>> שמו של בית ההשקעות אנליסט, או ליתר דיוק שמה של איכות ניהול ההשקעות שלו, הלך לפניו במשך שנים. שמואל לב ואהוד שילוני, הבעלים ומי שעמדו בראשו תקופה ארוכה, נחשבים לאנשי מקצוע מעולים.
אלא שכל זה לא עזר להם לחמוק מהמכה הקשה שספגו במשבר האחרון. לקראת סוף 2008 התברר שמנהלי ההשקעות של אנליסט היו חשופים להשקעות בעייתיות, בעיקר באג"ח קונצרניות שמחירן קרס.
קצת יותר משנה מאוחר יותר הנפילות נראות רחוקות, ובאנליסט הצליחו להחזיר את ההפסדים הכבדים. אלא שההפסד הגדול ביותר נותר על כנו - הפגיעה התדמיתית. בקיץ האחרון הבינו כנראה באנליסט שצריך להחליף תקליט. לב ושילוני שיחררו את המושכות, ואיציק שנידובסקי, הידוע כאשף שיווק בשוק ההון, הובא לנהל את בית ההשקעות ולסגל אותו לרוח התקופה החדשה.
ואכן ניתן להתחיל להרגיש בתזוזות. לאחר שנים של היעדרות הצטרף אנליסט לאחרונה ליתר בתי ההשקעות ויצא בקמפיין פרסומי. ואולם, חשוב מזאת, את השינוי בגישה אפשר להרגיש גם בקרב העובדים הוותיקים של אנליסט, אלה שגדלו והתחנכו על תורת ההשקעות והשיווק הסולידית הקודמת.
דגש על שיווק
"יש לנו הרבה ידע והרבה ניסיון, אין עוד הרבה גופים כאלה", אומר אלון אגושביץ, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של אנליסט. "כל הזמן חשבנו שאם נמשיך להיות טובים בניהול השקעות, המשקיעים יבואו, ואכן במשך כמה שנים זה היה ככה. אבל שוק ההון משתנה. כיום לא מספיק להיות טוב, צריך שידעו את זה. החלק של ניהול ההשקעות יורד והולך, וכיום בית השקעות גדול משקיע 80% מהזמן בשיווק, ורק את היתר בניהול השקעות. זה מאוד מצער אותנו".
אגושביץ, 48, עוד מעט 16 שנה באנליסט, "ולא מהוותיקים בחברה", כפי שהוא מעיד, שותף לשינויים שעובדים על בית ההשקעות ועל חברת הקרנות בשנה האחרונה: קרנות חדשות מונפקות, הקשר עם היועצים בבנקים נוצר ומטופח, וכמובן שיש דגש רב יותר על שיווק.
אגושביץ עומד בראש חברת הקרנות מ-2002. כיום מנהלת החברה 2.2 מליארד שקל, לאחר שסבלה בשנים האחרונות מפדיונות. בקרן הגדולה אנליסט גמישה מנוהלים 540 מיליון שקל, ויש לה חשיפה גבוהה יחסית למניות. שתי קרנות גדולות נוספות בחברה הן אנליסט אג"ח מדינה, שמנהלת 250 מיליון שקל, ואנליסט מניות - שמנהלת 160 מיליון שקל.
אף שלא פירסמתם קודם, אתה לא יכול להגיד שאף אחד לא ידע מי זה אנליסט.
"התחלנו לשים דגש על זה באחרונה - והמודעות גדלה, פתאום יש יותר פניות וגיוסים. הרי יש כמה קרנות שמקבלות דירוג גבוה כמונו, אז למה שהיועץ בבנק יבחר דווקא את אנליסט? מי זה אנליסט? הוא לא מפרסם, לא בתקשורת, למה לבחור בו? עכשיו הם רואים את האנשים שמנהלים את הקרנות".
באמצע העשור הקודם אתם ואי.בי.אי ניהלתם אותו סכום בקרנות, ואז אי.בי.אי צמח ועלה בהיקף הנכסים המנוהלים, ואתם נתקעתם במקום. למה?
"בשנים האחרונות היקף הגיוסים הגדול הגיע מהתחום הסולידי - קרנות שקליות וכספיות, אג"ח כלליות סולידיות ואג"ח מדינה. אנחנו מתרכזים בניהול השקעות איפה שאנחנו סבורים שיש לנו יותר ערך מוסף. היינו מעט מאוד בתחום הסולידי, ואנחנו יותר בקרנות מנייתיות ובאג"ח חברות, תחומים שמעצם טיבם הם יותר תנודתיים".
האם לדעתך לא היה כדאי להקים קרן כספית שתקלוט את יציאת הכספים בשנת המשבר ואולי תהווה אלטרנטיבה באנליסט ללקוחות שחוששים?
"אחד הלקחים מהמשבר הוא שאין לנו סל מוצרים רחב מספיק, בעיקר בתחומים הסולידיים. הרחבנו את סל המוצרים שלנו בכיוון הזה, אבל לא נרחיב אותו עד הקצה - יש לנו גבולות. לא נהיה בקרנות כספיות, לא באג"ח מדינה קצרות ולא בקרנות סל. זה שלקוח של אנליסט רוצה לפדות קרן, זה לא בהכרח אומר שהיועץ בבנק ינתב אותו דווקא לקרן הכספית של אנליסט. הוא יוכל לנתב אותו לכל קרן כספית, לפי מה שמופיע לו במערכות".
אז למה לא לשים את המוצר הזה על המדף, שיהיה ללקוח שמעוניין בו?
"אני לא אקים קרן אג"ח מדינה 2-4. בשביל מה? אני רוצה לתת ערך מוסף אמיתי ללקוחות, וזה על ידי התמקדות בתחומים שאנחנו יודעים שיש לנו יתרון בהם. אנחנו גם רוצים שהלקוחות יהיו מרוצים לאוך זמן".
בשנה הבאה, התחום שהולך להיות חם בתעשיית הקרנות הוא קרנות הסל - וגם כאן אנליסט לא במשחק.
"קרנות הסל נוגדות את הבסיס של ניהול ההשקעות שאנחנו מאמינים בו. ככל שהמניה מתייקרת, הקרן תשקיע בה יותר על פי חלקה במדד, ובניהול השקעות צריך לבדוק אם לא הגיע הזמן להקטין את המשקל שלה".
"לא מוותרים על המזרחי והבינלאומי"
באחרונה, במקביל למהלכים השיווקיים, אנליסט הרחיבה את היצע הקרנות שלה, ובין התחומים החדשים שאליהם נכנסה ניתן למצוא גם קרנות שעוקבות אחר המלצות הבנקים - שהרכבן נקבע על פי התיקים המומלצים של הבנקים.
אם היתרון הגדול שלכם הוא ניהול ההשקעות, איך הקמתם שתי קרנות שמשקיעות לפי המלצות הבנקים?
"הבנקים שבהם הקמנו את הקרנות - מזרחי טפחות והבינלאומי - למעשה קובעים רק את הרכב האפיקים הרצוי, asset allocation, ואנחנו קובעים את ההשקעות בכל אפיק".
כן, אבל הרכב האפיקים הוא גם חלק מניהול ההשקעות.
"נכון, אבל בקרנות האלה יש הליכה לכיוון הצד השיווקי יותר. בשני הבנקים האלה ניתן לפעול רק באמצעות הקרנות שעוקבות אחר ההמלצות שלהם, ומשם מגיעים רוב הגיוסים. אם לא היינו מקימים את הקרנות האלה, המשמעות היתה שאנחנו מוותרים על הגיוסים שיכולים להגיע משני הבנקים".
2008 לא השפיעה לרעה על הדירוגים של הקרנות שלכם בבנקים השונים?
"השפיעה, בוודאי. אבל אז הגיעה 2009, שנת הראי, ותיקנה הכל".
לאן הולכים הגיוסים?
"הקרן הגמישה הגדולה שלנו לא גדלה באופן משמעותי. אין כל כך פנייה לתחום הזה בבנקים כיום. הקרנות המעורבות שלנו - אמירים, משולבת ומדינה - גדלות".
לאן להערכתך השווקים ילכו?
"סוף 2008 היתה נקודה נוחה להיכנס לבורסה מבחינת המשקיעים, אבל אנחנו לא שם. במניות אפשר לצפות לתשואה ריאלית של 8%-10% בטווח הארוך. צריך להתמקד יותר בחברות ערך, שחלקן מחלקות דיווידנד, וגם חברות מניבות עדיפות כיום על פני חברות יזמיות.
"בתחום האג"ח קרן אג"ח שמבצעת בחירה נכונה של אג"ח, יכולה להניב בהסתכלות קדימה לטווח של ארבע שנים, תשואה ריאלית של כ-8% בשנה".
אתה כל הזמן מדבר על הסתכלות לטווח הארוך, אבל הציבור מחליף קרנות כל שלושה חודשים.
"זה ישתנה. לא צריך להתייאש. שוק ההון בישראל הוא צעיר ומתפתח, ולאורך זמן זה עוד יקרה. אין מנוס מכך, גם בטווח הארוך הדרך היחידה לחסוך תהיה באמצעות קרנות נאמנות. הרי האוצר הרג את האפשרות לחסוך בקופות הגמל, וכיום אנשים מחפשים איפה לחסוך לטווח הארוך - אנשים משקיעים בדירות ובנק הפועלים מחזיר את קופות דן חסכן - אבל בסוף זה יהיה בקרנות נאמנות".
"כשנולד לי ילד, אני קונה קרן מנייתית. אני יודע שאני צריך את הכסף עוד 15-16 שנה, ועד אז יהיה בסדר. בטווחים האלה שוק המניות מנצח את כל אפיקי ההשקעה. הפיתוי לבדוק כל הזמן מה קורה עם ההשקעה, הוא בעייתי".
בבדיקות שעורכים לגבי דמי ניהול, יוצא שאנליסט היא בין מנהלי הקרנות היקרים יותר.
"המוצרים החדשים שלנו תחרותיים מאוד בדמי הניהול. אגב, המתחרים שלנו, בעיקר אלה שמחליפים עכשיו בעלות, מעלים דמי ניהול באופן גורף. אנחנו לא עומדים בפני מהלך כזה".
באנליסט לא מאמינים בקרנות סל
מאת אתי אפללו
27.1.2010 / 7:08