החוק להגנת מחזיקי האג"ח

>> כל מי שקנה אג"ח וגילה שכספו מושקע בנדל"ן בבוקרשט או סיביר, כבר יודע: בחוק החברות אין הסדרים מיוחדים לגבי חברות שהנפיקו אך ורק אג"ח לציבור. למעשה, מרבית ההסדרים שהוחלו על חברות כאלה, כמו חובות דיווח שונות לבורסה, הם פרי יוזמה חצי פיראטית של רשות ניירות ערך. מצד אחד, טוב שהרשות התלבשה על החברות האלה בזמן. מצד שני, לא תמיד ברור מהיכן שואבת הרשות את סמכותה החוקית להטיל דרישות נרחבות על חברות אג"ח.

תזכיר החוק, שפירסם אתמול משרד המשפטים עם רשות ני"ע, נועד להבטיח כי גיוסי ההון באמצעות אג"ח - כלי שהפך להיות מכשיר המימון הדומיננטי בה"א הידיעה בשוק ההון הישראלי - לא יהיו פרוצים. במצב כיום, בחברות אג"ח אין למחזיקי האג"ח הגנה מפני עסקות של בעלי שליטה העשויות לפגוע ביכולת התאגיד לפרוע את התחייבויותיו, אין בקרה על הדו"חות הכספיים, ואין חובת מינוי דח"צים או אפילו דירקטורים בעלי מומחיות פיננסית, שלא לדבר על מבקר פנים. בחוק המוצע קיים ניסיון להשוות את מעמדם של מחזיקי האג"ח לזה של בעלי המניות, אבל לעצור בנקודה שבה ניתנת למחזיקי האג"ח יכולת שליטה בניהול העסקי של החברה. מחזיקי האג"ח הם רק הנושים של החברה - לא הבעלים.



תזכיר החוק מיישם, למעשה, מנגנון של ממשל תאגידי, שנועד להבטיח כי לבעלי השליטה יהיה קשה לנצל את כוחם כדי לגנוב את קופת המימון שנתנו לה מחזיקי האג"ח. בחוק המוצע מוקנית למחזיקי האג"ח יכולת פיקוח על מצבה הכספי של החברה ויכולת השפעה על חלוקת הרווחים באופן שלא יסכן את יכולת הפירעון שלה. ואולם החוק המוצע אינו מאפשר למחזיקי האג"ח לשלוט במינוי נושאי המשרה בחברה. למעשה, גם השפעת מחזיקי האג"ח על מינוי הדירקטורים החיצוניים היא עקיפה בלבד ונעשית באמצעות ועדת הביקורת.



בנקודה זו נדמה כי החוק המוצע ממשיך כשל קיים בחוק החברות והוא כשל הדח"צים. מומחי חברות רבים סבורים כי מוסד הדח"צים נכשל, וכי הדח"צים הם עלה תאנה בדירקטוריון ואינם ממלאים את תפקיד הפיקוח כנדרש. בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה, מעורבים בעלי מניות המיעוט במינוי הדח"צים. בחברת אג"ח ייעשה מינוי הדח"צים על ידי בעל השליטה. קשה להאמין שדח"צים כאלה יועילו.