כוח גדול בידי מעטים - סכנה לדמוקרטיה

>> כמה חברות סלולר צריכות לפעול בישראל? שלוש? ארבע? שבע? האם זה תקין שאדם אחד יחזיק בשליטה גם בבנק וגם בחברות עסקיות שמקבלות אשראי מאותו הבנק? מהו הסיכון בכך שאדם אחד שולט בארבעה ענפי משק שונים, והאם הוא יכול לנצל לרעה את הבעלויות הצולבות הללו?

גודלו של המשק הישראלי והמבנה שלו מעמתים את הציבור ואת השלטון עם סוגיה שיש בה כדי להשפיע על התחרות במשק, רווחת הצרכנים ואפילו חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. לסוגיה הזו קוראים ריכוזיות, והיא כוללת שורה של עניינים שתמציתם הפקדת כוח גדול בידי מעטים.



לריכוזיות פנים רבות, אבל הגורם שמאחד בין כולן הוא העוצמה הבלתי סבירה שנמצאת בידי מעט מאוד אנשים. החשש הוא שהעוצמה הזו יכולה לעוות תהליכים חיוניים למשק בריא, כמו הקצאת מקורות יעילה, מגוון של מוצרים ושירותים שנגישים לכל, הזדמנויות שוות בתעסוקה, תהליכי קבלת החלטות נקיים משיקולים אינטרסנטיים, וחופש טוטאלי לצרכן.



גודלו של המשק הישראלי אינו מאפשר ריבוי שחקנים בכל ענף. למעשה, ריבוי שחקנים לכשעצמו אינו מבטיח את תקינות ההתנהלות בענף. למבנה הענף, כוח השוק שבידי הצרכנים והכלים העומדים לרשות ראשי הענף בהכוונתו יש תפקיד חשוב יותר ממספר השחקנים. יתרה מכך, לא כל דבר אפשר להסדיר. איך אפשר למנוע משלושת הטייקונים הגדולים במשק להיות ספקי המשרות הבכירות לרגולטורים לשעבר? אפשר לקבוע חובת צינון ומגבלות, אבל בסופו של דבר, מי שמחזיק בתאגידי ענק נהנה מכוח עצום בדיאלוג עם הרגולטורים, כי הוא המעסיק הפוטנציאלי שלהם.



הריכוזיות במשק באה לידי ביטוי במגוון נושאים: נגישות למקורות מימון (בעלות על בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות), בעלות על חברות בענפים שבהם רמת התחרות נמוכה וחסמי המעבר גבוהים (סלולר, בנקאות וביטוח חיים), שליטה בתשומות מרכזיות בתהליכי ייצור (חשמל, אנרגיה ומלט), בעלויות צולבות בענפים שונים, שליטה במאגרי מידע ושליטה באמצעי תקשורת ובתקציבי פרסום.



ככל שאיש העסקים מחזיק במוקדי כוח רבים יותר, כך הוא נהפך לאדם שקשה יותר לגעת בו או לפגוע באינטרסים שלו - גם כשהאינטרס הציבורי מחייב. די באדם אחד שהוא untouchable כדי לשבש את מהלך החיים הדמוקרטיים כאן. השלטון המרכזי צריך לוודא שלא צומחים כאן כאלה.



הצעתה של דידי לחמן-מסר להקים ועדה שתבחן את סוגיית הריכוזיות בישראל היא התחלה טובה כדי לטפל במוקדי כוח מוגזמים. היא כמובן גם יכולה להרגיע כמה אנשים שנראים כמו חשודים מידיים, אם יתברר שהענף שלהם אמנם ריכוזי, אבל הריכוזיות הזו אינה משבשת את התחרות ההוגנת בו. הוועדה הזו צריכה לאמץ את תפישתו של אלברט איינשטיין, שאמר: "שלטון דמוקרטי אמיתי הוא כזה המותיר בידי אדם מספיק חופש, ובו בזמן דואג לכך שלא יעשה שימוש לרעה בחופש הזה".



themarker מפרסם החל מהיום סדרת כתבות על בעיית הריכוזיות, במטרה לקדם את הדיון הציבורי בעניין.