>> "הדרך הנכונה ביותר לבחון את השלכת הריכוזיות במשק ואת ההגבלות על בעלי השליטה, היא להקים ועדה ציבורית שיישבו בה נציגים של מרבית הרגולטורים במשק, כמו רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים, לצד מיעוט של אנשי ציבור ואנשי מדעי החברה שיבחנו את הסוגיה" - כך אמרה אתמול ל-themarker עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
לשיטתה, הוועדה נחוצה כדי לגבש מסקנות בנוגע לסוגיות בסיסיות בעניין הריכוזיות: "ראשית יש לבדוק אם קיימת בעיית ריכוזיות כלל-משקית ובאילו תחומים במיוחד, ואם צריך להגביל את התפתחותה. שנית, אם אנחנו רוצים להגביל את הריכוזיות במשק באופן מידתי שאינו עולה על הנדרש, אנחנו צריכים לראות איך מגבילים את בעלי השליטה בקבוצות ריכוז רב-ענפיות".
לחמן-מסר סבורה כי "יש תחושה חברתית משמעותית שיש מספר מצומצם של קבוצות ששולטות במשק, וקיימת טענה שיש לבדוק אותה, שלפיה הם צוברים כוח כלכלי גדול מדי שיש לו השפעות שליליות על המשק, וכן כוח פוליטי".
המקרה הראשון שבו נתקלה לחמן-מסר בריכוזיות במשק הישראלי היה בתקופת המכרזים של חברות הכבלים: "לא קבענו אז הגבלות כלשהן על השליטה בחברות אלה. להפתעתנו, פתחנו את ההצעות וראינו שכל בעלי העיתונות הכתובה התמודדו על רכישת הזכויות בחברות הכבלים, וזכו - 'מעריב' החזיק במת"ב, 'ידיעות אחרונות' בערוצי זהב ו'גלובס' בגוונים. ב-91' התחלתי לפעול נגד בעלויות צולבות, מכיוון שחשבתי שריכוזיות בשליטה בתחומים אלה עלולה לפגוע בדמוקרטיה ובחופש הביטוי". בזמן ניסוח חוק הערוץ השני, היא מספרת, היתה הסכמה כי יש להגביל את הבעלויות הצולבות.
נוחי נגד חודק
בפאנל שעסק בריכוזיות במשק, שהתקיים אתמול, אמרה לחמן-מסר: "הבעיה בתגובה של קבוצת אי.די.בי לוועדת חודק היתה שהיא הופיעה בכל הכובעים שבהם היא מחזיקה. זו דוגמה לריכוזיות שלה". את הפאנל הנחתה מירב ארלוזורוב מ-themarker, והוא נערך בכנס השנתי של אגף התקציבים במשרד האוצר.
לחמן-מסר היא חברה בוועדת חודק. הוועדה הוקמה כדי לקבוע אמות מידה להשקעת גופים מוסדיים באג"ח שמנפיקות חברות ותאגידים. המלצות הביניים שפירסמה כללו סעיפים שמעניקים לגופים המוסדיים כלים למיחזור האשראי שלהם ולפעולה נגד בעלי שליטה בחברות במקרים קיצוניים. כמה גופים הביעו התנגדות להמלצות, בהם אי.די.בי, איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח וארגון סמנכ"לי כספים ראשיים.
לדברי לחמן-מסר, "איגוד חברות הביטוח הופיע עם נציג של אי.די.בי, גם באיגוד החברות הציבוריות הופיע נציג אי.די.בי, וסמנכ"ל הכספים של הקבוצה הופיע עם ארגון ה-cfo. הוועדה נפגשה עם קבוצות שיצגו אינטרסים שונים במשק, ובכולן השתתף נציג בכיר מאי.די.בי. השאלה שעלתה היתה אם באמת כל הקבוצות התנגדו למסקנות, או שהן הושפעו מאי.די.בי - שהיא דומיננטית בהן. בנוסף, באותו יום הופיעה בפנינו הקבוצה עם עמי אראל, כך שזה היה יום אי.די.בי".
עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש מקבוצת אי.די.בי, טען כי הקבוצה מתנגדת לכמה סעיפים בהמלצות הוועדה, ולא לכל מסקנותיה. "יש בוועדה 19 המלצות לפירעון מוקדם של אג"ח. על 14 אין לנו מחלוקת, אלא לגבי חמש", אמר אראל. "לגבי ההמלצה החמישית, הוועדה מצאה לנכון לעשות שינויים שכל עם ישראל יכול לחיות עמם בשלום".
בתשובה לשאלה אם אין ניגוד עניינים בין עמדת אי.די.בי בעניין ועדת חודק לעובדה שהיא מחזיקה בשליטה בגוף מוסדי (כלל ביטוח), אמר אראל: "עולם הביטוח והבנקאות הוא הכי רגולטורי. ועדות ההשקעות של חברות הביטוח מקבלות החלטות על ידי דירקטורים חיצוניים. אני לא חושב שנוחי אומר להם מה לעשות. אם אתם חושבים שיש בעיה, תקנו את הרגולציה".
אסף חמדני, שחיבר מחקר בעניין ריכוזיות במשק, ציין כי הוכח בארה"ב שלתאגידים גדולים יש עניין להשפיע על הרגולציה בארצות שבהן הם פועלים. חמדני אמר אתמול כי "הרגולציה מתמקדת בתאגיד ובמוסדות הפורמליים, בעוד שבעולם העסקי בעל השליטה הוא הכוח העיקרי מאחורי התאגיד. לכן הרגולטורים מתערבים בתחומים שאינם לב הבעיה".
המשפיעים החדשים
אי.די.בי והעומד בראשה עמדו גם במוקד הדיון לגבי קשרי הון-שלטון, על רקע חשיפת themarker השבוע שלפיה נפגש נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי, תוך חודשיים (בנפרד) עם שר האוצר יובל שטייניץ ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"קשרי הון ושלטון מעידים על טעם רע בהתנהלות אישי ציבור. אנחנו לוקים בזה מאוד", אמר דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. "עם זאת, הפגישה של דנקנר עם שר האוצר במשרדי אי.די.בי, או עם ראש הממשלה, אינה לב העניין. זה כמו שטוני בלייר, כשהיה ראש ממשלה, ביקר בחברת מכוניות בריטית גדולה".
לחמן-מסר טענה כי אין להמעיט מחשיבות התופעה: "כשיש נגישות של אילי הון לגורמים פוליטיים זה עניין של תחושה. ואם זו תחושה שמושרשת בחברה הישראלית ברמה די גבוהה, צריך לראות אם היא נכונה מבחינה ציבורית, ובעיקר כלכלית. לכן יש חשיבות לבדוק במהרה את הסוגיה של ריכוזיות כלל-משקית, ולקבוע לה גבולות - אם לא בהווה, לפחות לעתיד".
עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש מקבוצת אי.די.בי, דחה את הטענות לריכוזיות בתאגיד מרובה האחזקות. לדבריו, "כל אדם עם 500 מיליון דולר יכול לרכוש כאן בנק ותחנת דלק, וקוראים לו טייקון. האם אפשר למנוע ממנו להחזיק בנק ותחנת דלק? האם זו ריכוזיות? השאלה אם במשק קטן כל כך יש אפשרות אחרת. זה לב הבעיה, והיא תמשיך להיות אתנו - אלא אם אנחנו רוצים לגרש מכאן משקיעים זרים".
אראל הוסיף, כי 60% מהחברות במדד ת"א 25 הן חדשות ו-24% מעשירי ישראל הם חדשים. "אז איפה האיום על הדמוקרטיה?" שאל. "מתוך רשימת 100 המשפיעים של themarker ל-2007, 32% מאנשי העסקים לא היו כאן שנה לפני כן". לדבריו, נתונים אלה מעידים על דינמיות של צמרת המגזר העסקי, וכי אילי ההון אינם מסכנים את הדמוקרטיה.
אראל התייחס לפעולות ההצלה שנקט הממשל האמריקאי בתקופת המשבר לטובת המגזר העסקי, בלי לחשוש מהתייחסות לקשרי הון-שלטון. "אם היו צריכים לקבל כאן החלטות דומות, זה לא היה קורה בגלל חשש ממבקר המדינה. יש ריכוזיות וזה טבעי, צריך לטפל בה. אבל בין זה לבין להרחיק מפה משקיעים - הדרך ארוכה", הוסיף.
אין תחרות מבחוץ
שאלת הריכוזיות במשק עלתה גם לגבי התחרות בענף הסלולר - שאחת משלוש השחקניות המרכזיות בו היא סלקום מקבוצת אי.די.בי.
אראל דחה את הביקורת על חוסר תחרות בשוק. לדבריו, בין החברות קיימת תחרות עזה, והעובדה שלא נכנס מפעיל רביעי נובעת מהביקוש המצומצם. "מחקר שערכה חברת הייעוץ מקינזי העלה כי בשוק רווי, מתחרה רביעי יקבל פחות מ-10% מהשוק, והחמישי כלום", אמר אראל.
אראל ציין כי בחברות הסלולר, בהן סלקום, שיעור הנטישה מגיע ל-15% בשנה. "המשמעות היא ששליש מהלקוחות מסתובב, אבל אין כלכליות בתחרות כי המשק קטן מדי. אם מישהו חושב שיש בעיה ברגולציה, צריכים לראות איפה היא לא טובה ולחזק אותה", אמר אראל.
שטרום ציין כי יש במשק בעיה של תחרות, אך היא אינה נובעת מריכוזיות. "אדם שמחזיק ערוץ תקשורת, בנק ודוכן נקניקיות, זה לא בהכרח ריכוזיות. צריך לראות מה הדינמיקה בכל אחד מהשווקים שבהם הוא פועל", אמר. לדבריו, הבעיה של ישראל נובעת מכך שאין איום חיצוני על השוק המקומי מצד מדינות שכנות, ושיש רגולציה שמפריעה לשחקנים קטנים להיכנס לשוק. "השילוב של חוסר איום ומדינה ביורוקרטית עם חסמים שלא מאפשרים לקטנים להיכנס לשוק הוא לב הבעיה אצלנו. חסמים ביורוקרטים וחוסר התחרותיות מזינים זה את זה", אמר שטרום.
דידי לחמן-מסר:
"יש תחושה חברתית שיש מספר מצומצם של קבוצות ששולטות במשק, וקיימת טענה שהם צוברים כוח כלכלי גדול מדי"
דרור שטרום:
"קשרי הון ושלטון מעידים על טעם רע בהתנהלות. עם זאת, פגישות דנקנר עם שר האוצר וראש הממשלה אינן לב העניין"
פרופ' אסף חמדני:
"הרגולציה מתמקדת בתאגיד ובמוסדות הפורמליים, בעוד שבעולם העסקי בעל השליטה הוא הכוח העיקרי"
עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש:
"איפה האיום על הדמוקרטיה? מתוך רשימת 100 המשפיעים של themarker ל-2007, 32% מאנשי העסקים לא היו כאן שנה לפני כן"
"להקים ועדה ציבורית לבחינת הריכוזיות"
מאת אורה קורן והילה רז
27.1.2010 / 7:09