פאנל themarker עם שגרירים וקונסולים כלכליים
>> שגרירים ישראלים בחו"ל כבר לא רואים בפיתוח ובחיזוק קשרים כלכליים ועסקיים עם המדינות שבהן הם מוצבים מטרה פחותת ערך מפיתוח וחיזוק קשרים מדיניים אתן. להפך. לפיהם, שילוב שתי המטרות מאפשר להם להשיג את היעדים המדיניים שעליהם הם מופקדים ביעילות רבה יותר. העניין הכלכלי שהם יוצרים, למשל, בטכנולוגיות ישראליות עוזר להם לדחוק הצדה קריאות לחרם על ישראל.
השגרירים עובדים בצמוד לנספחים המסחריים של משרד התמ"ת ולנספחים הכלכליים של משרד האוצר. לדבריהם, תרומת השגריר היא בפתיחת דלתות בדרגים הגבוהים ביותר, שהנספחים אינם מגיעים אליהם.
בכמה מן המדינות שבהן קיים קשר הדוק בין המגזר העסקי לממשלתי, בסין למשל, מעורבות גורם מדיני בכיר בקידום עסקים מקבלת משנה חשיבות. אך גם במדינות תחרותיות כמו צרפת, שבה אנשי עסקים מצטלמים לעתים תכופות יותר על כבש המטוס של הנשיא בדרכם לטיסה משותפת מאשר בחזית מפעליהם, יש לשגריר משקל רב בקידום עסקים.
במפגש שנערך באחרונה במערכת themarker השתתפו השגריר בבריטניה רון פרושאור; השגריר בצרפת דני שק; השגריר בקולומביה מירון ראובן; הקונסול הכללי בשנחאי ג'קי אלדן; הקונסול הכללי בבוסטון נדב תמיר; הקונסולית הכללית במומבאי אורנה שגיב; וסמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, אירית בן אבא.
ביוני 2008 נערך מפגש בין יותר מ-100 בכירים בבריטיש טלקום לנציגים של 19 חברות הזנק ישראליות בתחום התקשורת, בניסיון ליצור שיתופי פעולה עסקיים. "אני פתחתי את הדלת למנכ"ל bt (בריטיש טלקום) איאן ליווינגסטון", אמר פרושאור. "לאחר הפגישה עמו הדברים מתגלגלים", הוסיף, ולא שכח לתת קרדיט לנספח המסחרי בלונדון, גיל ארז, "שעושה עבודה מצוינת".
ואכן, השבוע חתמה bt על הצטרפות להסכם התאגידים עם המדען הראשי במשרד התמ"ת, שבמסגרתו תשתף פעולה עם חברות הזנק ישראליות, כל זאת במימון משותף של שני הגופים.
המודל לחיקוי של פרושאור הוא דיק צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב בתקופת כהונתו של ג'ורג' בוש. "דיק צ'ייני התקשר לאפרים סנה, שהיה אז שר התחבורה, ושוחח עמו בעניין קניית מטוסים. הצורה שבה הסביר צ'ייני לסנה את החשיבות בקניית מטוסי בואינג (מתוצרת ארה"ב - א"ק) ולא איירבוס (מתוצרת צרפת - א"ק) לא השאירה לסנה ברירה - הוא הבין איזו החלטה הוא יקבל", סיפר פרושאור.
"אני מנסה שנים להשתקם מהדבר הזה", אמר שק, השגריר בצרפת. "ראיתי את מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, מטפל בפתיחת מכרזי רכב ממשלתי בישראל לחברות אמריקאיות. זה המודל", הוסיף. לשק ישנה גם הצעה מעשית. לדבריו, נציגות בחו"ל עולה כסף ואפשר למדוד את הצלחתה גם במדד כמותי - בכספים שהיא מכניסה כתוצאה משיתופי פעולה עסקיים. לגישתו, שגרירות צריכה לכסות בדרך זו את עלויות החזקתה, לפחות, והשגריר צריך להיות בחזית של אותה מדידה.
חקיקה נגד חרם
2009 התאפיינה בשני משברים בחזית הדיפלומטית-כלכלית של ישראל. המשבר הכלכלי העולמי צימק את היצוא הישראלי בכ-20%. בנוסף, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בתחילת 2009 והיעדר ההתקדמות בתהליך המדיני במהלכה, גבר הלחץ של ארגונים פרו-פלסטיניים על צרכנים ברחבי העולם להחרים מוצרים ישראליים. הלחצים הופיעו, בין השאר, בבריטניה, דרום אפריקה, צרפת, טורקיה, דובאי, ארה"ב ומלזיה.
הם כללו קריאות לחרם צרכני על מגוון מוצרים, החל במזון ובמשקאות בסופרמרקטים, דרך מכשירי תקשורת של מוטורולה וציוד ביטחוני של אלביט מערכות וכלה ביהלומים מחנויות היוקרה של לב לבייב. עד כה נהגה ההסברה הישראלית, בלחץ התעשיינים, לטאטא מתחת לשטיח את הקריאות לחרם מתוך הנחה שעדיף לא לדבר על זה, מכיוון שכל פרסום עלול להעצים את התופעה. על רקע ההכחשה שמסביב בולטת הנכונות של שק ופרושאור דווקא כן לדבר על ההתמודדות שלהם עם הקריאות לחרם על ישראל.
שק: "פאריס זה 'לונדון לייט' מבחינת הקריאות לחרם. אי אפשר לומר שאין ניסיונות להטיל חרם. בצרפת זה ממוקד בנושאים כלכליים, בעוד שבלונדון החרם גם אקדמי ותרבותי. בצרפת זה זניח לחלוטין מבחינה כלכלית, אבל יש לכך השפעה תדמיתית מאוד משמעותית. זה שכל כמה שבועות נכנסים בריונים לסופרמרקטים כדי לזרוק ארגזי אבוקדו ולצעוק על קליינטים לא לקנות מוצרים ישראליים - זה לא יפחית את פעילות אגרקסקו בצרפת, אבל עלול לגרום נזק תדמיתי מצטבר. אני רואה את תפקיד השגריר גם בשמירה על סביבה תומכת לתעשיינים וליצואנים. לכן, זה נותן ספקטרום רחב לעבודת הסברה. במדינה שבה האווירה הכללית כלפי ישראל חיובית, יש ליצואנים סיכוי טוב יותר להצליח. לכן אני לא מזלזל בהשלכות, ויזמנו כמה סבבי פעילות שהשגרירות מרכזת אבל לא עומדת בחזית שלהם.
"לדוגמה, אנחנו נעזרים בארגונים כמו לשכת המסחר וארגוני ידידות ולא נותנים לזה לעבור בלי תגובה. אנחנו נהנים מסביבה חוקית תומכת כי בצרפת ישנה חקיקה מאוד מחמירה נגד חרם, ואנחנו מעודדים ארגונים לתבוע ומי שמארגן את החרם. אנחנו עושים פעילות פוליטית בשגרירות ישירות מול שרים, ארגונים, סטודנטים וצרכנים שמתעוררים. זה בהתהוות. עם זאת, אנחנו נזהרים לא לעבור את גבול הפעילות, כי כרגע אין לזה הד תקשורתי רחב ואני לא רוצה להיות זה שייתן לזה מסה קריטית לפרוץ לדעת הקהל הרחבה".
פרושאור: "בבריטניה, נושא החרם האקדמי והתרבותי בא לידי ביטוי בפסטיבל אדינבורו, חרמות מצד איגודים מקצועיים או קריאות לחרם. זה נושא מאוד חשוב כי מבחינתי זה כדור שלג שצריך לעצור בעודו באיבו עם כל הפעולות החכמות והממוקדות, בלי להעניק לזה הד תקשורתי. אנחנו מסתכלים על זה כמכלול. כיום האווירה נגד ישראל בבריטניה היא כזו, שהפעילות חייבת להתבצע בכל מקום כדי לאפשר סביבת עבודה בריאה. יש קשר בין קשרים כלכליים טובים להשפעת החרם. אנחנו רואים הבדלים בוולס ובסקוטלנד. בוולס, בפעילות ממוקדת של השגרירות, הצלחנו ליצור שיתופי פעולה בתחום מיכשור רפואי ומים בין חברות ישראליות ומקומיות. התברר כי שכשמתמקדים באזור שמעניינים אותו יתרונות כלכליים יחסיים וחיבור לתעשייה הישראלית, הדברים מסביב פחות משפיעים.
"חוץ מקריאות לחרמות מאיגודים מקצועיים וגורמים נוספים, מעשית לא היתה פגיעה ביצוא הישראלי. ישנן קריאות לחרם על ישראל וישנה פעילות ספוראדית גם בסופרמרקטים. לפני כחודש התקבלה החלטה של ממשלת בריטניה לתייג מוצרים שמגיעים מההתנחלויות, והיא עדיין אינה מיושמת. הקריאות להחרמת מפעל מי עדן בסקוטלנד (מסוף 2008) לא פגעו בשלב זה מעשית במכירות, ואנחנו פועלים כדי שהמכירות לא ייפגעו בהמשך. כרגע אני לא רואה את החרם פוגע ביצוא הישראלי, אבל צריך להתכונן".
תמיר: "העיסוק הכלכלי יוצר שיח אחר מהשיח הפוליטי. כשאנחנו עושים אירועים ב-mit או הרווארד בנושאי חדשנות ישראלית, אנחנו יוצרים שיח על ישראל מהיבט חיובי, שבעצם דוחק לשוליים את ההיבט הפוליטי".
הישראלים חוזרים
תמיר: "למדנו שהשקעות כלכליות הן מרכיב מרכזי בביטחון לאומי, שאנחנו חייבים לעסוק בזה ושזה הופך אותנו לשחקנים חשובים יותר בתחום המדיני. אפשר ליצור סינרגיה בין כל התחומים, אבל התחום הכלכלי הוא מרכזי.
"לדוגמה, אד מארקי, חבר קונגרס המתמקד בתחומי סביבה ואנרגיה חלופית, חשוב לנציגות הישראלית בתחומים הפוליטיים. בתיווך השגרירות הוא הזמין את שי אגסי לשימוע בוועדה שלו בקונגרס. בהמשך צפוי שיהיה נוח יותר לקדם מולו עניינים פוליטיים".
בן אבא: "אם אפשר, צריך לייצר אירועים או עניין בעולם במוצרים ישראליים ייחודיים. בסין ובהודו זה מאוד חזק. כך יוצרים מסה קריטית שאומרת 'אנחנו רוצים את הטכנולוגיה - ולא חשוב אם היא באה מישראל'. זו המשימה שלנו כמשרד החוץ, לשווק את הטכנולוגיות המאוד מתקדמות".
במבט לאחור, 2009 אמנם הבריחה את רוב המשקיעים הישראלים מהודו, אך גם נוצלה, באמצעות הסדרי מס, להחזרת עשרות ישראלים, כמה מהם אמידים מאוד, מלונדון ומשנחאי. עם החוזרים נמנים סול זכאי, ארנון מילצ'ן, סמי עופר, שי אגסי, יואב גוטסמן וטדי שגיא.
"בשנתיים האחרונות לא נתקלתי בהשקעות ישראליות חדשות בהודו", סיפרה שגיב. "כרגע יש כאן השקעות של ישראלים בהיקף של 3 מיליארד דולר. הבולטים בהם הם מוטי זיסר בנדל"ן, חקלאות ומדעי החיים ומשולם לווינשטיין בנדל"ן. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2009 היתה ירידה של כ-40% ביצוא להודו ו-35% ביבוא ממנה. בשנה החולפת ניסינו לתמוך ביצואנים באמצעות תוכנית 'שביט' (שמפעיל מכון היצוא במימון ממשלתי)".
חדשנות ישראלית
גם הסחר עם צרפת ירד - בשיעור מתון יותר של כ-20% - אך מנגד גברה התעניינות של חברות צרפתיות גדולות בהשקעות בישראל. "יש חברות צרפתיות חדשות שמתעניינות בכניסה לישראל, ונרגיש את זה בשנתיים הבאות", אמר שק. "זה החל ברנו שפועלת עם בטר פלייס. ברנו מאוד גאים בכך שישראל תהיה המדינה הראשונה שבה ישווקו המכוניות החשמליות. בנוסף, חברה בת של חברת החשמל הצרפתית העוסקת באנרגיה חלופית מתחילה להתמודד בישראל במכרזים סולאריים".
הקשרים החמים בין קהילת מדעי החיים של ישראל לבוסטון הצטננו במשבר ונרשמה ירידה חדה בהשקעות האמריקאיות בחברות ישראליות, אך יש פיצוי שמגיע מכיוונים חדשים. "אצלנו העניין הוא שותפויות אסטרטגיות והשקעות", אמר תמיר. "ב-2009 הורגשה ירידה משמעותית בהשקעות, אבל ישנה התעניינות רבה לגבי חדשנות ישראלית, בעיקר בתחומים שארה"ב שמה עליהם דגש, כמו אנרגיה חלופית, בנוסף לאבטחה ומדעי החיים".
בסין פגע המשבר בפעילות חברות שבבים ויצרניות אלקטרוניקה ישראליות. לדברי אלדן, אף שבמחצית השנייה של 2009 חזרו ההזמנות בהיקפים גדולים, כמה מהישראלים שעזבו עם סגירת קווי הייצור לא חזרו לשנחאי כשאלה נפתחו מחדש.
ב-2009 החלו חברות ישראליות לגלות את השוק של דרום אמריקה ואת קולומביה. חברת טלרד שיגרה לקולומביה נציג קבוע וחברת מרחב ביצעה את ההשקעה הגדולה ביותר, בהיקף של 250 מיליון דולר, בהקמת מפעל להפקת אתנול מסוכר עם שותף ברזילאי.
המאפיין הגדול בקהילה העסקית הישראלית בבריטניה היה "השיבה הביתה". לדברי פרושאור, המשבר הכלכלי, השינוי במיסוי הבריטי והשינוי המהיר במדיניות המס הישראלית יצרו "יציאה די המונית" של אנשי עסקים בכירים שמגיעים עכשיו ארצה, והיד עוד נטויה.
השגרירים ממליצים: "לאתר שותף מקומי ולהציב נציג ישראלי בשטח"
>> איך צריכים לפעול ישראלים המעוניינים לעשות עסקים בחו"ל? נציגי משרד החוץ במדינות שונות מעניקים כמה עצות.
הקונסולית הכללית במומבאי, אורנה שגיב, טוענת כי כדאי "להגיע לפגישה עם החלטה אסטרטגית, הרבה סבלנות ויכולת להשקעת כספים לאורך שנים בלי להרוויח. צריך לפעול ברמה פדרלית ומדינתית, לאתר שותף מקומי ולהציב נציג ישראלי בשטח. אפשר להציע שיתוף פעולה במדינות מחוץ להודו".
השגריר בצרפת דני שק: "לשמור על הדימוי של הישראלי החדש - נועז, הרפתקן, חושב מחוץ לקופסה וקצת חצוף. לפעול עם שותף ולהשאיר בבית את הסטריאוטיפ הצרפתי - היום כולם מדברים גם אנגלית".
הקונסול הכללי בבוסטון נדב תמיר: "גם אם אתה מבין בטכנולוגיה, אתה לא בהכרח מבין תרבות מקומית. ללמוד את התרבות המקומית ולכבד אותה".
הקונסול הכללי בשנחאי ג'קי אלדן: "להגיע בידיעה שזו ריצה לטווח ארוך של שנים. להכין היטב שיעורי בית. אף אחד לא יעשה אתך עסקים לפני שנוצר 'גוואנגשי' - קשר אישי לבניית אמון. להשאיר בבית את החוצפה והשחצנות ואת הגישה הישירה בנוסח 'אני יודע מה טוב לך, תאמין לי'".
השגריר בקולומביה מירון ראובן: "ללמוד היטב את השוק, לבחור היטב את השותף, להיזהר משותף שירצה להלבין הכנסות דרך המיזם המשותף. ספרדית חיונית לכן יש ליצור קשר עם עובד מקומי דובר שתי שפות. הקולומביאני מאוד מנומס ולא יודע לומר 'לא' בפרצוף, לכן צריך להבין בין השורות אם הוא מתכוון למה שהוא אומר".
השגריר בבריטניה רון פרושאור: "לפעול עם חוש, תבונה ורגישות. אורך רוח, איפוק ויזע ימנעו דמעות בהמשך. הבריטים מקשיבים למי שיודע להתחבר לסגנון המאופק והשקט".
סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אירית בן אבא: "לזהות לאילו תחומים חדשים מכוונות חבילות התמריצים הגדולות של ממשלות, דוגמת ארה"ב וסין. להתכוונן לאותם תחומים, שהבולטים בהם הם איכות הסביבה, ביוטכנולוגיה ובריאות".
"השקעות כלכליות הן מרכזיות גם בביטחון הלאומי ובתחום המדיני"
מאת אורה קורן
27.1.2010 / 7:42