שלא נהפוך לעיירה הנשלטת על ידי פריץ

מירב ארלוזורוב טוענת כי הגיע העת לבדוק באופן מעמיק האם הריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי הגיע לרמות גבוהות מדי אשר עלולות לגרום לנזק בעתיד

מירב ארלוזורוב

פיני רובין הוא אחד מגדולי עורכי הדין בישראל. השמנה והסלתה הישראלית נמנית על חוג לקוחותיו, שממנו לא נפקד גם מקומם של אילי ההון למיניהם. לכן, אי אפשר היה שלא להתפלא למשמע הדברים שאמר רובין ל-TheMarker, לפיהם "אנשי העסקים הגדולים מזכירים לי את הסרטים על המערב הפרוע, ועל האיש שהוא ממליך העיירה. בית המרזח הוא שלו, בית המרקחת הוא שלו, גם הספר עובד בשבילו, והוא זה שבוחר גם את השריף. הוא הפריץ של העיירה".

רובין, כמו כל משפטן זהיר, לא הזכיר שמות - אבל ברור שתיאור "הפריץ של העיירה" מתאים כמעט לכל אחד מהטייקונים הגדולים בישראל - נוחי דנקנר, יצחק תשובה, עידן עופר, מוזי ורטהיים, ועד לאחרונה, גם לב לבייב. כנראה גם אילן בן-דב ושאול אלוביץ' רשאים להימנות עם השמות הללו - של אנשי עסקים השולטים בתאגידים הנפרשים על פני כל המשק. כל אחד מהם הוא מספיק גדול, מספיק משפיע, שולט על מספיק עסקים, ומספק די תעסוקה - גם לעובדים מן המניין וגם למנכ"לים, רואי חשבון ומעריכי שווי - כדי שכל אחד מהאחרונים ייטה כנראה לחשוב פעמיים לפני שהוא יוצא נגד אחד מהטייקונים.

רובין, יש לציין, מיהר לסייג את עצמו, וטען כי "עדיין לא הגענו למצבה של העיירה האמריקאית". עם זאת, החשש שהביע רובין מפני עוצמת היתר של אנשי עסקים גדולים במשק - כאלה שמסוכן להפוך אותם לאויבים שלך, או כאלה ששולטים בתאגידים כל כך גדולים עד שהם נהפכים ל"גדולים מכדי ליפול" מבחינת השלכות הרוחב של נפילתם על המשק הישראלי - הוא כזה שלא ניתן עוד להתעלם ממנו. אפילו עורכי דין בכירים כבר לא מתעלמים ממנו.

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה

תחושה עמומה של אי נוחות

האם אנחנו בדרכנו ליהפך לעיירה הנשלטת בידי פריץ? מתברר שאין על כך תשובה, מאחר שאין כל מחקרים שבדקו את הריכוזיות של המשק הישראלי - ונזקיה (אם בכלל). מחקרים בעולם, כפי שמסביר פרופ' ישי יפה, מלמדים על נזקים שגורמות קבוצות עסקיות גדולות מדי: למשל, מבנה הפירמידה - שליטה משורשרת בקבוצה גדולה של חברות, האחת שולטת בשנייה - מגביר את הנטייה לקחת סיכונים עסקיים, ולבצע עסקות בעלי עניין העושקות את המיעוט. כתוצאה מכך, הציבור הרחב מדיר את רגליו משוקי ההון, והדבר פוגע ביעילות השווקים.

בנוסף, קבוצות כאלה נוטות להשפעה פוליטית, והן נוטות לנצל את ההשפעה הפוליטית כדי לטרפד כל רפורמה כלכלית שעלולה לפגוע בשליטתן במשק. זאת ועוד, קבוצות כאלה נהנות מ"כיסים עמוקים", ומהיכולת לקשור בין שירות אחד לשירות אחד, דבר המקשה מאוד על כניסת מתחרים חדשים לתחומים שלהן.

כל הנזקים הללו הם ברורים, אבל לא ברור מה מהם - אם בכלל - קורה בישראל. כל מה שיש לנו הוא תחושה עמומה של אי נוחות, בנוגע ליצירת מעמד של אילי הון ישראלים - שהם גם גדולים מדי מבחינה כלכלית, גם מחוברים מדי מבחינה פוליטית, וגם מעוררים תחושות ניכור חברתיות גדלות והולכות.

הגיע הזמן לברר לעומק את התחושות הללו. יש צורך בבדיקות מעמיקות שיגלו אם הריכוזיות בישראל היא גבוהה מדי, ואם היא גורמת נזקים ממשיים. את הבדיקה הזו צריך לבצע בהקדם, כדי שיהיה די זמן למנוע נזק נוסף. אם חלק מהקבוצות העסקיות בישראל הן ריכוזיות מדי, יש מקום לשקול חקיקה שתעצור את המשך גדילתן - כי אחרי שהן כבר גדלו, יהיה קשה מאוד לפרק אותן. אם לא נפעל היום, נתעורר מחר למציאות של העיירה האמריקאית הנשלטת בידי פריץ כל יכול - וממש לא כדאי לנו להגיע לשם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully