"הסכנות הגדולות לעולם ב-2010 - חובות של מדינות, פרוטקציוניזם ועודף רגולציה"

הסכנות הגדולות ביותר לכלכה העולמית ב-2010 הן החובות ההולכים וגדלים של מדינות שחלקן אף עשוי לפשוט את הרגל - כך הוסכם היום בדיון רב משתתפים שהתקיים בכנס של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. מעל 50% מהמשתתפים קבעו כי החובות הציבוריים של חלק מהממשלות הם הבעיה החמורה, ולאחריה החשש מפרוטקציוניזם כלכלי ומעודף רגולציה.



פרופ' קנט רוגוף, מרצה לכלכה באוניברסיטת האווארד, הציג את בעיית החובות הלאומיים ואמר כי "הדברים הרבה יותר טובים מבשנה שעברה, אבל יש אילוזיה של נורמליות. אם בודקים את ההסטוריה של משברים פיננסיים, תמיד מוציאים שיש זינוק אדיר בחובות ציבוריים".



"פעם אחר פעם זה מה שקורה, וגם אם נגיד לעצמנו שהפעם שונה זה שונה - אני טוען שזה לא נכון. הרעיון שאנחנו נצמח מתוך המשבר והחובות הללו יתפגגו בלי מהלכים מיוחדים - זוהי כלכלת וודו. צריך לקבל החלטות ולהחליט מה עושים ועל מה מוותרים".



ברני פרנק, חבר קונגרס ממסצ'וסטס, הסכים עמו: "בזבזנו יותר מדי. אם אנחנו לא ניגשים לקיצוץ גדול בהוצאות וברכישות הממשלתיות, אז באמריקה הדאגה מהחוב תגרור את המדינה למטה. יש לנו יותר מדי נשק, אך אין לנו מספיק אויבים. צריך למתן את הרצונות שלנו, ולא להתיימר לפתור כל בעיה בכל מקום".



"אפשר לחסוך טריליון דולר על פני 10 שנים. אפשר לקצץ גם בחלקאות, בתוכניות החלל - אנחנו צריכים את הכסף הזה. אני בעד לעלות מסים, וזה לא הולך להיות נעים לרבים מהאנשים שהגיעו לדאבוס - משום שמדובר בהעלאת מסים לקרנות גידור. אם נעלה את המס לאנשים שמרוויחים יותר ממיליון דולר, אז אני לא מאמין שהם יתחילו ללכת לעבודה ביום שבת. שאלתי אנשים בבנקים 'מה אתם עושים כדי לקבל את הבונוסים'. הם אמרו 'כלום'. אז אמרתי להם 'תנו לי להיות יועץ שכר שלכם - אתם לא מקבלים שום תמורה בעבור הבונוסים הללו'".



אננד מהינדרה, תעשיין ענק מהודו הוסיף: "בלי העזרה הממשלתית הדברים היו יכולים להיות הרבה יתר קשים - האבטלה היתה חמורה יותר. ומה קרה בעבר? כלכלות צמחו מתוך משבר החוב. המערכת הבנקאית ההודית היא במצב טוב, כי למדנו מהיסודות של האנגלים אבל גם שמרנו עליהם".



לויד פיטר לוין, יו"ר חברת הביטוח לוידס אמר: "הממשלות אומרות 'אנחנו מהממשלה, אתם לא יודעים מה לעשות – אנחנו נעזור לכם'. ובכן זה לא תמיד עובד. תראו מה קרה עם חוקי סרבנס אוקסלי. אבל אי אפשר לעשות רגולציה בשווייץ, סינגפור ועוד מקומות. צריך לעבוד אחרת. התעשייה צריכה לטפל בזה בעצמה - כי רק כך נעלה על הדרך להתאוששות".



החשש מעודף רגולציה



מהינדרה התייחס בהמשך לסוגית הרגולציה: "גם בשנה שעבר כולם העלו את הפחד מעודף רגולציה, אבל מה קרה במהלך השנה? כלום. ממה בדיוק פוחדים? ממה כולם חוששים? הנשיא אובמה אפילו לא אמר את המילה גלס-סטיגל, הוא לא עשה שום דבר מפחיד שלא נראה סביר. האמת היא שמשהו צריך לתקן את הבעיות. יש אנשים שמקבלים כסף כדי לעשות דברים שאינם מיושרים עם האינטרס של החברה"



חבר הפרלמנט פרנק:" לתת לאנשים לנסוע בלי משטרה, בלי רמזורים ובלי כבישים זה לא רעיון טוב. העידן של רגולציה קלה הסתיים. כאשר שאלנו את סיטי מדוע הם עושים כל מיני דברים בעייתים מחוץ למאזן, הוא ענה כי אם לא יעשה דבר הוא יהיה בחיסרון תחרותי מול גולדמן סאקס. הרעיון שלא יהיו חוקים על סאב פריים וכל מיני דברים – מגוחך. נכון, יש לנו חוקים שלא עזרו לבעיות, אבל זה בגלל שהממשל לא האמין בהם".



גם כלכלנים ומשתתפי אחרים בדיון טענו שהחשש מפני עודף רגולציה הוא גורם סיכון משני, והבעיה היא עדיין מחסור ברגולציה מתאימה.



פרוטקציוניזם בשווקים



סכנה מרכזית נוספת שסומנה בדיון היתה הפרטקציוניזם - הרצון של מדינות להגן על השווקים הפנימיים שלהן, תוך פגיעה בסחר העולמי. את הטיעון הציג פרופ' פרנקל הישראלי, לשעבר נגיד בנק ישראל והיום יו"ר ג'י.פי מורגן צ'ייס הבינלאומית. פרנקל קבע כי משבר כלכלי חריף הוא הרקע המתאים ביותר לקבלת החלטות מדיניות גרועות. אם יש דבר אחד ברור בכלכלה, הרי זו העבודה שסחר חופי היא נוסחת ווין-ווין לכל הצדדים... צריך להזהר מפרוטקציוניזם ובעיקר מהגישה הפרוטקציוניסטית שעשויים אנשים לאמץ", אמר פרנקל.



אלא שלא כולם הסכימו שבעיית הגנת היתר בין המדינות היא החמורה ביותר. חבר הקונגרס פרנק טען שקבוצות אוכלוסיה בתוך מדינות נהנות מהגנה של הממשל, ואי השוויון הזה אפילו חמור יותר. "להגיד שסין דוגלת בשוק חופשי ואמריקה פרוטקציוניטסית זה פשוט לא נכון. אנחנו צריכים לעשות עבודה יותר טובה בחלוקה הפנימית של פירות הסחר החופשי, כולל לעזור לאוכלוסיות. המחשבה הקיימת במדינות מסויימות, לפיה ענף החלקאות תמיד צריך לקבל סיוע, לא חשוב באיזה מחיר, היא לדעתי בלתי הגיונית".



בעייה חמורה נוספת שהוצפה בדיונים, הפעם על ידי יו"ר בנק אוף צ'יינה, זו מין, היא הריבית הדולרית הנמוכה, הגורמת למשקיעים להכנס לאסטרטגיית "הקארי טרייד", כלומר נטילת הלוואה בדולרים והשקעת התמורה במגוון של השקעות - תופעה שגורמת לתנודתיות גדולה בשערי המטבעות, ולסיכון משמעותי לכלכה העולמית.



יו"ר בנק אוף צ'יינה טען כי לעומת זאת, המטבע הסיני היה יציב בכל ימי המשבר וגם לאחריו, דבר שטרם ליציבות העולמית – אך חבר הקונגרס פרנק ענה לו כי "יציבות זה בסדר, אבל אולי הייתם יכולים לייצב את המטבע ברמה מעט יותר גבוהה".