>> הסכנה הגדולה ביותר לכלכלה העולמית ב-2010 היא החובות הגדלים והולכים של מדיניות, והסכנה שכמה מהן עשויות לפשוט את הרגל - כך נקבע אתמול בדיון רב משתתפים שהתקיים בכנס של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. יותר מ-50% מהמשתתפים קבעו כי החובות ציבוריים של כמה מהממשלות הם הבעיה החמורה ביותר. אחרי בעיה זו עלו החששות מפרוטקציוניזם כלכלי ומעודף רגולציה.
פרופ' קנת רוגוף, מרצה לכלכה באוניברסיטת הרווארד, הציג את בעיית החובות הלאומיים: "המצב השנה הרבה יותר טוב מב-2008, אבל יש אשליה של נורמליות. לפי משברים פיננסיים בעבר, נראה כי תמיד היה זינוק אדיר בחובות ציבוריים. גם אם נגיד לעצמנו שהפעם זה שונה, לטענתי זה לא נכון. הרעיון שנצמח מהמשבר וחובות אלה יתפגגו בלי מהלכים מיוחדים - זו כלכלת וודו. צריך לקבל החלטות ולהחליט מה עושים ועל מה מוותרים".
ברני פרנק, חבר קונגרס ממסצ'וסטס ארה"ב, הסכים עמו: "ביזבזנו יותר מדי. אם לא נבצע קיצוץ גדול בהוצאות וברכישות ממשלתיות, הדאגה מהחוב תגרור את המדינה למטה. יש לנו יותר מדי נשק, אין לנו מספיק אויבים. צריך למתן את הרצונות שלנו ולא להתיימר לפתור כל בעיה - ובכל מקום. אפשר לפרוס טריליון דולר על פני עשר שנים. אפשר לקצץ גם בחקלאות, בתוכניות החלל - אנחנו צריכים את הכסף הזה".
להעלות את המסים
פרנק: "אני בעד להעלות מסים. זה לא יהיה נעים לרבים מהאנשים שהגיעו לדאבוס - כמו העלאת מסים לקרנות גידור. אם נעלה את המס לאנשים שמרוויחים יותר ממיליון דולר, אני לא מאמין שהם ילכו לעבוד בשבת. שאלתי אנשים בננקים 'מה אתם עושים כדי לקבל את הבונוסים'. הם אמרו 'כלום'. אז אמרתי להם, 'תנו לי להיות יועץ השכר שלכם - אתם לא מקבלים תמורה בעבור הבונוסים האלה".
אננד מהינדרה, תעשיין ענק מהודו, אמר: "בלי העזרה הממשלתית הדברים היו הרבה יותר קשים. האבטלה היתה חמורה יותר. בעבר צמחו כלכלות מתוך משבר החוב. מערכת הבנקאות ההודית במצב טוב כי למדנו מהיסודות של האנגלים, אבל גם שמרנו עליהם".
לויד פיטר לוין, יו"ר חברת הביטוח לוידס: "הממשלות אומרות 'אתם לא יודעים מה לעשות - אנחנו נעזור לכם'. ובכן, זה לא תמיד עובד. תראו מה קרה עם חוקי סרביינס אוקסלי. אבל אי אפשר לעשות רגולציה בשווייץ, בסינגפור ובעוד מקומות. צריך לעבוד אחרת. התעשייה צריכה לטפל בזה כי רק כך נעלה על הדרך להתאוששות.
מהינדרה, מבעלי קבוצת מהינדרה, הוסיף: "גם בשנה שעברה כולם העלו את עניין הפחד מעודף רגולציה, אבל מה קרה במהלך השנה? כלום. ממה כולם חוששים? הנשיא ברק אובמה אפילו לא אמר את המלה גלאס-סטיגל, הוא לא עשה שום דבר מפחיד שנראה לא סביר. מישהו צריך לתקן את הבעיות. יש אנשים שמקבלים כסף כדי לעשות דברים שאינם מיושרים עם האינטרס של החברה".
ברני פרנק: "לתת לאנשים לנסוע בלי משטרה, בלי רמזורים ובלי כבישים זה לא רעיון טוב. העידן של רגולציה קלה הסתיים. כאשר שאלנו את סיטי מדוע הם עושים דברים בעייתיים מחוץ למאזן, הם ענו כי אם לא יעשו - הם יהיו בחיסרון תחרותי מול גולדמן סאקס. הרעיון שלא יהיו חוקים על סאבפריים - מגוכך. נכון, יש לנו חוקים שלא עזרו לבעיות, אבל זה משום שהממשל לא האמין בהם.
גם כלכלנים ומשתתפי אחרים בדיון טענו כי החשש מפני עודף רגולציה הוא גורם סיכון משני, והבעיה היא חוסר של רגולציה מתאימה.
סכנה מרכזית נוספת שסומנה בדיון היתה ה'פרטקציוניזם' - רצון של מדינות להגן על השווקים הפנימיים שלהן, תוך פגיעה בסחר העולמי. את הטיעון הזה הציג פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל וכיום יו"ר ג'יי.פי מורגן צ'ייס הבינלאומית. פרנקל קבע כי משבר כלכלי חריף הוא הרקע המתאים ביותר לקבלת החלטות מדיניות גרועות. "אם יש דבר אחד ברור בכלכלה, זו העובדה שסחר חוץ היא נוסחת ווין-ווין לכל הצדדים. צריך להיזהר מהגישה הפרוטקציוניסטית שעשויים אנשים לאמץ".
אלא שלא כולם הסכימו שבעיית הגנת היתר בין המדינות היא החמורה ביותר. חבר הקונגרס ברני פרנק טען שקבוצות אוכלוסייה בתוך מדינות נהנות מהגנה של הממשל, והאי-שוויון הזה אף חמור יותר. "להגיד שסין דוגלת בשוק חופשי וארה"ב פרוטקציוניטסית זה פשוט לא נכון. אנחנו צריכים לעשות עבודה יותר טובה בחלוקה הפנימית של פירות הסחר החופשי, כולל לעזור לאוכלוסייה. נקודת ההנחה במדינות מסוימות שלפיה ענף החלקאות תמיד צריך לקבל סיוע - ולא חשוב באיזה מחיר - היא בלתי הגיונית".
בעיה חמורה נוספת שעלתה בדיונים, הפעם על ידי יו"ר בנק אוף צ'יינה זו מין, היא הריבית הדולרית הנמוכה, הגורמת למשקיעים להיכנס לאסטרטגיית ה"קארי טרייד", כלומר נטילת הלוואה בדולרים והשקעת התמורה במגוון של השקעות - תופעה שגורמת לתנודתיות גדולה בשערי המטבעות ולסיכון משמעותי לכלכלה העולמית. זו מין טען כי לעומת זאת, המטבע הסיני היה יציב בכל ימי המשבר וגם לאחריו, דבר שטרם ליציבות העולמית. אך פרנק ענה לו: "אולי הייתם יכולים לייצב את המטבע ברמה מעט יותר גבוהה".
שלוש הסכנות ב-2010: חובות של מדינות, פרוטקציוניזם ועודף רגולציה
איתן אבריאל
28.1.2010 / 7:02