המדינה חסרת אונים מול שוק הסלולר

>> נתח שוק אינו חזות הכל. כלפי חוץ, נראה כי שוק הסלולר נהנה מחלוקת שוק בריאה: אין גורם אחד שמחזיק בנתח שוק גדול מהותית ממתחריו, ואין גורם אחד שמוביל את השוק וקובע את רמת המחירים והרווחיות בו.

כוח השוק בענף הסלולר אמנם מפוזר בין שלוש חברות גדולות, אך אי אפשר לומר כי קיימת תחרות גבוהה בענף. האינטרסים של שלוש החברות כל כך מיושרים זה עם זה, שהתיאום ביניהן קל יותר מלחיצה על כפתור ה-send.



התבטאות לקונית בעיתון או מסר עקיף דרך גורם שלישי מאפשר לחברות להגיב בצורה דומה להתפתחויות חיצוניות לשוק. משרד התקשורת יכול להוריד את דמי הקישוריות, לקצר את תקופת ההתחייבות או למנוע העלאת מחירים בתקופת החוזה - אך כל עוד החברות מגיבות בצורה דומה ומצליחות לפצח את "דילמת האסיר", הן יקברו בזו אחר זו כל רפורמה מבלי להזיז במילימטר את מעמדו של הצרכן.



ייתכן שהתחרות האוליגופולית בשוק הסלולר הישראלי מסוכנת אף יותר ממצב של מונופול. הרגולטורים, כלומר הרשות להגבלים עסקיים ומשרד התקשורת, יודעים היטב כיצד להתמודד מול מונופול. הם שברו את הבלעדיות של בזק בטלפון הקווי ודאגו שרמות המחירים של שירותי טלפון ותשתיות אינטרנט יהיו מהנמוכות בעולם. חוק הבזק וחוק ההגבלים העסקיים יודעים היטב כיצד לשבור מונופולים, אך מתקשים מאוד להתמודד מול קבוצות ריכוז, כלומר אוליגופול.



זו אחת הסיבות שמשרד התקשורת לא הצליח בשנים האחרונות לזעזע את שוק הסלולר ולהוציאו מהתרדמת התחרותית שבו הוא שרוי. כדי לעשות זאת, הוא חייב לנכס לעצמו סמכויות חדשות, באמצעות שינויי חקיקה או פסיקה תקדימית. לשם כך צריך אורך נשימה, אמביציה גבוהה, כסף ומעל הכל - אומץ ציבורי. כל אחד מהמרכיבים האלה חסר במשרד התקשורת, כל עוד הוא מונע משיקולים פוליטיים. אין פלא שבשנים האחרונות לא נכנס לשוק הסלולר אף גוף חדש ואמביציוזי שמעוניין לכבוש נתח שוק.



כל עוד הביקוש לשירותי הסלולר קשיח, כל עוד חסמי הכניסה לענף גבוהים מאוד וכל עוד הרגולטור יישאר חסר תוחלת, תמשיך התחרות להידרדר. רמת שירות הלקוחות תמשיך להיפגע, רמת המחירים תמשיך לעלות ורמת החדשנות הטכנולוגית תיתקע.



האינטרס של החברות כיום זהה - לייצר תשואה מקסימילית לבעלי המניות, ולא בעוד שנה או שנתיים, אלא כאן ועכשיו. לשם כך הן ממזערות השקעות והוצאות. כשהתחרות נמוכה, הן יכולות לעשות זאת היטב תוך פגיעה בצרכן הסופי.



אך לצד כל ניתוח כלכלי קר, תמיד קיימת הזווית האנושית, שלפעמים משפיעה הרבה יותר. שוק הסלולר המקומי הוא ביצה קטנה שבה כולם מכירים את כולם. בעלי השליטה המחזיקים בחברות הסלולר מכירים היטב זה את זה, אם בגלל שהיו שותפים בעבר או בשל יחסי ספק-לקוח שניהלו ביניהם שנים רבות. היכרות זו, לצד אינטרסים משותפים, היא עוד גורם שמאפשר לשוק לשקוע בתרדמת תחרותית.