כיצד לסייע בעצירת זרם יהלומי הדמים מזימבבואה

>> למשוטטים בין חנויות התכשיטים בתל אביב אין דרך לדעת על סמך מבט בלבד מהיכן הגיעו היהלומים שבחלונות הראווה. המומחים, לעומת זאת, דווקא כן יכולים לזהות את מקורם - חלק מהם הגיעו משדות מרנג' שבמזרח זימבבואה, שם הם נכרים בתנאי ניצול קשים. אלה הם "יהלומי הדמים" החדשים של המאה ה-21.

לזכות ממשלת ישראל ייאמר כי היא ניסתה להפעיל על זימבבואה לחץ לשיפור תנאים אלה. ב-2010, שבה תכהן ישראל כיו"ר הארגון העולמי לפיקוח על תעשיית היהלומים, תהיה לה הזדמנות לעשות אף יותר לקידום מטרה זאת.



רק זרים מעטים הצליחו לחדור לשדות היהלומים המוגנים היטב במרנג', ורבים מהתושבים המקומיים חוששים לדבר על הנושא. אך חוקרי ארגון human rights watch הגיעו למקום כמה פעמים ב-2009 וריאיינו בחשאי עשרות קורבנות ועדים להפרות של זכויות אדם. הריגתם של יותר מ-200 בני אדם בידי צבא זימבבואה תועדה, כמו גם עינויים ושימוש בעובדי כפייה בשדות היהלומים, בכללם ילדים.



מי אם כן מרוויח מאוצרות היהלומים של זימבבואה? בעיקר אנשי הצבא במדינה, גורמים רשמיים בתאגידים המקורבים לממשלה והאנשים בחוגו הקרוב של נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה. אנשים אלה נהנים מגישה בלתי מוגבלת לשדות היהלומים, והם מנצלים את ההכנסות מאבני החן כדי לשמור את השלטון בידיהם נוכח הסנקציות הבינלאומיות. מוגאבה חולק כיום את השלטון עם מפלגת האופוזיציה לשעבר, אך בפועל הוא חולק עמה רק חלק קטן מהסמכויות, ואינו משתף אותה כלל באוצר היהלומים.



הפרות קשות של זכויות אדם



תשומת הלב העולמית ליהלומי הדמים היא אמצעי חדש וחשוב ביותר לצמצום הפרות זכויות האדם שמבצע מוגאבה ולהבטחת ממשלת קואליציה אמיתית. הגוף המופקד על הפיקוח על הסחר ביהלומים נקרא "מנגנון התיעוד של תהליך קימברלי". מנגנון זה הוקם בעקבות המלחמות האחרונות במערב אפריקה, שבמהלכן השתמשו קבוצות מורדים במכרות היהלומים כדי לממן את מאבקן האלים על השלטון. המנגנון נועד לשים קץ לסחר ביהלומי הדמים ולהשיב לתעשיית היהלומים את מהימנותה.



בתהליך קימברלי שותפות מדינות הסוחרות ביהלומים, כדוגמת ישראל, ארה"ב ובלגיה, ואלה שבהן הם נכרים, כדוגמת זימבבואה, כמו גם חברות הסוחרות ביהלומים וארגונים לא ממשלתיים המפקחים על סחר זה. בקיץ האחרון ביקרו חוקרים מטעם תהליך קימברלי במרנג' ואישרו את ממצאי human rights watch בדבר הפרות קשות של זכויות האדם, הברחות האופייניות לאזור זה והשחיתות המשתוללת.



על אף תנאים אלה, בנובמבר 2009 הוחלט במסגרת תהליך קימברלי שלא להשעות את זימבבואה או לאסור על הסחר ביהלומיה. ומה היה התירוץ לכך? כשל טכני שנפל בהגדרת יהלומי דמים בתהליך קימברלי, הגדרה שלפיה מדובר רק ביהלומים הנכרים בידי קבוצות מורדים פוגעניות, ולא בכאלה שנכרים בידי ממשלות פוגעניות.



טענה זו היא מלאכותית, וישראל הכירה בכך כאשר הצטרפה לקבוצת ממשלות התומכת בהשעייתה של זימבבואה. כעת קיבלה על עצמה ישראל תפקיד רב עוצמה כיו"ר תהליך קימברלי, ומעמדה יאפשר לה לפעול ביתר שאת למען השעייתה של זימבבואה.



תהליך קימברלי האיץ בזימבבואה להסיג את כוחות צבאה משדות היהלומים ולהנהיג רפורמות חיוניות אחרות בדרך שבה היא כורה יהלומים. ואולם מהמחקר האחרון שערך human rights watch בנושא עולה כי המצב במרנג' נותר במידה רבה ללא שינוי. על אף טענות כי הצבא נסוג, שדות היהלומים נותרו במרבית המקרים נתונים לשליטה צבאית הדוקה, ואילו סוגיית ההברחות, ההפרות של זכויות האדם והשחיתות טרם נבדקה. זימבבואה אף השהתה את הצבתו באזור של פקח מטעם תהליך קימברלי.



כעת קיימת סכנה של ממש כי תהליך קימברלי יאבד את הרלוונטיות שלו, והוא אף עלול לקרוס כליל. זאת, כיוון שהוא נכשל בשליחותו העיקרית - סילוק יהלומי הדמים מהשווקים הבינלאומיים. יהלומים שמקורם במרנג' מוברחים מזימבבואה בידי סוחרים בלתי רשומים ומתערבבים באבני חן שנרכשו כדין באזור. אבנים אלה מוצאות את דרכן לתעשיית היהלומים הענפה, גם בישראל.



רבים בענף הסחר העולמי ביהלומים תומכים בתהליך קימברלי כיוון שהם מאמינים שהוא נותן מענה לחששות הצרכנים בנוגע ליהלומי מריבה, חששות העלולים לפגוע בתעשייה. צרכנים החלו לשאול שוב: "מניין לי שהיהלום שלפני אינו מממן הפרות קשות של זכויות האדם?"



לעוסקים בתחום היהלומים באורח חוקי - כורים, סוחרים וקמעונאים - יש סיבות טובות לשמור מרחק מיהלומי המריבה. על תעשיית היהלומים בישראל להצטרף לתעשיות אחרות בעולם ולנקוט כעת אמצעים להפסיק את רכישתם של יהלומים מזימבבואה.



הצלחתו של תהליך קימברלי חיונית הן לממשלת ישראל והן לתעשיית היהלומים הישראלית. כיו"ר, ישראל יכולה להפגין מנהיגות מוסרית חזקה ולנקוט צעדים רבים לייעולו של הארגון. בטווח הקצר, על ישראל לפעול בכל העוצמה להשעייתה של זימבבואה מתהליך קימברלי, שהמעורבים בו אמורים להתכנס בתל אביב ביוני 2010.



בעבור צרכנים רבים, יהלומים משמעותם יופי, אהבה ומחויבות. אך היהלומים ממרנג' מסמלים אלימות, התעללות וניצול לרעה של כוח בזימבבואה. אסור לאפשר להם להכתים את תעשיית היהלומים הישראלית.



הכותבת היא סגנית מנהלת החטיבה לענייני אפריקה בארגון human rights watch