פערי שכר בין המינים הם איום על הצמיחה

>> אחת הסיבות שבגללה עשויה ישראל שלא להצטרף ל-oecd היא פערי שכר גבוהים בין גברים לנשים. אלה נתונים שמחזקים את הצורך להכיר בכך שאי שוויון בין גברים לנשים הוא לא רק בעיה חברתית, אלא גורם שפוגע בהתפתחות המשק. כלומר, צמצום הפער המגדרי הוא אינטרס לאומי.

העובדה שדווקא פערי שכר מגדריים הם בין הגורמים שמעכבים את ישראל מלממש את שאיפתה להתקבל לארגון אינה מפתיעה. נשים עובדות בישראל משתכרות 6,077 שקל בחודש, כ-37% פחות מהשכר הממוצע של גברים - 9,627 שקל בחודש. לשם השוואה, במדינות ה-oecd פערי השכר המגדריים הם כ-15% (אצל מי שעובדים יותר מ-15 שעות בשבוע). נתונים אלה מבליטים ומחדדים את הצורך של מעצבי המדיניות הכלכלית בישראל להפנים את מה שכנראה הבינו מזמן במדינות המפותחות. עליהם להכיר בכך שהאי-שוויון בין גברים לנשים הוא לא רק בעיה חברתית, אלא גם גורם כלכלי שפוגע בהתפתחותו וביציבותו של המשק.



עד עתה התעלם סדר היום הכלכלי מאפשרות התרומה של השוויון המגדרי למימוש הפוטנציאל הכלכלי של נשים ולהתפתחות המשק. המדיניות הכלכלית הוכתבה על ידי יעדים כמו צמיחה, אינפלציה וגירעון תקציבי, והתעלמה מפרמטרים שנחשבים חברתיים, ובראשם האי-שוויון המגדרי. מתברר שלא די בצמיחת התוצר כדי להביא להקצאה שוויונית של המשאבים במשק, ונדרשים צעדים משלימים כדי לחלק את העוגה ללא הטיה מגדרית. כמו הצמיחה, גם השוויון המגדרי הוא מדד שמעיד על מידת החוסן וההתפתחות של המשק, ויש להתייחס אליו כאל מטרה מקרו-כלכלית חשובה.



יתרה מזאת, עלינו להבין כי השוויון המגדרי הוא כלי למימוש הפוטנציאל במשק ומנוף לצמיחה. דו"ח שפירסם oecd מצביע על כך שכרבע מצמיחת התוצר במדינות המפותחות ב-95'-2005, מקורו בצמצום הפער בין גברים לנשים בשיעורי התעסוקה. לפי מחקר שערך קווין דילי, כלכלן מגולדמן סאקס, אם שיעורי השתתפותן ושכרן של הנשים יהיו זהים לאלה של הגברים, הרי התוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב יעלה ב-9%; במדינות oecd הוא יעלה ב-13%; וביפן הוא יעלה ב-16%.



כדי לעמוד בקריטריונים שיאפשרו לישראל להתקבל למועדון המדינות המפותחות, ולטובת החברה והכלכלה בישראל, עלינו להציב בראש סולם היעדים החברתיים-כלכליים את צמצום פערי השכר המגדריים, המהווים את אחד הביטויים המרכזיים לאי-שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה. לשם כך יש לנקוט שורה של צעדים שתכליתם לצמצם את ההטיה המגדרית של שוק העבודה ולהתאים את עולם העבודה לנשים, ובפרט לאמהות עובדות, בהם: החלת חינוך חינם לגיל הרך ויום לימודים ארוך, תשלום לאמהות עבור שעות עבודה מהבית והגבלת האפשרות של מעסיקים לקבוע ישיבות רבות משתתפים מחוץ לשעות העבודה ללא הודעה מראש.



צעדים אלה ואחרים יביאו לשינוי המגרש של עולם העבודה, כך שהוא יתאים לנשים, ויאפשרו את מימוש הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשוויון.



הכותבת היא יו"ר נעמת