>> הימים שחלפו מאז רעידת האדמה בהאיטי רק המחישו את גודלו של האסון. הבתים ההרוסים, הגופות ברחובות, מחנות הפליטים המאולתרים, השוד והביזה ויותר מכל, העצב העמוק בעיניהם של הניצולים.
אובדן התשתיות הבסיסיות הופך את המצב לקשה עוד יותר: היעדר מים ומזון, היעדר אמצעי סיוע מספיקים, נתק בקווי התקשורת ואמצעי התחבורה, כל אלה הופכים את האיטי לאזור אסון העובר משבר הומניטרי. הניסיון שנצבר באסונות טבע קודמים מאפשר לנו להעריך את התהליכים שיתרחשו בימים ובשבועות הקרובים בהאיטי. בשלב הזה עסוקים גורמי הסיוע בטיפול בצרכים המיידיים של הניצולים ובהקמת תשתיות בריאות ארעיות. במקביל לטיפול הרפואי מתרכזים המאמצים בדאגה לצרכים ההומניטריים הבסיסיים: מזון, מים נקיים וקורת גג. מכאן יש להמשיך בסיוע מתואם לכלל האוכלוסייה, שיאפשר לתרופות ולאנטיביוטיקה להגיע לזקוקים להן. ואולם אין להסתפק בשליחת תרופות - יש לוודא שהן מגיעות לזקוקים להן, לצד הדרכה מתאימה.
עשרות חברות בעולם התגייסו למען האיטי עם מזון, תרופות, ציוד ושירותים שהועמדו לרשות ארגוני הסיוע הבינלאומיים, ועמם תרומות נכבדות של מזומנים. ההירתמות של קהילת העסקים הגלובלית הולכת ומצטיירת כקריטית להצלחת מאמצי הסיוע. אין ספק שזוהי שעתה היפה של האחריות התאגידית בחברות הרב-לאומיות, המואשמות לא פעם בציניות ובשיקולים זרים.
היקפו של האסון בלתי נתפש. גורם הזמן המחייב סיוע בהיקפים מסיביים ומיידיים יחרוץ את גורלם של עשרות אלפי אנשים. ובכל זאת, חברות רבות בעולם מעוניינות לעזור, אך גם עתה, כשבועיים לאחר האסון, נמצאות רק בשלבי היערכות וחשיבה. חיוניותו של גורם הזמן בהצלת חיים מעלה מחדש את הצורך בגיבוש קריטריונים מנחים לאחריות תאגידית במצבים של משבר הומניטרי. קיומם של עקרונות ברורים, שגובשו בזמן שגרה, מקצר את תהליכי קבלת ההחלטות ומאפשר כניסה לפעולה בזמן תגובה של 24-48 שעות.
נושא האחריות התאגידית מושרש ומעוגן היטב בערכים ובתפישה הניהולית של חברות רבות בעולם. בעולם שבו כולם ערבים זה לזה, יש להוסיף פרק בספר האחריות התאגידית: סיוע במקרים של משבר הומניטרי. העקרונות שיותוו בפרק זה ישמשו כמורה נבוכים ברגעים שבהם אין מקום להתלבטויות, אלא להחלטות.
הכותבת היא מנכ"לית פייזר ישראל
שעתה היפה של האחריות התאגידית
עופרה פיינמסר
28.1.2010 / 7:02