הנטישה החשבונאית של הליסינג

>> בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים הטיפול בחכירה תלוי בסיווגה כמימונית או תפעולית. חכירה מסווגת כמימונית אם היא מעבירה במהות את מלוא הסיכונים והתשואות של הנכס לחוכר, כמו במקרה שבו היא נמשכת על פני אורך החיים הכלכליים העיקרי של הנכס או כשהבעלות מועברת בתום החכירה. כל חכירה אחרת מסווגת כתפעולית.

הבעיה היא שבעוד חכירה מימונית מטופלת בדו"חות החוכר כרכישת נכס כנגד גיוס הלוואה, חכירה תפעולית אינה מקבלת ביטוי מאזני בדו"חותיו. המשמעות היא שציי רכב שמקורם בליסינג הנפוץ לשלוש שנים, המסווגים בדרך כלל כחכירה תפעולית, אינם מקבלים ביטוי במאזן של החברות החוכרות - על אף שיש להן מחויבות ברורה לכל תקופת החכירה כלפי חברות הליסינג. מחויבות שדומה במהותה, גם אם לא בסכומה, למחויבות שנוצרת בחכירה מימונית.



לאקונה חשבונאית זו יוצרת א-סימטריה בולטת בין הדיווח על חכירה תפעולית לדיווח על רכישה/חכירה מימונית, ולכך השלכות מנוגדות בשני מישורים: מאזני ותוצאתי. במישור המאזני השימוש בליסינג, ולא ברכישה/חכירה מימונית, מאפשר לייצר התחייבויות חוץ-מאזניות גדולות ובכך לשפר, לפחות למראית עין, את יחס ההון לנכסים ואת המינוף הפיננסי.



במישור התוצאתי ההשפעה הדיווחית רלוונטית רק לחברות המוערכות בשוק ההון על בסיס ebitda - יחס פיננסי מקובל המייצג את הרווח התפעולי בנטרול פחת והפחתות. חשיבותו של יחס זה בכך שהוא מאפשר להשוות ביצועים תפעוליים בין תקופות ובין חברות, תוך נטרול הפרשים פוטנציאליים הנובעים משוני במבנה ההון, במסים, בגיל הנכסים הקבועים ובהוצאות הפחת בגינם.



הלאקונה משפיעה על חישוב ה-ebitda, אף שאין לה השפעה על מדידת הרווח התפעולי, שהרי בחכירה תפעולית דמי החכירה מוכרים כהוצאה תפעולית שאמורה להקביל להוצאות הפחת במקרה של חכירה/רכישה מימונית. הדבר נובע מכך שבעוד הוצאות החכירה התפעולית, שמקטינות את הרווח התפעולי, אינן מנוטרלות בחישוב ה-ebitda, בליסינג מימוני/בעלות, מנוטרלות הוצאות הפחת.



כפועל יוצא, האסטרטגיה הדיו וחית של חברות המוערכות על בסיס ה-ebitda, כמו חברות התקשורת, היא רכישה/חכירה מימונית, ושל שאר החברות - ליסינג תפעולי. החשיבה מוטת ה-ebitda יכולה להיות מכריעה ואף לגבור על השיקול הכלכלי. השיקול הדיווחי, שלווה בתמורות כלכליות, אף הוביל בשנה האחרונה לשינוי מדיניות הליסינג של חברות תקשורת המחזיקות ציי רכב עתירי ליסינג, כמו סלקום ובזק, לטובת רכישה עצמית.



בצד השני, לאסטרטגיות הדיווחיות תפקיד משמעותי בעסקי חברות הליסינג. סביר להניח כי הלאקונה החשבונאית תיסגר בקרוב, לאור כוונת ה-iasb, בשיתוף ה-fasb, להנהיג רפורמה בחשבונאות של חכירות, שלפיה חכירה תפעולית תוכר כנכס, בדומה לחכירה מימונית. אין ספק כי יצירת שיווי משקל דיווחי בין החלופות, שתתרום להתנהלות יעילה של חברות, תשפיע גם על שוק הליסינג.



-



הכותב הוא יועץ ifrs ומנהל התוכנית בחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה