מרצדס E קלאס קופה - אלטרנטיבה אלגנטית לרכבי שטח מגודלים

שני בצהריים, ואדי ערה, מסעדה ערבית. אני מציב את המפתח עם הסמל במרכז השולחן. את הסלולארי, לעומת זאת, אני מחביא מתחת לשולחן - הדגם ישן, ענתיקה. המלצר עם השפם ניגש אלי ויורה את ה"מה אתה רוצה" הקבוע, בקול רם ונוזף שאמור להכניס אותי ללחץ, לערער לי את הביטחון, לגרום לי הזמין פי שניים מהמתוכנן, לשלם מחיר מוגזם ולהוסיף טיפ אסטרונומי. אבל הפעם לא.



הפעם לא אתן לזה לקרות. הפעם יש לי מרצדס. אז זרקתי לו בחזרה, בקול בוטח, רם ויציב: "תביא לי תפריט". הוא רץ להביא. וחזר מיד. ואני, יד ימין פרושה על השולחן, משחק במפתח עם הסמל. "תביא לי פרגיות לא מתובלות", אני אומר לו ולא מרגיש שום רגשות אשם, "ותביא אורז וסלט ירקות". והוא רץ ומביא. ועל הדרך מנדב לי צ'יפס מתנה וגם שואל לשלומי.



הפרגיות מגיעות במהירות שיא. "הכל בסדר, אחי?", הוא שואל שוב. בקלאווה וקפה על חשבון הבית, ועל הסלט ועל האורז לא גבו תוספת מעבר למחיר השיפודים. בראשונה בחיי קיבלתי יחס ראוי במסעדה בצדי כביש סואן. כמה חבל שאני צריך להחזיר את המרצדס מחר לסוכנות. בעצם לא. מי אמר שצריך מרצדס כדי להתנהג כמו בעלי מרצדס? אני קונה מפתח של מרצדס וממשיך. בעצם לא. אפילו מפתח אני לא צריך. יש לי מפתח.



ממש לא מכונית ספורט



מרצדס e קלאס קופה הושקה בראשונה בעולם בסתיו 2009, בתערוכת פרנקפורט. היא מחליפה (בינתיים) את מרצדס clk. ההגדרה היבשה היא "מכונית קופה". ההגדרה הפחות יבשה היא "מכונית ספורטיבית אלגנטית". יש לה שתי דלתות, צדודית מוארכת וחלונות בלי מסגרת. אבל מרצדס e קלאס קופה היא לא מכונית ספורט. זה לא אומר שאי אפשר להתפתל אתה בכביש הרים. זה לא אומר שזה לא יהיה נחמד. אבל זה לא המגרש שלה. המגרש של e קלאס קופה הוא המרינה.



העיצוב הקלאסי הולך מצוין עם יאכטה ברקע. e קלאס קופה חדשה, בצבע לבן שבהחלט חזר לאופנה, תעשה הרבה רושם נכון.







המכונית משווקת בישראל בגרסת מנוע אחת ויחידה - בנזין, שש בוכנות, 3.5 ליטרים. המנוע הזה שולח 272 כ"ס ו-35 קג"מ לגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים אוטומטית בת שבע מהירויות. אפשר לשלוט ידנית בתיבה באמצעות מנופים מאחורי ההגה. הביצועים המתקבלים הם טובים, מספיק טובים. לא צריך יותר, באמת שלא צריך. תודה.



המכונית שנפלה לידיי מצוידת בחבילת amg. זו לא חבילת ביצועים, אלא חבילת רושם. חישוקים גדולים בעיצוב קרבי יותר, דוושות אלומיניום, אגזוזים עם דיפיוזר וחצאיות סביב הרכב. אה, כן, ההגה קטום אה-לה-פורמולה1. החבילה הזאת, שעולה 40 אלף שקל, מיותרת בעיניי, אלא אם מקבלים אותה במתנה בהתמקחות עם היבואן.







כל ה-e קופה מגיעות עם גג פנורמי, כלומר גג זכוכית, כלומר גג מרהיב לחורף וקצת פחות שימושי (ומחדיר חום) בקיץ. הנקודה החביבה עלי במכונית היא האין קורת b. מכירים את קורת המתכת שתומכת את הגג וממוקמת בין החלונות הקדמיים לאחוריים? אז ב-e קלאס קופה אין קורה כזאת, וזה אומר שאפשר לפתוח ארבעה חלונות באופן נקי לחלוטין, מה שתורם למראה האלגנטי.



מרצדס e קלאס קופה היא מכונית שקל לחיות אתה. שני המושבים מאחור מרווחים (שימו לב, שניים ולא שלושה) ותא המטען נדיב. זו מכונית שקטה וקלה לנהיגה. הפנסים הקדמיים מצוידים בגבות led שדולקות גם ביום, ותורמות לנוכחות ולאפקט ההברחה של מכוניות אטיות יותר בכביש המהיר. כן, אני יודע. רוב הלקוחות הפוטנציאלים יעדיפו "ג'יפ" גבוה, כמו מרצדס ml או ב.מ.וו x5 או x6. אבל למי שהתבגרו כבר מזמן ובזמנם הפנוי שומעים מוסיקה קלאסית, e קלאס קופה תתאים יותר.