ידם היתה בנעל

>> האיש שהחדיר לתודעה את השלכת הנעליים כאקט מחאה נגד סמלי השלטון היה העיתונאי העיראקי מונתדר אל זאידי, שזרק את נעליו על נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש בדצמבר 2008. בוש התכופף בזמן וחמק מהנעליים, כפי שחמק מהביקורת הרבה שהוטחה בו במשך כהונתו.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לא התכופפה כשפיני כהן השליך עליה ביום רביעי את נעליו. היא נפגעה, נפלה, התאוששה ושבה לעבודה השיפוטית. ביניש היא אשה חכמה שאינה מתכופפת כשעליה להתמודד עם איומים וסכנות. נותרנו עם סמליותה של הנעל המושלכת.



הנעל נחשבת למלוכלכת בעולם המוסלמי, ולכן השלכתה היא עלבון. העלבון מהגר לאטו מהעולם המוסלמי לעולם המערבי. ביניש מצטרפת לשורה מכובדת של אישים שספגו נעליים מאז הוחטא בוש: בפברואר 2009 החטיא סטודנט גרמני את ראש ממשלת סין כשזה נשא הרצאה בבריטניה. באפריל השליך עיתונאי סיקי נעל על שר הפנים ההודי (ללא תנופה ממשית, השר לא נפגע). באותו חודש החטיא אדם את ראש ממשלת הודו בזמן שנאם במסע בחירות. ובאוקטובר השליך סטודנט טורקי את נעלו על נשיא קרן המטבע הבינלאומית דומיניק שטראוס-קאהן כזה שנשא הרצאה באיסטנבול - אך לא פגע.



ניכר כי בעולם משקפת הנעל המושלכת עלבון פוליטי, דתי, כלכלי או לאומי. בישראל העלבון הוא גם אישי, אגואיסטי - והגיע אל פתחו של בית המשפט העליון, המוסד שחולשתה ושסעיה של החברה הישראלית הביאו אל סיפו את המחלוקות הלאומיות, הדתיות, הכלכליות והפוליטיות.



בית המשפט נאלץ להכריע, וכדרכו של משפט יש מנצח ויש מפסיד. באווירה האלימה שיצרו אינספור אמירות תוקפניות כלפי מערכת המשפט אין פלא שמפסיד יחיד - כהן בן ה-52, המתוסכל בגלל הפסד בתיק גירושים - הרגיש שהבעת מחאה אלימה שכזו היא דרך לגיטימית לפריקת זעמו.



מי אחראי לאווירה הזאת? מי שהתבטא כלפי מערכת המשפט בלי חשבון. "בג"ץ מצווה על הממשלה מה לעשות ומה לא. אפילו מועצת הביטחון של האו"ם נמנעת מלצוות עלינו, אבל בג"ץ מצווה את משנתו יום יום", אמר שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. "הפקרות כלכלית", כינה את פסקי הדין שר האוצר יובל שטייניץ. "כנופיית רחביה פועלת בשיטת חבר מביא חבר", טען יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו). אלה רק דוגמאות. היו עוד רבים.



ביניש הזהירה בעשרות נאומים מפני ההסתה נגד מערכת המשפט, שלא לדבר על אובדן הנימוס ודרך הארץ. במקרה, בתחילת השבוע כוננה ביניש ועדה של שופטים ועורכי דין שעניינה תרבות הדיון בבתי המשפט. ועדת תרבות. האמת היא שתמונת עינה של ביניש, שהתנפחה בשל פגיעת הנעל, תועיל יותר מכל ועדה להחזרת הסובלנות לשיח הציבורי שלנו. מזל שלא הספיקה להתכופף. מזל שאינה מתכופפת.