>> בין שהתכוונה לכך או שלא, מריה ברטירומו, המגישה-כוכבת של הערוץ הכלכלי cnbc, ביטאה את רצונם של צופיה - אנשי העסקים. בתחילת הדיון המצולם בפתח הפורום הכלכלי בדאבוס הכריזה המנחה: "אנחנו לא רוצים לחזור ולדון בשאלות כיצד התרחש המשבר הפיננסי, אלא להתמקד רק בעתיד".
אבל רגע, מריה, האם העתיד לא קשור בעיקר בשאלה אם נסיק מסקנות מן העבר, אם מיצינו את הדין עם האנשים או המדיניות שהובילו את כולנו למשבר הפיננסי הגדול בהיסטוריה, שהכניס את רוב הממשלות בעולם לחובות עתק וייצר עשרות מיליוני מובטלים חדשים?
אם היה קונפליקט אחד ברור, שעבר כחוט השני בין המתדיינים השבוע בדאבוס, הוא כנראה היה בין אלה שרצו לשכוח מהאירועים שהובילו למשבר הפיננסי ולדבר על "העתיד", לבין הטרדנים הבודדים שחזרו והזכירו לנו שלפני שנה עמד העולם על סיפה של תהום פיננסית.
אין ספק שאחרי שנה של עליות בשווקים הפיננסיים, כוחם של הראשונים גדול יותר. פוליטיקאים כמו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, אמנם התלהמו כאן על הצורך לעשות שינויים רדיקליים בכל המערכות הפיננסיות או להילחם בבונוסים של הבנקאים - אבל בינתיים זה הכל רטוריקה.
רגע משעשע - או עצוב - של מבוכה התרחש בבוקר השני של הדיונים בפאנל בנושא "החזרת האמון" במגזר העסקי. כאשר הגיע הרגע לשאלות מהקהל, התייצב משתתף אלמוני ושאל את המנכ"לים והבנקאים שעל הבמה אם הם יכולים למנות דבר אחד בלבד שעשו השנה כדי להחזיר את האמון של הציבור במוסדות שלהם. שקט השתרר על הבמה וכל אחד מהבוסים הגדולים הסתכל הצדה או אל התקרה, בתקווה שהמנחה יגלגל למישהו אחר את תפוח האדמה הלוהט.
לבסוף החליט מנכ"ל של חברת ענק גרמנית לענות על השאלה, וגימגם משהו על השתתפות החברה שלו בתוכנית ממשלתית לסבסוד עובדים, במטרה להקטין את היקף המפוטרים מהחברה. הנציג הרוסי בפאנל אזר אומץ מיד אחריו, ואמר שאין לו צורך להחזיר את האמון כי אין בעיה של אמון. הפאנל הסתיים ואיש לא שאל אותו על השחיתות ואובדן האמון הטוטאלי של משקיעים רבים בכל העולם בכל הכלכלה הרוסית.
דאבוס היא כנראה לא המקום הטוב ביותר לקבל תחזיות טובות לגבי העתיד הכלכלי. לפני שנתיים, ובעיקר לפני שלוש שנים, כולם היו כאן באופוריה רגע לפני שהכל קרס, ולפני שנה כולם היו בדיכאון ואיש לא צפה אפשרות שהמעורבות הממשלתית המאסיבית תביא מפנה כה מהיר בשווקים הפיננסייים. אבל אנשי העסקים והקוראים צמאים לתחזיות ודאבוס תספק להם אותן כל שנה.
המרוויח הגדול ביותר מהמשבר הפיננסי הוא כמובן פרופ' נוריאל רוביני, שמיצב ומיתג את עצמו בהצלחה כמי שצפה את המשבר הפיננסי. רוביני צופה שהמחצית הראשונה של 2010 תהיה טובה יותר בגלל חידוש מלאים - אבל במחצית השנייה של השנה שוב תורגש חולשה בעולם בכלל ובכלכלה האמריקאית בפרט.
רוביני ורבים מאנשי העסקים והכלכלנים בדאבוס אופטימיים יותר לגבי השווקים המתעוררים, ופחות לגבי ארה"ב ואירופה, ולא רק בגלל החובות הענקיים שהממשלות נאלצות לצבור כדי לחלץ את המשקים מהמשבר. "ביוון, איטליה וספרד זו לא בעיה של חובות של ממשלות, אלא בעיה עמוקה של תחרותיות שאותה איבדו המדינות האלה", אמר רוביני.
עוד אמר רוביני, כי הכוח של השווקים המתעוררים נובע, בין השאר, מכך שרובם לא ממונפים. סין לא יכולה להיות הקטר העולמי, היא קטנה מדי בהשוואה לכלכלה העולמית ועודפי היצע ענקיים בכל העולם ימשיכו להעיק על הכלכלות. האם רוביני ידייק בתחזיות שלו? פרופ' ניאל פרגוסון, היסטוריון שגם נחשב באחרונה למי שצפה את המשבר ונהפך גם הוא לסלבריטי כלכלי, לא יכול היה להתאפק ובפאנל שנערך כמה שעות לאחר מכן בשאלה אם צריך לכתוב מחדש את חוקי הכלכלה, הוא העיר שרוביני אמנם צפה את המשבר, אבל הרבה שנים לפני שהוא התרחש (ראו ראיון בעמ' 8).
עמיתו לפאנל, פרופ' רוברט שילר, שנחשב למי שצפה את התפוצצות בועת הדוט.קום לפני עשור, נחלץ להגנת רוביני ואמר: "זה לא הוגן. הוא אמנם דיבר הרבה שנים על משבר, אבל ב-2006 הוא נהפך ליותר קיצוני". פרגוסון שמר לעצמו את המלה האחרונה: "לא בדיוק. אתה כנראה לא מעודכן במה שרוביני אמר במסדרונות של אוניברסיטת nyu כבר ב-2000 וב-2001".
מישראל תבוא החדשנות
אבל מי צריך בכלל את תחזיות הכלכלנים. דיוויד רובינשטיין, המייסד של קבוצת קרנות ההשקעה הפרטיות קרלייל, היה באופן מפתיע במצב רוח עליז במיוחד בפאנל הפתיחה. "את שני החבר'ה האלה (הכלכלנים שבפאנל) אני לא אקח למסע השיווק הבא לגיוס כסף לקרנות שלי", הוא אמר, ובהמשך הוסיף: "אנחנו לא נשענים על תחזיות של כלכלנים בהחלטות ההשקעה שלנו".
ב-2009 הואשמו קרנות ההשקעה הפרטיות כמי שאחראיות גם הן לניפוח הפיננסי הגלובלי. סטיב שוורצמן, הבוס הגדול של קרן ההשקעות הפרטית בלקסטון, ספג בשנה שעברה קצת השפלות בפאנל הפותח. השנה הוא הוחלף על ידי דיוויד רובינשטיין, מייסד קרלייל גרופ, אבל זה האחרון היה בכלל בעמדת המתקיף וממילא כולם שכחו את חלקן של הקרנות בבועת האשראי. "על אף המשבר הפיננסי, שימו לב שמתוך 20 העסקות הגדולות בענף ההשקעות הפרטיות שבוצעו בתקופת הבועה של 2004-2007 - אף חברה עוד לא פשטה את הרגל. מי שעשה עסקות ב-2009 - יעשה את הרווחים של העשור".
"זה בינתיים", העיר לו פרופ' רגוראם רג'אן מאוניברסיטת שיקגו, שהיה הכלכלן הראשי של קרן המטבע, אבל רובינשטיין לא התרגש ואמר שצפויות הזדמנויות אדירות בשווקים, המחירים עדיין זולים והוא בעיקר רואה הזדמנות בשווקים המתעוררים כמו טורקיה, רוסיה, ברזיל, סעודיה וסין.
ומהיכן תבוא החדשנות? לא מהמערב, לדברי רובינשטיין, אלא ממקומות כמו "סין, הודו, ברזיל וישראל". כן, ישראל, וזאת כנראה הפעם היחידה שנשמע על ישראל בהקשר הכלכלי ולא בהקשר הפוליטי בדאבוס השנה. גם בשווקים המפותחים רובינשטיין רואה הזדמנויות: "בתחום הרפואי יהיו השקעות מעולות. הבייבי בומרס מזדקנים והם לא יחסכו סנט אחד כדי לשפר את רמת הבריאות והחיים שלהם".
רובינשטיין לא נשאל וממילא לא ענה מה על עשרות מיליוני הבייבי בומרס שהפסידו את מקומות העבודה שלהם ונתח הגון מהפנסיה שלהם - מאין הם יביאו את הכסף להשקיע בבריאות שלהם.
על אף שרוב הכלכלנים, הבנקאים ואנשי העסקים ממשיכים לחלק את העולם לשווקים מתעוררים כמו סין או ברזיל לבין שווקים מפותחים - ברור לבאי דאבוס שהאבחנה הזו מיטשטשת והולכת. המאזנים והמדיניות הכלכלית של חלק מהכלכלות המפותחות נראים כיום דומים יותר למה שיוחס בעבר לכלכלות המתפתחות ולהפך.
הביטוי הבולט ביותר לכך הוא כמובן האירועים הדרמטיים שהתרחשו ביוון במקביל ליומיים הראשונים של הוועידה. המשבר הפיננסי ביוון החריף והלך בימים האחרונים, כאשר התברר שהממשלה לא מצליחה לגלגל את החובות התופחים, מחירי איגרות החוב שלה נפלו והריבית שדורשים המשקיעים מהאג"ח היווניות עלו לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, מאז שיוון הצטרפה לאיחוד המוניטרי האירופי.
ומי יציל את יוון? חברותיה לאיחוד האירופי? לא בטוח. בבוקר יום הוועידה הראשון נחשף כי יוון מנהלת משא ומתן, באמצעות בנק ההשקעות גולדמן סאקס, לגייס 25 מיליארד יורו מהממשלה הסינית.
כן, כל המרכיבים של המשבר הפיננסי העולמי נמצאים בסיפור הזה. בצד אחד מדינה אירופית שמתקרבת לפשיטת רגל ומעלה ספקות לגבי כל האיחוד המוניטרי האירופי, ובצד אחר הסינים, שיש להם עודפי מזומנים אדירים של יותר מ-2 טריליון דולר - ובתווך כמובן גולדמן סאקס, בנק ההשקעות הנערץ והשנוא ביותר שהצליח לצאת מהמשבר יותר חזק, יותר רווחי ויותר עשיר מאי פעם. או כמו שסיכם זאת רוביני: "בעשור האחרון היו מדינות המערב צרכניות המפלט האחרון, והשווקים מתעוררים היו יצרני המפלט האחרון".
פרס נובל במדע בדיוני
השורד הגדול ביותר של המשבר הפיננסי הוא כמובן פרופ' יעקב פרנקל. ממריל לינץ' הוא דילג ל-aig, ולאחר שזאת פשטה את הרגל הוא דילג לג'יי.פי מורגן. פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר ומהאנשים הוותיקים ביותר בדאבוס, יותר מ-20 שנה, הוזמן לדיון המצולם של cnbc וקיבל תפקיד - להסביר מדוע אחת הסכנות הגדולות ביותר שאורבות לכלכלה העולמית היא הפרוטקציוניזם: הנטייה של ממשלות להטיל מגבלות, מכסים ורגולציה להגנה על התעשיות המקומיות שלהן בתקופות קשות.
אבל לפרנקל היתה תחרות קשה ולא הוגנת, כי עמיתו, פרופ' קנת רוגוף מהרווארד, קיבל את התפקיד להסביר מדוע החובות הממשלתיים שנצברו במשבר האחרון הם הסיכון הגדול ביותר לכלכלה העולמית. 50% מהמשתתפים בקהל הצביעו על החובות הממשלתיים כסכנה העיקרית ורק 37% על הפרוטקציוניזם.
"ההיסטוריה מראה שאחרי משבר מסוג שעברנו - מגיע משבר של חובות ממשלתיים", אמר רוגוף, "ומי שחושב שממשלת ארה"ב שונה מממשלות אחרות - טועה. אנחנו לא שונים". בארני פרנק, יו"ר ועדת הבנקאות של הקונגרס, הצטרף למזהירים מפני החובות הענקיים של הממשל האמריקאי: "נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש ניסה לקבל את פרס נובל בכלכלה ובמדע בדיוני כאשר מימן שתי מלחמות באמצעות חמש הורדות מסים. אם לא נחתוך בהוצאות הצבאיות לא יהיה משבר פיננסי - מה שיהיה זה שהריבית תעלה ולא יהיה לנו מאיפה לממן לעם האמריקאי את כל התוכניות של הבריאות, הרווחה והעבודה שהבטחנו לו. זה לא יהיה משבר של אג"ח, אלא משבר של חיסול כל התוכניות לשיפור רמת החיים בארה"ב".
אבל זה נכון לא רק לארה"ב - אלא לרוב העולם המערבי, וזאת פצצת הזמן שאף אחד מהכלכלנים, אנשי העסקים והפוליטיקאים הרבים שהגיעו השנה לדאבוס לא הציע דרך להתמודד עמה. אם לא תהיה צמיחה מהירה בכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, והסיכויים לכך נראים קלושים, המשמעות של החובות הענקיים של הממשלות בכל העולם היא פגיעה ברמת החיים. לא של אלה שמגיעים לדאבוס כמובן. מצבם של רוב 2,700 המשתתפים כאן, למעט העיתונאים והנציגים של עמותות וארגונים ללא מטרות רווח, יהיה כנראה בסדר גם בשנה הבאה ובעוד שנתיים. השומנים שהם צברו לא מאוימים.
אבל למה לקלקל את מצב הרוח עכשיו, השלג התחיל לרדת, מסלולי הגלישה פנויים ואנחנו עומדים בפני עוד שנה מופלאה ומפתיעה בג'ונגל הקפיטליסטי הגלובלי הנהדר.
היכונו לעוד שנה מופלאה בג'ונגל הקפיטליסטי
גיא רולניק
29.1.2010 / 7:04