ככה נראה בנק ללא שליטה?

>> מאבק שליטה חריג שלא היה כמוהו מתנהל כיום בבנק האחרון שנותר בידי המדינה. למעשה, מה שעומד למבחן זו השאלה אם בנק לאומי אכן בשליטת המדינה - וזה מה שמעורר את המאבק שמתנהל על כיסא יו"ר הבנק.

מי לא בוחש בעסק הזה? שר האוצר, שר המשפטים, ראש הממשלה ומקורביו, הטייקונים - הלווים הגדולים של הבנק - מנכ"ל הבנק וסוללת יועצים, יח"צנים ומשפטנים שמנפקים חוות דעת לגבי כשרותו של מועמד כזה או אחר בקצב מסחרר. למזלנו, לא מחייבים אותנו בעמלה על כל חוות דעת שמופצת כאן, אבל ההתרחשויות סביב מינוי היו"ר הבא מריחות רע מאוד.



ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו מעוניינים למנות לתפקיד יו"ר לאומי את אחד משני מקורביו של נתניהו - משה טרי או אורי יוגב. שלמה אליהו, בעל המניות הגדול בבנק אחרי המדינה (9.6%), מעוניין למנות את נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין, ואילו מנכ"ל הבנק, גליה מאור, רוצה את התפקיד לעצמה, ושלושה מבעלי המניות בבנק - הטייקונים יצחק תשובה, אלפרד אקירוב ודוד עזריאלי - תומכים בה. כן, הם גם לווים של הבנק.



אז מה, ככה נראה בנק "שאין בו גרעין שליטה"? ניסיונות למחטפים ליליים, לובינג, דילים שבהם מעורבים בנקאים, לווים ופוליטיקאים?



במשך שנים חיפשה המדינה את הנוסחה המנצחת להפרטת בנקים. אחרי שנכשלה שוב ושוב במכירת בנק לאומי, היא מינתה ועדה בראשות מנכ"ל האוצר דאז, אוהד מראני, וזו המליצה למכור את מניות המדינה ולאפשר התארגנות של השליטה בו באמצעות הבורסה. כלומר, לא למכור לאדם או קבוצה מזוהה, אלא לתת לשליטה להתגבש באמצעות מנגנון השוק. המדינה חוקקה חוק שנועד להסדיר את המהלך הזה, אבל בחוק הזה נותרו יותר מדי פרצות, וחמור מכך: היא החלה כבר למכור את מניות הבנק שברשותה ונותרה עם אחזקה קטנה מאוד - 11.5% בלבד. דילול אחזקות המדינה עורר את השאלה אם המדינה עדיין שולטת בבנק.



המאבק הזה מתנהל בגלל אנומליה מוחלטת בכל הקשור לשליטה בבנק. לכאורה, מדובר בבנק שעדיין נשלט בידי המדינה, כי לא ניתן היתר לאף אחד אחר לרכוש את השליטה בו. למעשה, המדינה מכרה חלקים מהבנק ויזמה חוק שמאפשר להשתלט עליו באמצעות שוק ההון. אבל המדינה החלה את התהליך ולא סגרה את כל הפינות, וכך נוצר מצב שבו שלושה שחקנים שונים מנסים להשתלט עליו בימים אלה; המדינה, שלמה אליהו, והנהלת הבנק. בנסיבות האלה, השאלה מי ימונה ליו"ר הבנק נהפכת למשנית. כי המאבק הגדול יותר הוא על השאלה מי ממנה, ולא רק מי ימונה. אליהו, שקרא תיגר על שליטת המדינה בבנק, השיג את מטרתו - והשאלה מי שולט בבנק אכן עומדת למבחן.



הגורם החוקי האחראי על בחירת הדירקטורים כיום הוא ועדת המניות של הבנק, בראשות מרגלית נוף. על הוועדה מופעלים לחצים מכל השחקנים. לא ברור אם בנסיבות כל כך בעייתיות הוועדה יכולה לקבל החלטה שקולה ונקייה מלחצים. אם הבחישות לא ייפסקו מיידית, מוטב להחזיר את הכדור למגרשו של בנק ישראל האמון על הפיקוח על הבנקים. בנק לאומי הוא רכוש הציבור שהונו מושקע שם. כדי לשמור על רכוש הציבור נדרשת מעורבות אקטיבית של המפקח על הבנקים, שימנע השגת שליטה באמצעות ניצול האנומליה בבעלות על הבנק. עליו גם לוודא שלא נרקחים דילים מפוקפקים בין מועמדים ליו"ר הבנק ובין לווים גדולים שלו - כי זה יהיה הרס של הבנק.