כך בדקנו

>> הנתונים של המדינות בעולם מבוססים על דו"ח ה-oecd, שכולל את 30 מדינות הארגון. כדי להשוות לנתוני הארגון את ישראל, שאינה חברה בארגון ולכן אינה כלולה בדו"ח, התייחסנו למגוון נתונים מקומיים.

השוואת סל התקשורת המשפחתי: הנתונים של ישראל מבוססים על נתוני הלמ"ס ל-2006, שלפיהם משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה בחודש 617 שקל על שירותי תקשורת. בניכוי הוצאות הטלוויזיה הרב-ערוצית והשיחות הבינלאומיות, שלא נבדקו בדו"ח, משפחה בישראל מוציאה כל חודש 471 שקל על סל תקשורת - ובמונחי כוח קנייה, 130 דולר.



השוואת הוצאות הסלולר הממוצעות: ב-oecd בנו סלים של משתמשי סלולר שונים - קל, בינוני וכבד. לצורך ההשוואה, לישראל לקחנו דווקא את הסל הכבד, משום שמשתמש הסלולר הישראלי הוא מהדברנים הגדולים בעולם. משתמש סלולר כבד ב-oecd מדבר 266 דקות בחודש, לעומת משתמש ממוצע בישראל שצורך כ-335 דקות בחודש.



בדקנו ארבע חבילות סלולר שונות בחברות הסלולר. מתוכן בחרנו את החבילה הזולה ביותר, של פלאפון, שהיתה על המדף עד לפני כמה חודשים. בחבילה זו שילם הלקוח 9.90 שקל בחודש בתשלום חודשי קבוע. מחיר דקת השיחה בתוכנית היה 49 אגורות. לפי מחירים אלה ודפוס שימוש זה, הלקוח בישראל משלם 168 שקל בחודש על הסל הכבד של ה-oecd. לא הכללנו חבילת גלישה שלקוחות רבים מחויבים בה ושמייקרת את התעריף. במונחים שנתיים יוצא שהלקוח הישראלי משלם על סלולר בשנה 2,016 שקל (560 דולר במונחי כוח קנייה).



השוואת הוצאות האינטרנט: לצורך ההשוואה התייחסנו להוצאת הגלישה עבור חבילות של מהירות בינונית, הכוללות חיבורי אינטרנט של בין 2.5 מגה-ביט לשנייה ל-10 מגה-ביט לשנייה. בפועל, מהירות הגלישה בישראל נחשבת נמוכה ונמצאת בתחתית החבילה הזאת (קרוב ל-2.5 מ"ב. רק מעטים גולשים במהירות של יותר מ-5 מגה-ביט). מכיוון שכך, בדקנו את המחיר שמשלם הצרכן עבור התשתית וספק האינטרנט במהירות של 2.5 מ"ב. התשלום הכולל הממוצע לחיבור לאינטרנט הוא כ-150 שקל בחודש, או 41.6 דולר (מתואם לכוח קנייה).