מנהרת הזמן של ורינגו

>> סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, לפני התפוצצות הבועה, היו שנים טובות להיי-טק הישראלי. כל שנדרשת לעשות כדי להנפיק חברה בנאסד"ק היה להגיד אינטרנט והיי-טק, ומיד זכית לשווי חלומי. מאוחר יותר התפוצצה הבועה, וחלק המשקיעים עדיין מלקקים את ההפסדים שהם ספגו.

אלא שורינגו מפגינה עזות מצח אפילו בהשוואה לחברות שהונפקו בשיא הבועה. חברות אלה אמנם הונפקו במכפילים גבוהים ביחס לרמת ההכנסות שלהן - אבל הן לפחות הצליחו לייצר הכנסות. ורינגו מבקשת לגייס 12-14 מיליון דולר עם הכנסות של 36 אלף דולר בלבד מאז הקמתה בינואר 2006, ועם הפסד של 4.1 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2009.



מעבר לקשיים אלה, מתעוררים כמה סימני שאלה בקשר להיתכנות המודל העסקי של החברה. ורינגו מבקשת לגבות דמי מנוי חודשיים על השימוש בווידיאו-רינגטון שפיתחה - יישום המאפשר לראות, להוריד, לחלוק עם חברים ולייצר סרטוני וידיאו שהופכים לרינגטון. אך מדוע שמשתמש סלולרי יעדיף להעביר תשלום חודשי על האפשרות לראות או לייצר וידיאו-רינגטון, על פני תשלום חד-פעמי על כל הורדה של רינגטון רגיל, או האפשרות החינמית לייצר רינגטונים מקובצי מוזיקה?



לפני כמה חודשים ביקר בארץ סנדי פרושר, סגן יו"ר נאסד"ק, ואמר כי "שוק ההנפקות צפוי לחזור לעצמו באמצע 2010". פרושר גם סייג ואמר אז כי "חברות יוכלו לבצע הנפקות לציבור, אך הן יצטרכו להראות ערך אמיתי, הכנסות ומכירות אמיתיות". האם ייתכן שפרושר טעה והמשקיעים כבר הספיקו לשכוח את לקחי המשבר?