>> ועדת הכספים של הכנסת אישרה בשבוע שעבר את ההצעה לתיקון מספר 11 לחוק הייעוץ. התיקון יאפשר לחברות זרות, המורשות במדינות מוצאן לעסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, לעשות זאת גם בישראל מבלי שיחויבו ברישוי מקומי.
גורם זר שיבחר באפשרות זו יחויב בכל החובות שבעל רישיון ישראלי חייב כלפי הלקוחות לפי החוק, כמו בירור צורכי לקוח וחובת הזהירות. הגורם הזר יחויב להעניק את הייעוץ תחת חסות של בית השקעות מקומי, שיישא באחריות מלאה להליך ולתוצאותיו.
חלק אחר ומשמעותי של התיקון נוגע לכך שהוא יאפשר ליועצים זרים להעניק שירותים ללא רישיון וללא הגבלה ללקוחות מתוחכמים, כאלה הנהנים מבסיס הון רחב, וכן מהתמחות ייחודית בתחום או מעיסוק שוטף ואינטנסיבי בו.
"מועיל לשני הצדדים"
עד היום החוק לא איפשר לחברות זרות לשווק את עצמן בישראל ולהעניק את שירותיהן ביוזמתן לישראלים. עו"ד ארנון שגב, המייצג בישראל גופים פיננסיים זרים, מברך על המהלך, שיצא לדרך כבר לפני כשלוש שנים. לפי שגב, התיקון הוא "עסקה המועילה לשני הצדדים, הן גופים פיננסיים זרים והן גורמים מקומיים.
"התיקון יאפשר לציבור המשקיעים הישראלים להיחשף לגופים פיננסיים זרים שרמת התמחותם והתמצאותם בשווקים בהם שוררים היא גבוהה יותר. תרומה נוספת של התיקון היא לכלכלה המקומית, מאחר שצפויה כניסה של עוד פעילי שוק זרים לישראל, למשל נציגויות וסוכנויות של גופים פיננסיים נוספים, תוך הרחבת תשתית והעברת נכסים פיננסיים לישראל", הוסיף שגב.
שגב סבור כי שוק ההון המקומי אינו מאוים מחדירת גופים מקצועיים זרים, מאחר שפעילותם של הזרים תהיה תחת קורת גג של בעלי רישיון ישראליים. לדבריו, צפוי גם שיתוף פעולה יעיל בין הגורמים הזרים למקומיים.
למה גורמים זרים לא הוציאו רישיון בדרך המקובלת עד כה?
"אחת הסיבות לכך היא שבמסגרת חובת המועמד לקבל רישיון ישראלי היה עליו לעבור את המבחנים של רשות ניירות ערך, דבר המרתיע את המומחים הזרים. סיבה נוספת היא ההבדלים המהותיים בין הדינים והנורמות הזרים לדינים המקומיים. למשל, חובת הסודיות המפורסמת והמקובלת בקרב גופים פיננסיים בשווייץ עלולה להתנגש בנורמות המקומיות. התיקון החדש מאפשר לזרים לפעול בישראל לפי נורמות המקובלות בחו"ל, תוך העברת האחריות לשותף המקומי".
"לקוח מתוחכם"
חלקו הנוסף של התיקון מרחיב את מספר הגורמים שלהם ניתן לייעץ ללא רישוי. החוק פוטר כיום מהצורך ברישיון את מי שמעניק שירותי ייעוץ ללקוחות מוסדיים. רשות ני"ע מציעה להרחיב רשימה זו ולקבוע קטגוריה הקרויה "לקוח מתוחכם". בקטגוריה זו ייכללו נוסף על הלקוחות המוסדיים, גם לקוחות יחידים העונים לשניים לפחות מתוך שלושת הקריטריונים הבאים: שווי נכסים פיננסיים של יותר מ-12 מיליון שקל, מומחיות בשוק ההון והיקף פעילות מינימלי של 30 עסקות בממוצע ברבעון בשנה האחרונה.
במקביל, מציעה הרשות להרחיב את הפטור האמור לא רק לשירותי ייעוץ השקעות, אלא גם לשירותי שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות.
המונח "לקוח מתוחכם" (sophisticated investor) מקובל מאוד בעולם. שגב מציין כי ההגדרה הישראלית היא שילוב של מבחני הגדרה אמריקאיים ובריטיים. לפי ההגדרה האמריקאית, לקוח מתוחכם הוא פרט שבבעלותו נכסים פיננסיים בשווי של יותר ממיליון דולר, כשלפי טענת רשות ניירות ערך האמריקאית הוא אינו זקוק לפיקוח מטעם המדינה ויכול להגן על עצמו.
לפי השיטה הבריטית, לקוח מתוחכם הוא בעל נכסים פיננסיים בסכום של יותר מ-500 אלף יורו, או בעל ניסיון שמנהל תיק בעבור עצמו (פעיל בשוק המבצע מספר פעולות מינימלי נדרשת), או בעל מקצוע מתאים. בישראל המחוקק העלה את הרף המינימלי הנדרש לסכום של 12 מיליון שקל.
"המחוקק יותר זהיר ממה שנהוג בעולם, והוא מחייב קיום של שני תנאי סף להגדרת לקוח ככשיר לקבל ייעוץ מגורם שאין לו רישיון מתוך שלושת התנאים האפשריים", מסביר שגב.
למה צריך להרחיב את המעגל ולהגדיר את הלקוח הכשיר?
"התיקון החדש והתרה של קבלת ייעוץ ללא רישיון לא נועדו להיטיב עם העשירים. התפישה היא שיש משאבים מוגבלים של הפיקוח, ויכולת פיקוח מוגבלת של הרשות פוגעת ביכולת להגן על משק הבית הפשוט. תיקון 11 מעביר משאבי פיקוח מהקבוצה שפחות זקוקה לו לקבוצת משקיעים מהשורה שיוכלו ליהנות יותר מהפיקוח המגן".
חברות זרות יוכלו להעניק ייעוץ השקעות ללא רישוי ישראלי
מאת ואדים סבידרסקיה
31.1.2010 / 7:04