מה למדנו בארבע שנים

themarketmoney



>>חוגג 200 גיליונות



מדריך ההשקעות של themarker -themarketmoney - יצא לדרך בסוף פברואר 2006. המטרה שלנו היתה ברורה: לשפר את מיומנויות החיסכון וההשקעה של קוראינו בעיתון ובאתר, ולהקנות להם ידע ועקרונות שיעמדו במבחן הזמן. ואולם לא פחות משלימדנו אחרים, למדנו בעצמנו תוך כדי העבודה על הגיליונות השונים.



האם לאחר ארבע שנים ו-200 גיליונות עמדנו במטרה שהצבנו? נראה שרק אתם, הקוראים, תוכלו לשפוט.



בואו נתאם רגע ציפיות. אנחנו לא מתיימרים לדעת מה יוליד העתיד. אין לנו מושג אם בורסות המניות יעלו או יירדו השנה. אנחנו לא יודעים לומר מה יהיה שיעור האינפלציה, מתי תעלה הריבית ומה יהיה מחיר הנפט בעוד 18 חודשים. כמו כל בני האדם בעולם, גם אנחנו, העורכים והכותבים במדריך ההשקעות, לא חפים מטעויות.



אבל ככה זה. האי ודאות בשווקים היא עניין שצריך לדעת לחיות אתו. כאשר בונים תיק השקעות, צריך לקחת בחשבון כל תרחיש אפשרי.



המשימה, אם כן, היא לנסות לבנות את תיקי ההשקעות תוך ידיעה שהעתיד אינו צפוי. לדעתנו, כאשר תיקי השקעות נבנים בצורה נכונה, הם מסוגלים לעמוד בזעזועים שעוברות הבורסות והכלכלות ולהתאושש מהם כאשר מגיע האביב.



הצורך בסבלנות



מי שעקב אחרינו בארבע השנים האחרונות יכול היה לראות שיש לנו משנה סדורה. כך לדוגמה, אנחנו מאמינים שהשוק הישראלי אינו מנותק מהעולם. מה שקורה בשווקים רחוקים משפיע גם עליו. ולכן, משקיע שרוצה לשפר את ביצועי תיק ההשקעות שלו חייב לדעת מה קורה גם בניו יורק, לונדון ופרנקפורט. יותר מכך, הוא חייב להקצות חלק מתיק ההשקעות שלו לנכסים בחו"ל, ולגוון את התיק בנכסים רבים שהמתאם ביניהם נמוך.



אנחנו לא מאמינים באופנות בכלל, ובמניות אופנתיות בפרט. כאשר הציבור רץ לסקטור מסוים בהתלהבות מופגנת - אם זה למניות "ירוקות", לסחורות או למניות "חיפושי גז" מלהיבות - אנחנו נשתדל להיות שם כדי להזהיר.



עיקרון נוסף שאנו מאמינים בו הוא של סבלנות והטמעה של חשיבה לטווח ארוך. מי שנכנס להשקעה במניות חייב לחשוב על הטווח הארוך - חמש שנים לפחות, ובדרך כלל יותר.



זה לא שאי אפשר להרוויח בשוק גם בתקופות קצרות. הנה, בשנה האחרונה זינקו שוקי המניות בעולם מנקודת השפל בשיעורים של 30% ואף 80%. אז מה? מה זה אומר? מה זה מוכיח? בטווח הקצר - כפי שאמר פעם אבי השקעות הערך, בנג'מין גראהם - השוק הוא מכונת הצבעה, ובטווח הארוך הוא מכונת שקילה. הכוונה היא שרק בטווח הארוך מתכנסים מחירי המניות והחברות לערך הכלכלי שלהן. בטווחי זמן קצרים יותר, המניות נעות לפי מצב הרוח של המשקיעים.



משקיעים מנוסים ומיומנים יודעים להרוויח גם מתנודות כאלה. אבל משקיעים מיומנים פחות, כאלה שאין להם כל הזמן שבעולם, צריכים לראות בשוקי ההון מקור להשגת תשואה נאה תוך נטילת סיכון מחושב. לדעתנו יש דרכים פשוטות לעשות זאת.



עיקרון אחר שניסינו לכוון אליו הוא השקעה במנות קצובות לאורך זמן. כך למשל, משקיע שמפקיד בכל חודש 500 שקל באמצעות הוראת קבע בקרן נאמנות מנייתית, או בקרן מעורבת שבה אג"ח ומניות, יוכל למצע את עלות הרכישות שלו.



לעתים הוא ישקיע במחירים גבוהים מדי (כשהשוק מגלם מחירי בועה), ולעתים, כמו בתחילת 2009, הוא ייהנה מרמת מחירים נמוכה עד גיחוך. בסופו של דבר העלות שלו תתכנס לממוצע.



טכניקה כזו של השקעה מומלצת לציבור גם על ידי גדול המשקיעים, וורן באפט. היא נוחה וזולה, ויכולה להתאים גם למשקיע הקטן ביותר.



המדדים משתכללים



עיקרון אחר שניסינו לקדם החל מהגיליונות הראשונים היה השקעה במוצרים עוקבי מדד כמו תעודות סל או קרנות סל זרות (etf). הסיבה פשוטה: מדובר במוצרים שבהם דמי הניהול נמוכים מאוד. אלה מוצרים שקופים, שמספקים פיזור על אג"ח ומניות רבות.



בעיקרון הזה הסתמכנו גם על המחקרים הרבים שמראים כי רוב מנהלי ההשקעות שמנסים לבחור מניות ולתזמן את השוק אינם מצליחים בכך לאורך זמן. מכיוון שכך, עדיף למשקיעים לדבוק במוצר פשוט שנותן להם בקירוב את תשואת המדד, וחוסך מהם את הסיכון שיפגרו הרחק מאחוריו.



מאידך הצבענו כאן לא פעם על מדדים בעייתיים, שההשקעה בהם באמצעות תעודות סל דווקא פוגעת במשקיע. מדד יתר 50, שסובל מתחלופה גבוהה מאוד של מניות, הוא דוגמה אחת לכך.



תעודות הסל הרבות שהושקו במהלך השנים בישראל סייעו למשקיע הישראלי להרכיב תיקי השקעות יעילים יותר, מגוונים יותר ומוצלחים יותר, אבל המלה האחרונה בנושא מוצרי ההשקעה עוקבי המדדים עדיין לא נאמרה.



תורת ההשקעה באמצעות מדדים משתכללת והולכת, ויוצרי המדדים מנסים לייצר מדדים יעילים יותר, שמספקים תשואות גבוהות יותר ושהתנודות בהם מתונות יותר. מדדים אלה אמורים לנצח את המדדים המסורתיים שבהם היה נהוג להשתמש בעבר. בהקשר זה אפשר להזכיר גם את הבורסה הישראלית, שהודיעה בשבוע שעבר על שינוי בשיטת חישוב המדדים מתוך מטרה לשפר אותם (ראו עמוד 38).



כמי שלקחו על עצמם את המשימה לשפר את מיומנות ההשקעה, נמשיך לעקוב אחר השינויים בעולם המוצרים עוקבי המדדים ונספק לכם, הקוראים, את מלוא המידע והתובנות שנוכל ללמוד לגביהם.



הופתענו, וגם לא



כמו רוב העולם לא חזינו את המפולת הגדולה של 2008, לא הערכנו עד לאן מגיעות ההשלכות של בועת הנדל"ן בארה"ב, ולא יכולנו לדעת כמה רע היה מצבה של המערכת הפיננסית העולמית בשלהי 2007. גם ההתאוששות שחלה בשווקים ב-2009 הפתיעה אותנו. לא ציפינו שמדד ת"א 25 יחזור כל כך מהר לרמות השיא שלו.



אבל למרות זאת, בחלקים לא מבוטלים של הדרך הצבענו על כיוונים שבדיעבד התבררו כנכונים. מי שיסתכל על מקבץ כתבות השער שהיו לנו לאורך השנים יראה שבמשך השנים כתבנו על התנפחות מחירים חשודה באפיקים שונים - כמו שוק הסחורות העולמי, שוק המניות הסיני, מניות הנדל"ן הישראליות ומניות האשלג העולמיות.



ומצד שני, בעיצומו של המשבר הפיננסי של 2008 ו-2009 לא הפסקנו להזכיר לקוראינו שדווקא עכשיו, כאשר העתיד נראה כה שחור וקודר, מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות נמצאים ברמה קורצת. בעיצומו של המשבר, בפברואר 2009, השקנו מדור מיוחד שעסק בניתוח אג"ח זבל בשוק הישראלי, והצביע על ההזדמנויות שמצויות בו.



לא עשינו זאת מכיוון שידענו מה תוליד 2009. הרי לא ידענו. הסיבה לכך היתה פשוטה - נקטנו את הכלל הבסיסי ביותר בהשקעות, שאותו נוהג באפט להזכיר: "כאשר כולם חמדנים אני מנסה להיות פחדן וכאשר כולם מפחדים אני מנסה להיות חמדן".



אחרי ארבע שנים ו-200 גיליונות נראה לנו שמעט תועלת בכל זאת הצלחנו להביא לקוראינו - ובהתאם לעקרונות שפירטנו כאן (ועוד כמה אחרים) נמשיך לערוך ולכתוב גם את 200 הגיליונות הבאים.