הכלכלנים פסימיים - המשקיעים המקצועיים משדרים אופטימיות

בכנס דאבוס, לפחות בדיונים הפתוחים, לא מדברים על השקעות. ואם כן, אז באופן כללי ביותר. כאן מדברים על איך משנים את העולם, כיצד יש לעצב אותו מחדש ואיך להתמודד עם הבעיות והאתגרים הגלובליים.

ובכל זאת, לדאבוס מגיעים המשקיעים הגדולים בעולם, מנהלי הבנקים הגדולים, הכלכלנים המובילים ומנהלים של חברות ענק. דעתם האישית, הנמסרת לעתים בשיחות פרטיות, היא בעלת משמעות. הנה מה שהם אמרו בדאבוס 2010.



1. ג'ורג' סורוס. גורו ההשקעות הוותיק, שממשיך להציג בקרן הגידור שלו, קוואנטום, תשואות מעוררות השתאות, היה השנה נלהב יותר מבעבר לחלוק את הערכותיו. מחירי הזהב הם כבר בועה וצפויים לרדת, הוא אומר, הדולר ימשיך לשמור על רמתו ומטבעות כמו היורו והליש"ט נמצאים בצרות גדולות יותר. השוק הסיני, לדבריו, מתחמם יותר מדי.



ומה הוא עושה בשווקים בפועל? את זה סורוס שומר לעצמו, אבל בין המאזינים לדבריו היו שטענו שכשסורוס מזהה בועה בתחילת דרכה הוא דווקא רץ ומצטרף אליה.



2. נוריאל רוביני. "ד"ר דום" הדגיש כצפוי את הסיכונים ואת הבעיות בכלכלה העולמית, אבל האמת היא שהוא הרבה פחות פסימי משנהוג לחשוב. לא היה קשה למצוא בדאבוס פסימיים ממנו. רוביני מדבר על המשך ההתאוששות וטוען שהתיקון בשווקים - אפילו אם הוא אכן יגיע במחצית השנייה של השנה - לא יהיה אלים במיוחד. מדבריו עולות המלצות להשקעה על בסיס נטילת אשראי דולרי זול, וגם הוא חושב שברזיל, סין והודו יככבו בעשור הקרוב.



3. פסימיות או אופטימיות? דנקן נידרהאור, מנכ"ל בורסת ניו יורק שנוהג להופיע בדאבוס כבר כמה שנים, מספר שלוועידה יש נטייה להפוך את הבאים לפסימיים. "אם מישהו הגיע אופטימי, הוא יוצר מכאן פסימי. אם מישהו הגיע פסימי, הוא יוצר מכאן עם נטיות התאבדות", הוא אומר.



הוא לא היחיד: גם הכלכלן קנת רוגוף הופתע מה"מציאותיות" של באי דאבוס. אלא שלמרות ההתראות של כלכלנים וחזאים, המשקיעים המקצוענים דווקא משדרים אופטימיות, וייתכן שהניסוחים הזהירים נועדו בעיקר לא להרגיז את הרגולטורים ואת קובעי המדיניות.



הנרי קראביס, מנהל קרן kkr, העריך שהכסף המוסדי יזרום לקרנות פרייווט אקוויטי וקרנות גידור, פשוט מכיוון שהגופים המוסדיים חייבים לקחת יותר סיכונים כדי לקבל את התשואה שהם נדרשים לספק לעמיתיהם. הקולגה שלו, דיוויד רובינשטיין מקרן קרלייל, צופה גם הוא תשואות טובות ב-2010, וגם הוא מכוון את המשקיעים לשווקים המתפתחים.



4. אילו מדדים? אחד העניינים המרכזיים שעליהם דובר בדאבוס הוא הפער בין כלכלות אירופה, ארה"ב ויפן לכלכלות סין, הודו, ברזיל והלוויינים שלהן - או כמו שאומרים כאן: "10% צמיחה בסין מול 10% אבטלה בארה"ב".



המשמעות היא המלצה חד-משמעית על מדדי הבורסות במדינות המתפתחות והמלצת מכירה לבורסות המערב. אבל צריך לשים לב לכך שרבות מהחברות המערביות הן כיום ארגונים גלובליים, המייצרים חלקים גדלים והולכים מרווחיהם מחוץ לארה"ב. כלומר מדד דאו ג'ונס ומדד 500 s&p כבר אינם מייצגים רק את השוק האמריקאי אלא את העולם כולו. מי שרוצה לבצע שורט על ארה"ב צריך להיזהר.



המסקנה היא שיש להיזהר מאוד עם מדדים, ואולי להעדיף מדדים מצומצמים ומדויקים יותר. לא מאמינים בכלכלה האמריקאית? לכו על שורט על מדדים של נדל"ן מסחרי ושל חברות צריכה הפועלות בעיקר בארה"ב.



ליעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל וכיום יו"ר בקבוצת ג'יי.פי מורגן, יש דרך אחרת להציג את המצב: "זהו לוח שחמט שבו אנחנו מבינים מה קורה לאורך השורות, העמודות והאלכסונים, אבל אי אפשר עדיין להבין את התמונה הכוללת. היא תתבהר תוך זמן לא ארוך".



5. ואיפה אמריקה? הקונסנזוס בקרב המנהלים והכלכלנים הוא שאירופה במצב קשה ושיפן תקועה, ושסין והודו ימשיכו לפרוח. אבל על עתידה של ארה"ב אין הסכמה: רבים מדגישים את בעיות החוב, הגירעון והצרכנים המדוכאים. אבל קבוצה גדולה של מומחים טוענת שארה"ב תפתיע, ושמכיוון שהמחירים שם התרסקו לחלוטין, היא זו שמציעה את הזדמנויות ההשקעה הטובות ביותר. היחס בין שני המחנות: 40%-60% לטובת המאמינים בכלכלה האמריקאית.



6. היזהרו מהבנקים. הנשיא אובמה סיפק את הניצוץ כשהציג תוכנית להגבלת הבנקים הגדולים ערב הכנס, אבל גם בלעדיו יש שינאה רבה בעולם לבנקים. מדינות המערב מתחרות מי תכה בהם חזק יותר, ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי זעק: "לא ייתכן שהם ירוויחו גם בעליות וגם בירידות". צרפת רוצה להוביל שינוי יסודי בתפקיד הבנקים. קשה לצפות שבנק מערבי יפרסם דו"חות טובים יותר מאלה של 2009, מה שחייב להשפיע על שערי המניות.



7. לנצל שינויים בחוק. לכולם בדאבוס ברור שבקרוב יהיו שינויים מבניים משמעותיים בענף הפיננסים, ולכן מעקב אחריהם יכול להניב דיווידנדים: מי שיקנה או ימכור ראשון את הנכס שייהנה או ייפגע מהשינוי - ירוויח. ויש גם ציפיות לתופעה המכונה "ארביטראז' רגולטורי": ניצול החורים בחקיקה כדי ליהנות מרווחים.



8. איפה האינפלציה? הכלכלנים טענו שלאחר הזרמת הכספים והכפלת החובות הממשלתיים תגיע התפרצות אינפלציונית. אבל העולם עדיין במיתון, ולא פגשנו הפעם כלכלן אחד שחוזה התפרצות אינפלציונית ב-2010. לפי הכלכלנים, האינפלציה צפויה להגיע רק בעוד שנתיים-שלוש. אבל כאשר היא תבוא - היא תהיה חזקה ואלימה.