מאת חיים ביאור
ב-2001, בעיקר החל ברבעון השני ואילך, פוטרו 8,000 עובדים ממאות חברות בענף ההיי-טק. הפיטורים היו בכל הרמות, מדרג המנהלים ועד לעובדים הזוטרים ביותר, אך נטו להתמקד בעובדים שאינם שייכים לליבת העסקים של החברות: אלה שבכל חברה מוערכים כמי שתורמים פחות להשגת יעדיה בפיתוח מוצרים חדשים או בהחדרת מוצרים לשווקים חדשים.
סקר של חברת חשב המשמש בסיס לחוזי עבודה רבים ואשר פורסם השבוע, מראה שהשכר בענף ההיי-טק ירד בשנתיים האחרונות ב-20%-8%. לפי הסקר היתה ירידת שכר בקרב מנהלים בכירים בענף, אנשי מחשב (לרוב בכירים), מהנדסי תוכנה ואלקטרוניקה, מתכנתי מערכות מידע, מנהלי רשתות מחשבים, בודקי תוכנות, אנשי מכירות בענף המחשבים ואנשי מכירות ושיווק בינלאומי. לדוגמה, מנכ"ל שבפברואר 2000 השתכר 48-24 אלף שקל ושכרו היה זהה בינואר 2001, מסתפק כיום ב-45-21.5 אלף שקל. מתכנת מערכות מידע בתפקיד ראש צוות, שלפני שנתיים השתכר 16-15 אלף שקל, הסתפק בינואר 2001 ב-15-14 אלף שקל ובינואר 2002 שכרו יהיה רק 13-11.5 אלף שקל.
ואולם טלי עצמון, עורכת סקרי שכר בחברות היי-טק, ספקנית בנוגע לנתונים המצביעים על ירידה בשכר בענף. לטענתה, שכרם של עובדי ההיי-טק ירד, אם בכלל, רק באחוזים בודדים. ב-2001 "הפיטורים של אלפי עובדים היו במקרים רבים תחליף לקיצוץ בשכר", היא אומרת. "חברות רבות בענף ראו בפיטורים אמצעי לחיסכון בעלויות השכר ונמנעו מלקצץ בשכרם של העובדים שנותרו. הפיטורים בענף גרמו לכך שהשכר הממוצע נשאר ברמתו הקודמת, פחות או יותר".
לטענת עצמון, ב-2001 היתה מגמה מעורבת בשכר עובדי ההיי-טק: חברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקת מזומנים ובלמו את מגמת הגידול בשכר; חברות גדולות, שראו בקיצוץ בשכר צורך חיוני; וחברות אחרות ששרדו לא רע את המשבר בענף והמשיכו להעלות את שכר עובדיהן, אם כי במתינות. חלק מהחברות מסתפקות במתן תוספות שכר באופן נקודתי, כגון לעובדים שהתקדמו בתפקיד אך לא תוגמלו על כך, או לעובדים שהתברר כי הם מופלים לרעה לעומת עובדים אחרים בחברה. מדובר בתוספות לא גדולות, של 8%-5%.
לדבריה, הרושם שלפיו חלה ב-2001 ירידה בשכר הממוצע של עובדי ההיי-טק הוא מוטעה. רושם זה נוצר, לטענתה, מכיוון שבתחום אחד בענף אכן נרשמה ירידה בולטת: שכרם של עובדים חדשים ("מחירי הגיוס", בעגת מנהלי משאבי האנוש בענף). "בשנים האחרונות, השכר שלפיו מתקבלים עובדים חדשים לחברות היי-טק תמיד מושך את רמת השכר הכוללת בענף כלפי מעלה או כלפי מטה", טוענת עצמון. "בשנות השגשוג, עד סוף 2000, שכר עובד שזה עתה גויס היה גבוה באופן משמעותי משכר עובד מאותו תחום שכבר הועסק באותה עת בחברה, וזאת בגלל הביקוש הגבוה שהיה לכוח אדם. ענף ההיי-טק היה שוק של עובדים. מחירי הגיוס עלו ללא גבול", היא אומרת. "עכשיו, כשאין ביקוש רב לעובדים, הדהרה נעצרה והמגמה אף התהפכה: השכר המוצע למתקבל לעבודה מושך כלפי מטה את השכר הכולל בענף. בחצי השנה האחרונה מתקבלים עובדים חדשים בשכר הנמוך ב-25%-10% מהשכר שיכלו לקבל בממוצע ב-2000".
ירידה במכירות ושיווק
אורית נאור, מנכ"לית חברת CPS העוסקת באבחון, מיון והשמה של עובדי היי-טק, אומרת שהמקצועות בענף שבהם בולטת ירידה בשכר הם מכירות ושיווק, וכן תחזוקה של תוכנה. לדבריה, במיוחד נפגעו אנשי שיווק ומכירות בתחום הפיתוח העסקי. "זה תחום שנפגע במיוחד מהמשבר, ובו ההיצע של עובדים גדול מאוד. עובדים אלה נפלטו מהחברות בהמוניהם", היא אומרת.
"אנשי שיווק ומכירות בתחום הפיתוח העסקי המתקשים עכשיו לחזור למעגל העבודה, הם עובדים ברמות השכלה גבוהות שבשנות הגאות בענף נקלטו תחילה בתחומים טכנולוגיים, למשל כמנהלי פיתוח עסקי", אומרת נאור. "תפקידם היה להגדיר את המוצרים העתידיים של החברה ואת הלקוחות העתידיים. זמן מה לאחר שנקלטו כאנשי הדרג הטכנולוגי - עדיין בימי השגשוג - עברו עובדים אלה ביוזמתם לעסוק בשיווק, ככל הנראה כדי לפגוש ישירות את שוק המשתמשים והרוכשים של מוצרי החברה. והנה, ה'עתיד' שלקראתו הם הכינו את החברה ואת מוצריה הגיע כשהוא שונה מכפי שציפו - בדמות משבר. כיום החברות אינן מרבות לתכנן מוצרים לטווח ארוך. הן מבקשות לשרוד באמצעות פיתוח מוצרים לטווח קצר. התוצאה: תחומי השיווק, המכירות והפיתוח העסקי, שהחלו לפרוח לפני שנתיים, מאבדים גובה, וכך גם השכר לעובדים בהם שירד ב-30% לעומת 2000".
לדבריה, גם אנשי שיווק ומכירות גרידא (שאינם קשורים לפיתוח עסקי) חשים בחצי השנה האחרונה ירידה בשכרם, בשיעור של 20% בממוצע, מאחר שמספרם עולה על מספר המשרות הפנויות בתחום זה בענף. קביעה זו סותרת את ההנחה של כמה מנהלים בענף, שלפיה המשבר מעורר דווקא צורך של חברות באנשי שיווק ומכירות טובים, גם במחיר של שכר גבוה.
לדברי נאור, קבוצה שלישית שנפגעה במיוחד היא עובדים במקצועות הקשורים לאינטרנט, שהביקוש להם ירד מאוד ב-2001, מגמה הצפויה להימשך בחודשים הבאים. כיום ממלאים את תפקידם בעלי תפקידים אחרים בחברות, בעיקר מנהלי רשתות מחשב ואנשי תוכנה. זו דוגמה לתחום שנהנה מביקוש גבוה בתקופת השגשוג בענף ואשר ירד לחלוטין מגדולתו. כיום אין כמעט ביקוש לאנשי אינטרנט ושכרם נמוך ב-30% לעומת רמתו ב-2000.
לפי נאור, קבוצת נפגעים אחרת היא בעלי מקצועות נלווים: אנשי כספים והנהלת חשבונות, מנהלי רכש ולוגיסטיקה, אנשי תחזוקה ועובדים שעסקו בגיוס כוח אדם חדש לחברה (כיום חלקם ממשיכים לעסוק במקצועם, אך מתמקדים לא בגיוס עובדים, אלא בליווי פרישת עובדים מהחברה). נפגעו גם מנהלות משאבי אנוש - כן, מנהלות, ולא מנהלים, משום שכ-90% מהעוסקים בתחום זה בחברות היי-טק הן נשים. רובן פוטרו ומתקשות להיקלט בעבודה במקצוען. אלה מבין בעלי המקצועות הפריפריאליים שלא פוטרו נאלצים להסתפק כיום בשכר הנמוך ב-50%-30% משכרם בסוף 2000.
ומי אינו צריך לחשוש מירידה בשכרו? לדברי נאור, חלק מאנשי הפיתוח, שאינם רק בעלי השכלה במחשבים וניסיון מקצועי של שלוש שנים או יותר, אלא גם בעלי תכונות אישיות מיוחדות הת
לא נפגע - ולא ייפגע
הארץ
2.1.2002 / 10:55
