נקמת המבוטחים: מי מחליט כמה שווה קלנועית

בית המשפט העליון עמד על אי הבהירות האופפת את תנאיו של חוזה הביטוח, ועל כך שבמקרים רבים לומד המבוטח על תוכנו המלא של חוזה הביטוח רק לאחר שמקרה הביטוח כבר קרה. מתברר שהדברים נכונים לא רק לגבי הציבור בכלל, אלא גם ביחס למי שהביטוח הוא מגרש המשחקים היומיומי שלהם.



סוכן הביטוח שלמה ענתבי רכש קלנועית משומשת. את הקלנועית ביטח בחברת הביטוח כלל. ענתבי ביקש לבטח את הקלנועית בסכום של 20,500 שקל. כלל הסכימה. הפוליסה קבעה כי הקלנועית מבוטחת לפי 20,500 שקל. כלל גבתה פרמיה לפי שווי של 20,500 שקל. זמן לא רב לאחר רכישתה, נגנבה הקלנועית מחניית ביתו של ענתבי.



ענתבי ציפה לקבל את הסכום הנקוב בפוליסה. הרי לפיו שילם את פרמיית הביטוח. לא ולא, הזדעקה כלל - בתנאים הכלליים של הפוליסה שלנו כתוב כי תגמולי הביטוח ישולמו "לפי ערכו הממשי של כלי הרכב בשוק ביום קרות מקרה הביטוח".



חוק חוזה הביטוח מאפשר לבטח נכס בשני אופנים: לפי שיעור הנזק שנגרם בפועל לנכס המבוטח או ביטוח בסכום מוסכם מראש. בביטוח מהסוג השני מתחייב המבטח לשלם את הסכום המוסכם ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם. כלל טענה אפוא לביטוח מהסוג הראשון, ושילמה לענתבי את שווי הקלנועית ביום הגניבה, שהוערך על ידיה ב-9,696 שקל.



ענתבי טען לביטוח מהסוג השני, היינו ביטוח בסכום מוסכם מראש, והסביר כי הסכום שאותו ביקש לבטח נקבע על ידיו לפי שווי קלנועית חדשה, כדי לאפשר רכישת קלנועית חדשה במקרה של נזק. ענתבי גם טען כי לא קיבל את התנאים הכלליים של הפוליסה. המחלוקת בין סוכן הביטוח לחברת הביטוח הובאה בפני השופטת פנינה לוקיץ' מבית המשפט לתביעות קטנות בקריות.



השופטת לוקיץ' נשבתה בהוראות הפוליסה. אלה אכן מורות שהפוליסה היא מהסוג הראשון, היינו לפי שיעור הנזק, קובעת השופטת. ביחס לטענת ענתבי כי לא קיבל את התנאים הכלליים של הפוליסה מפנה השופטת טרוניה כלפי סוכן הביטוח ענתבי, שלפיה היה עליו לדרוש לקבל את התנאים הכלליים. השופטת מדגישה שגם ברשימת הביטוח, שאותה אישר ענתבי שקיבל, צוין כי אין לראות בסכום הביטוח סכום מוסכם.



ואולם השופטת לא קיבלה את הערכת כלל לגבי שווי הקלנועית. זו נרכשה זמן לא רב לפני גניבתה, בסך של 11,900 שקל. כלל לא הציגה ראיה המלמדת על ירידת ערכה. לכן קובעת השופטת כי על כלל לשלם לפי ערך הקלנועית במועד רכישתה. השופטת מחייבת את כלל לשלם לענתבי את ההפרש בסך 2,204 שקל, בתוספת הוצאות משפט.



בשולי יש להעיר ובכל הכבוד כי המסקנה שלפיה הפוליסה אינה לפי ערך מוסכם מראש אינה נקייה מספקות. מסקנת השופטת נגזרת מהפוליסה כפי שהוצאה על ידי כלל, אך בהתעלם מבקשת ענתבי לבטח את הקלנועית בסכום מוסכם ומהודאת כלל כי ערך הקלנועית בפוליסה נקבע לפי בקשת המבוטח.



למעשה, לפי פסיקת העליון, לא עומדת לכלל הטענה שהפוליסה שהוצאה אינה לפי סכום מוסכם מראש. העליון קובע כי כשחברת ביטוח מזמינה את המבוטח להצהיר על שווי הרכוש לביטוח, בידה הברירה להסכים להצהרה, לבדוק אותה או להודיע למבוטח שאינה מוכנה להוציא פוליסה בסכום מוסכם - אך היא אינה רשאית להוציא פוליסה שלא בסכום מוסכם מבלי ליידע את המבוטח. באותו פסק דין גם נקבע שמבטח שהסכים לבטח את שווי הנכס לפי הצהרת המבוטח, "מוחזק המבטח כמסכים לשווי שעליו הצהיר המבוטח".



גם תחושת הצדק וההגינות מתקשה להשלים עם התוצאה, שלפיה חברת הביטוח מקבלת את בקשת המבוטח לבטח בסכום נקוב מראש וגובה על פיה את פרמיית הביטוח, אך לעת תשלום תגמולי הביטוח מתנערת מהסכום שלפיו גבתה את הפרמיה.



-



הכותב הוא עורך דין



שלמה ענתבי נגד כלל ביטוח >>



סוג הביטוח: ביטוח רכוש לקלנועית



התובע: סוכן הביטוח שלמה ענתבי



הנתבעת: כלל חברה לביטוח בע"מ



מהות התביעה: תגמולי ביטוח עבור גניבת הקלנועית



הסיבה שנתנה חברת הביטוח לתשלום חלקי: שווי הקלנועית נמוך בהרבה מהשווי המבוטח



השופטת: פנינה לוקיץ' מבית משפט השלום בקריות



מה נפסק: הפיצוי יהיה לפי שווי הקלנועית בעת רכישתה ולא לפי הסכום שבו בוטחה