הבורסה משתדרגת והמדדים משתנים לטובה

לפני שבוע ערכה הבורסה לניירות ערך מסיבת עיתונאים שבה פירטה את כוונתה לשנות, מיוני, את האופן שבו היא קובעת אילו מניות ייכללו במדדים. יש לברך את הנהלת הבורסה על ההחלטה לנקוט פעולה ולשנות את המנגנון, שהיה עד כה מעוות. אף שקשה לצפות את תוצאות השינוי, עצם המהלך מבורך.



לבורסה כמה מטרות:

1. צמצום מספר המניות היוצאות והנכנסות בכל עדכון של המדדים.



2. מתן חשיבות רבה יותר לשיעור אחזקות הציבור.



3. סטנדרטיזציה של הקריטריונים הקובעים מיהן המניות שייכללו במדדים.



4. הקלה על מפעילי המכשירים העוקבים (תעודות סל וקרנות עוקבות).



5. הגדלת השקיפות.



לעזור לתעודות הסל



שני הסעיפים האחרונים חשובים במיוחד. הם מעידים על כך שהבורסה החליטה להקל על מפעילי תעודות הסל ולשמור על האינטרס של המשקיעים בהן, לאחר שבשנים האחרונות מנהלי השקעות אקטיביים נהנו מהאוטומטיות של תעודות הסל.



עד כה, כל עדכון במשקלה של מניה במדד גרר חיקוי אוטומטי של התעודה, והסוחרים האקטיביים נהנו מעיוותים אלה. השיטה החדשה לא תעלים תופעה זו לחלוטין אך תצמצם אותה.



לצורך זה החליטה הבורסה להקים מאגר שרק המניות המשתייכות אליו יוכלו להיכלל במדדים. תנאי הקבלה למאגר יהיו זהים עבור כל החברות, בניגוד לשיטה שהיתה נהוגה עד כה, שבה לכל מדד היו תנאים משלו.



תנאי הסף כוללים שיעור מינימלי של אחזקה בידי הציבור והיקף מינימלי של סחירות.



לאחר קביעת השייכות למאגר ישויכו החברות למדדים לפי שווי אחזקות הציבור - וכך גם תיקבע הפרופורציה של כל חברה במדד. הפרופורציה המירבית בעת עדכון המדד תהיה 10%. החזרת מניה לפרופורציה המקסימלית אם עלתה בשיעור גבוה מחברותיה למדד תתבצע רק אחת לרבעון ולא כל יום, כפי שהיה עד כה. יש חשש שהחזרת הפרופורציה מדי רבעון תיצור ומהומה ביום הספציפי, אך מכיוון שהמצב כעת בעייתי, הניסיון לשפרו נראה כדאי.



הבורסה גם הקשיחה את הקריטריונים הנוגעים לשווי אחזקות הציבור. למאגר ישתייכו חברות קטנות ובינוניות (שווי שוק של פחות ממיליארד שקל) שלפחות 25% ממניותיהן בידי הציבור, וחברות גדולות (שווי שוק מעל מיליארד שקל) שלפחות 20% ממניותיהן בידי הציבור.



כדי לעודד את הגדלת הנתח שבידי הציבור החליטה הבורסה לתת משקל גבוה יותר לחברות שבהן אחזקות הציבור גבוהות מ-30% - למשל אם שיעור אחזקות הציבור הוא 32%, יעגלו אותו ל-35%. עוד שינוי מהותי הוא קביעת הפרש ניכר בתנאים בין כניסה ויציאה למאגר במונחי שווי שוק - וזאת כדי להפחית את תכיפות השינויים בהרכב המאגר.



השיטה החדשה לא תעלים את יתרונות המנהלים האקטיביים, אך תצמצם את מספר הימים בשנה שבהם הם נהנים מעיוותים בתעודות. מובן שהשקעה בחברות שאינן במאגר תיצור פוטנציאל רווח שלא יהיה קיים בתעודות.



בטווח הארוך נראה שהציבור ירוויח מהגדלת חלקו בחברות הציבוריות - בתנאי שיהיה פיקוח ראוי על החברות. בטווח הקצר נראה שהמרוויחים העיקריים יהיו הברוקרים שיפיצו לציבור מניות של חברות המעוניינות לעמוד בתנאי הסף של המאגר.



בשבוע הבא נפרט על השינויים שנעשו בתיקים בתקופה האחרונה והסיבות להם.



-



רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע