המדדים הכלכליים מצביעים על שיפור - החברתיים בפיגור של כמה שנים

למרות המשבר הכלכלי העולמי, גם ב-2009 נמשך השיפור במדד החוסן הכלכלי של ישראל. המדד מבוסס על נתונים כמו תמ"ג, תעסוקה, אינפלציה, מאזן בחשבון השוטף, יתרות מט"ח ויצוא ההיי-טק. מסקנה זו עולה ממדדי הרצליה, המבוססים על מדגם מייצג שנערך באוכלוסיה הישראלית.



עם זאת, השיפור הכלכלי במדדים בעשור האחרון חילחל באיחור של כמה שנים ובאופן חלקי. בהיבט החברתי, שנמדד בעיקר על פי שיעור העוני, האבטלה והתעסוקה, השיפור היה מועט עוד יותר.



כיוון שנתוני החוסן החברתי מבוססים על 2008 ואינם כוללים את משבר 2009, ההערכה היא שנתוני 2009 ישקפו הרעה מסויימת. אחת המסקנות המרכזיות שיציג היום רפי מלניק בכנס הרצליה 2010, היא שהממשלה חייבת לעצב מדיניות שתתמודד ישירות עם הבעיות החברתיות, שכן נראה כי אין די בכוחות השוק לקדם את החוסן החברתי.



"המדיניות החברתית חייבת להשלים את המדיניות הכלכלית; כדי לשמר את ההישגים בתחום הכלכלי ולשפר את החוסן הכלכלי, במיוחד בעידן של משבר עולמי, יש להתמודד עם הבעיות החברתיות על ידי שינוי סדרי העדיפויות בהוצאה הלאומית, תוך שמירה על יסודות המשמעת הפיסקלית שאפיינה את המדיניות הכלכלית בשנים האחרונות וגם, באופן יחסי, בתקופת המשבר", סבור מלניק.



המימד הכלכלי



לדבריו, בשלב זה ניתן לקבוע שבמימד הכלכלי, מדינת ישראל נמצאת במגמת יציאה מהמשבר וקיימות הערכות מבוססות לחידוש תהליך הצמיחה. עם זאת, הצמיחה עדיין לא תהיה בעוצמה שהתאפיינה בשנים שלפני המשבר, 2003-2008. השיפור בחוסן הכלכלי ב-2009 צמצם פערים בין ישראל למדינות מפותחות ממנה שנפגעו יותר קשה במשבר. למרות זאת ישראל נותרה במקום ה-21 מ-31 מדינות נבדקות, מהן 26 המדינות המפותחות (oecd). "היציאה מהמשבר מחייבת את הממשלה לחזור למדיניות השומרת על גירעון פיסקלי נמוך המחזיר את מגמת הירידה בחוב הלאומי יחסית לתוצר המשק", הוסיף מלניק.



נתוני 2008 מצביעים על שיפור במימד החברתי אם כי במידה לא מספקת. רכיבי המימד החברתי שהשתפרו הם המשך העלייה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של נשים וגברים (תפנית שנוצרה בעקבות המדיניות הכלכלית-חברתית המופעלת מ-2003), וירידה בשיעור האבטלה הכרוני. בתחולת העוני ובאי השוויון נרשמה יציבות ברמה גבוהה במונחים היסטוריים ובהשוואה בינלאומית. עם זאת, בפרספקטיבה של השנים האחרונות, ניתן לזהות ב-2006 בלימת המגמה הרצופה של הרעה במימד החברתי של החוסן הלאומי. בשנים 2007 ו-2008 אפשר לזהות שיפור במדד זה בפיגור של מספר שנים אחרי המימד הכלכלי - ולא במידה מספקת. בפרספקטיבה בינלאומית, ישראל לא הצליחה לבלום את מגמת ההתרחקות מהרמות המקובלות והמשתפרות במדינות המפותחות.



המימד החברתי



המימד החברתי של החוסן הלאומי מצביע על כך שהאסטרטגיה של ממשלת ישראל הביאה לשיפור קל אך לא במידה הנדרשת. זו התבססה על צמצום חד בתשלומי העברה כחלק ממדיניותה לצמצום ההוצאה הציבורית, וכן על שינוי התמריצים למשקי הבית על מנת להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ואת שיעור התעסוקה. אומנם, המדד החברתי מראה על עלייה מתונה ואף על שיפור של מקום אחד במסדר מדינות המדגם, אך לא מובטח שתהליך הצמיחה כשלעצמו יביא לשיפור המימד החברתי, אם אינו מלווה במדיניות משלימה. כאמור, האינדיקטורים של המימד החברתי מתקבלים בפיגור של שנה ויש לצפות הרעה מסוימת כשיתקבלו נתוני 2009, אך לא בהכרח הרעה יחסית למדינות המדגם הסובלות ממשבר כלכלי עמוק יותר.



המימד הפוליטי



במימד המשטרי-פוליטי נרשמה עליה קלה ב-2008, לאחר השיפור ב-2003-2007. התפתחות זו מהווה תיקון למגמת ההרעה שנרשמה משנת 2000. עם זאת, רמתו נמוכה מזו של שנים 1996 ו-2000 ובהשוואה בינלאומית. בחינת הרכיבים המקוריים המרכיבים את המדד מגלה שחל שיפור, אמנם קל, מבחינת ההישגים בתחומי שלטון החוק, איכות הרגולציה, יעילות הממשל והפיקוח על שחיתות. לעומת זאת, חלה הרעה ברכיבי היציבות הפוליטית וביכולת האזרח להשפיע ולבקר את הממשל.



מלניק סיכם את דבריו: "התרחקותנו מהמדינות המתקדמות משקפת בעיה מערכתית ולא נקודתית, שכן היא באה לידי ביטוי בתחומים רבים: יציבות פוליטית, פיקוח על שחיתות, שמירת חוק, יעילות שלטונית, טיב הרגולציה, ייצוגיות ואחריות. אמנם בשנתיים האחרונות ניכר שיפור במימד זה, אך אין בכך כדי למחוק את הפער הקיים בינינו למדינות אליהן נצטרף בעתיד במסגרת ארגון ה-oecd. שיפור המצב יחייב אימוץ רפורמה רחבת היקף ומערכתית לשינוי מהותי של המגמות".