אם תהיה מחלוקת בין שטייניץ לחזקיהו - ויינשטיין יידרש להכריע

>> כדי למנוע מעורבות פוליטית בבנקים שהולאמו נחקק חוק המניות הבנקאיות שבהסדר ("חוק המניות") שקבע כיצד ימונו דירקטורים בבנק.

חוק המניות קובע כי יוקם ועד ציבורי בלתי תלוי אשר יגבש רשימה של מועמדים לדירקטורים בבנקים שבהסדר. בראשות הוועד הזה עומדת השופטת המחוזית בדימוס שולמית ולנשטיין.



מי יכול להיכלל ברשימה?



החוק קובע תנאים למועמדות כגון כישורים מקצועיים והעדר זיקה אישית ופוליטית לשר ולסגן שר. מועמדים בעלי זיקה פוליטית ייפסלו, אלא אם יוכיחו שיש להם "כישורים מיוחדים" לתפקיד. על המועמד לדירקטור חלות הדרישות החלות על דירקטור חיצוני בחברה ציבורית. אחד התנאים הללו קובע כי מנכ"ל לא יוכל לכהן כדירקטור לפני שחלפו שנתיים מאז פרש מכהונתו. התנאי הזה הוא הבעיה של גליה מאור, מנכ"ל לאומי.



אבל שר האוצר, יובל שטייניץ, שהציג חוות דעת לפיה גליה מאור חייבת בצינון של שנתיים, פנה דווקא לוועדת המניות. מה זה?



הוועד הציבורי לא ממנה דירקטורים. דירקטורים נבחרים באסיפה הכללית של בעלי המניות של הבנק. ועדת המניות, בראשות עו"ד מרגלית נוף, היא שמפעילה את כוח ההצבעה של המדינה באסיפת בעלי המניות של בנק לאומי. גם ועדה זו הוקמה לפי חוק המניות וגם היא ועדה ששיקול הדעת שלה עצמאי ובלתי תלוי.



ועדת המניות בוחרת מועמדים לתפקידי דירקטור מתוך הרשימה שקבעה ועדת ולנשטיין. עד היום תמיד נבחרו מועמדי המדינה באסיפה מכיוון שלמדינה היה רוב של המניות. כיום, לראשונה, יש גם מועמד לדירקטור שאינו מטעם המדינה, דוד קליין.



האם ועדת המניות צריכה לקבל אישור משטייניץ למועמדים?



ועדת המניות אינה חייבת להתייעץ עם שר האוצר לפני ההצבעה. מנגנון זה נועד למנוע מעורבות פוליטית בניהול הבנק. באופן לא פורמלי, המועמדים תמיד נבחרו על דעת שר האוצר וגם על דעת המפקח על הבנקים.



אז לשר האוצר אין שום השפעה?



מעט מאוד. יו"ר הדירקטוריון הנוכחי, איתן רף, פורש. החוק קובע כי מינוי יו"ר דירקטוריון חייב לקבל אישור של ועדת המניות וכי הוועדה "תתייעץ" עם שר האוצר ועם המפקח על הבנקים.



מה פירוש "תתייעץ"?



הוועדה צריכה לשמוע את דעת השר והמפקח אחרי שהדירקטוריון יצביע ויבחר יו"ר. עדיין, החלטת הוועדה עצמאית והיא יכולה להחליט בניגוד לדעת השר והמפקח, אך כדאי שיהיו לה נימוקים טובים לכך. בפועל, גם הוועדה מבינה שעדיף שיו"ר בנק יהיה מקובל על שר האוצר והמפקח.



לשר האוצר יש חוות דעת משפטית שלפיה מינוי גליה מאור אינו חוקי מכיוון שהיא חייבת בצינון של שנתיים, אבל ועדת המניות תומכת במאור. מה יקרה עכשיו?



מאור תיבחר כנראה לדירקטוריון באסיפת בעלי המניות הקרובה אם לא יוגש בג"ץ. עמותת אומ"ץ טוענת שמינוי זה פסול בגלל שמאור חייבת בצינון. העמותה יכולה להגיש בג"ץ בטענה שוועדת המניות פעלה בניגוד לחוק בהצבעתה בעד מאור. ייתכן שניתן לעתור לבג"ץ כבר עתה, מכיוון שוועדת המניות החליטה לתמוך במועמדות מאור באופן רשמי.



נניח שמאור תיבחר ליו"ר הדירקטוריון. המינוי כפוף לאישור ועדת המניות. מה אם הוועדה תתייעץ עם השר והמפקח ואלה יתנגדו למינוי?



הוועדה אינה חייבת לקבל את עמדת השר והמפקח, בתנאי שהחלטתה סבירה וחוקית. יש להניח שאם השר והמפקח יתנגדו שניהם למינוי מאור, הוועדה לא תאשר אותה. מקרה מעניין יותר יתרחש אם השר יתנגד, כפי שכבר הודיע שיעשה, אבל המפקח דווקא יתמוך במינוי. מכיוון שהמחלוקת היא מחלוקת משפטית ייאלץ המפקח על הבנקים לנמק את עמדתו באופן משפטי. במקרה זה יהיו שתי חוות דעת סותרות - זו של היועץ המשפטי של משרד האוצר וזו של היועץ המשפטי של המפקח על הבנקים.



ואז מה קורה?



הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות כי כאשר קיימת מחלוקת בין יועצים משפטיים בתוך הממשלה - היועץ המשפטי לממשלה הוא הסמכות המכריעה ביניהם, ויש להביא את הנושא לדיון בפניו. אם היועץ המשפטי לממשלה יקבל את עמדת האוצר, הוא יסרב להגן בבג"ץ על מינוי גליה מאור ואז ועדת המניות לא תוכל לאשר את המינוי. אם היועץ יכריע לטובת המפקח, ועדת המניות תוכל לאשר את מינוי גליה מאור ואם תוגש עתירה לבג"ץ - מחלקת הבג"צים תגן על המינוי.



אז מה היא עמדת היועץ המשפטי לממשלה?



היועץ, יהודה ויינשטיין, עדיין לא מכהן שבוע בתפקיד. המשנה ליועץ, אבי ליכט, סמך את ידיו על חוות הדעת של משרד האוצר הפוסלת את גליה מאור. מצד אחד, ליכט הוא איש מחלקת הבג"צים לשעבר ולעמדתו משקל רב. מצד אחר, ככל הידוע ליכט לא ראה את חוות הדעת הנגדית שבה נימוקים כבדי משקל נגד פסילת גליה מאור. לכן, הכל פתוח.