האגף הכל יכול

>> אגף התקציבים במשרד האוצר הוא האגף הבונה את הצעת התקציב השנתית של ממשלת ישראל. לכאורה, מדובר בתפקיד תקצובי בסיסי - הצעה איזה נתח מתקציב המדינה הכולל יקבל כל משרד ממשלתי מדי שנה, וזאת בנוסף להצעה לגבי היקף התקציב עצמו. את ההצעות מאשרת או דוחה ממשלת ישראל, ואחריה הכנסת.

במהלך השנים התעצם כוחו של האגף, עד שכיום הוא נחשב לאגף החזק ביותר בממשלת ישראל כולה. בפועל, קובע האגף לא רק את גודל התקציב ואת החלוקה הפנימית בין המשרדים, אלא גם את החלוקה של התקציב של כל משרד, לרבות הפעולות המרכזיות שאותו משרד יצטרך לנקוט בשנת התקציב. אגף התקציבים הפך במידה רבה לכוח הדחף העיקרי של מרבית ההחלטות הכלכליות החשובות של ממשלת ישראל, וכמעט כל הרפורמות המבניות שנעשו בישראל ב-15 השנים האחרונות הן פועל יוצא של תכנון, תקצוב ולחץ מסיבי של אגף התקציבים על המשרדים ועל הממשלה.



השליטה על רזי התקציב מעניקה לאגף התקציבים את העוצמה החריגה שלו - משרד ממשלתי אינו יכול לאשר את החלוקה הפנימית של התקציב שלו ואינו יכול גם להחליט על העברת תקציב מסעיף אחד לסעיף אחר ללא אישור אגף התקציבים. במהלך השנים השליטה החריגה הזאת עוררה התמרמרות רבה של משרדי הממשלה נגד אגף התקציבים, בטענה כי האגף מסרס אותם ומנהל את תקציבי המשרדים יותר מאשר המשרדים עצמם.



מקור נוסף לעוצמה החריגה של האגף הוא התרבות הניהולית שהשתרשה בו: לאגף מגויסים כלכלנים מצטיינים, והעוצמה המוענקת להם - יחד עם תדמית "סיירת מטכ"ל של הממשלה" - מושכת אליו כוח אדם איכותי. כמו כן, כלכלני אגף התקציבים מחונכים להילחם על שמירת מסגרת התקציב ועל רפורמות מבניות, תהה ההתנגדות לכך אשר תהיה. לא פעם נראו עימותים בין שרי ממשלה לבין פקידים באגף התקציבים בנושאי מדיניות מהותיים.