סמנכ"לי כספים: בנק ישראל אחראי; האוצר מגיב במקום להוביל

>> היציבות השלטונית ששוררת מאז הבחירות האחרונות מאפשרת גיבוש מדיניות כלכלית וביצועה - כך סבורים סמנכ"לי כספים ראשיים שהשתתפו בסקר השנתי של ארגון cfo ל-2009. המשתתפים העלו את הציון הכולל לקובעי המדיניות הכלכלית.



הסקר נערך בפעם השישית, וכלל 97 סמנכ"לי כספים ראשיים. ביצועי הגופים שאחראים על המדיניות הלכלכית דורגו בו בטווח שבין 2 למינוס 2. הציון הכולל שהוענק השנה לקובעי המדיניות הכלכלית היה 0.14 - עלייה של 0.13 נקודה לעומת 2008. עם זאת, מדובר בירידה של 0.41 משיא ההערכה לקובעי המדיניות הכלכלית - שנרשם בנובמבר 2005.

הציון משקלל את קווי המדיניות הכלכלית, את אופן הביצוע שלה ואת השפעתה על המשק. בסעיף המדיניות נרשמה עלייה מ-0.05 בשנה שעברה ל-0.21 השנה. בסעיף ביצוע המדיניות נרשמה עלייה מ-0.08 בשנה שעברה ל-0.14 השנה. בסעיף תרומת המדיניות למשק נרשמה עלייה ממינוס 0.10 ל-0.05.



נגה קינן, יו"ר פורום cfo: "לכל אורך השנה גופי הרגולציה ומוסדות השלטון עוסקים בפיקוח וביקורת על המשק. הסקר הוא הזדמנות לדעת מה חושבים המנהלים הבכירים בחברות על גופי הממשל ומדיניותם. מדיניות לא מגובשת ולא עקבית היא אחד הגורמים העיקריים המעכבים את צמיחתו של המשק הישראלי. המגזר העסקי מצפה שגופי הממשל והרגולציה יפעלו באופן מאוזן ובשיתוף פעולה מלא עמו".



לפי הסקר, בנק ישראל הוא קובע המדיניות המוערך והמשפיע ביותר. ההערכה לתפקודו של בנק ישראל עלתה מ-0.7 לפני שנה ל-1.18 השנה. ההערכה למשרד התמ"ת עלתה אמנם (ממינוס 0.85), אך נותרה שלילית - מינוס 0.54.



בציון שניתן למשרד האוצר נרשמה ירידה חדה - מציון של 0.18 בשנה שעברה למינוס 0.21 השנה.



עם זאת, המשיבים העירו: "בנק ישראל לא מצליח להגיע למטרות הבסיסיות שהציב לעצמו - יעד האינפלציה ועידוד הצמיחה"; "אין טיפול נחרץ בקרטל עמלות הבנקים"; ו"יש להכניס נורמות של בקרה וניהול תקין לפקידות".



המשיבים לא היו תמימי דעים בנוגע להתנהלות בנק ישראל בשוק המט"ח. מקצת מהמשיבים הביעו חשש שמדובר ב"ירי לכל הכיוונים". ואולם רוב ההערות של המשתתפים היו דווקא חיוביות בהרבה: "בנק ישראל הוא הגוף היחיד שיש לו מדיניות מגובשת ואחראית" או "זהו הגוף המקצועי ביותר מכל גופי הממשלה, בזכות הפרדת הסמכויות הברורה ממשרד האוצר ואי היכולת ללחוץ עליו בשל הפרדה זו".



"מדיניות אנטי צמיחה"



הירידה החדה בהערכה כלפי האוצר באה לידי ביטוי בשלושת הפרמטרים שנבחנו. הציון למדיניות ירד מ-0.27 ל-0.08. הציון לביצועים ירד מ-0.15 למינוס 0.2. הציון לתרומה למשק ירד מ-0.11 למינוס 0.36.



חלק מהמשיבים טענו כי המשרד בעיקר מגיב - במקום לפעול באופן מתוכנן מראש. "הממשלה פועלת במדיניות אנטי-צמיחה מובהקת. היא אינה פועלת מספיק לצמצום האבטלה, לעידוד התעסוקה וליציאת המשק מהמשבר, ואינה פועלת לעידוד צמיחת המגזר התעשייתי וההיי-טק. עניינה של הממשלה הוא אחד - צמצום הגירעון באמצעות מיסוי".



המשיבים טענו גם כי על האוצר לגבש מדיניות למשיכת השקעות זרות, להעמיק דרמטית את הגבייה מעצמאים ולהילחם בכלכלה השחורה. לדבריהם, על האוצר לפעול להעלאת שיעור ההשתתפות בעבודה, בעיקר בקרב חרדים וערבים, ולעבוד בשיתוף פעולה עם הגופים הכלכליים האחרים.



הסמנ"כלים הביעו חשש מעלייה באבטלה ומגידול בתשלום הקצבאות. הם התייחסו גם להעלאת תקרת הביטוח הלאומי, וטענו שהיא חזרה על תהליך שכבר נכשל בעבר. המשתתפים בסקר הרבו גם לבקר את קרנות המנוף, כשחלקם ציינו כי הן אינן מתפקדות כמתוכנן ואינן מבצעות עסקות, פרט לשתי עסקות - עסקות שקרנות כאלה לא היו אמורות לבצע כלל.



משרד התמ"ת, הזוכה באופן קבוע להערכה נמוכה בסקר, נהנה השנה משיפור ביחס אליו. השיפור נובע בעיקר מהערכת המשיבים לקיומה של מדיניות מגובשת - סעיף שנרשמה בו עלייה ממינוס 0.92 לפני שנה למינוס 0.46 השנה - ומההערכה לתרומה למשק, שעלתה ממינוס 0.97 בשנה שעברה למינוס 0.52 השנה. בציון שהוענק לאופן ביצוע המדיניות לא נרשם שינוי לעומת הסקר הקודם.



בעבר טענו בארגון שפעילות משרד התמ"ת אינה רלוונטית לצורכי המשק. השנה, לעומת זאת, ניכר שינוי בגישה. המשתתפים בסקר אמנם העירו: "ההלוואות בערבות מדינה מלאות בעיוותים שאינם מטופלים"; "יש להכין תוכנית רב שנתית כלכלית, ולא פוליטית, ולבצע אותה"; יש צורך "להכניס לתחום אנשי מקצוע ולא פקידים", ו"אין משיכת השקעות לישראל" - אבל נשמעו גם קולות אחרים. היו שטענו, למשל כי "תקופת פעילותו של השר הנוכחי קצרה מדי, אך צפוי שינוי לטובה", וכי "המשרד פועל נכון".



עלייה בהערכה לרשות ניירות ערך



ההערכה כלפי גופי הממשל הכלכליים נקבעה לפי פרמטרים של מדיניות ותפקוד. הגוף שמדיניותו היא המוערכת ביותר הוא רשות נירות ערך, שהציון שקיבלה עלה מ-0.9 ב-2008 ל-0.93 השנה.



גם ההערכה כלפי מדיניות החשב הכללי באוצר עלתה, מ-0.48 בשנה שעברה ל-0.60 השנה. רשות ההגבלים העסקיים עלתה למקום השלישי בדירוג הגופים המוערכים, והציון שהוענק לה עלה מ-0.25 בשנה שעברה ל-0.57 השנה. ההערכה כלפי אגף התקציבים באוצר ירדה - מציון של 0.55 בשנה שעברה ל-0.39 השנה. ההערכה לאגף שוק ההון והביטוח באוצר ירדה מציון של 0.56 בשנה שעברה לציון של 0.29 השנה.



ההערכה לרשות המסים עלתה - מציון של 0.05 בשנה שעברה לציון של 0.24 השנה. ההערכה ללשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת עלתה מ-0.04 ל-0.09, וההערכה למרכז ההשקעות עלתה ממינוס 0.40 למינוס 0.10.



בשלישייה הסוגרת נמצאים ועדת הכספים של הכנסת וועדת הכלכלה - אף ששתיהן שיפרו במעט את הציון שקיבלו - והמוסד לביטוח לאומי, ששומר על מיקומו בתחתית הדירוג, בציון זהה לזה של שקיבל ב-2008.



רשות ניירות ערך זכתה להערכה הגבוהה ביותר גם בסעיף התפקוד, אם כי הציון שקיבלה השנה נמוך מזה שקיבלה ב-2008 - 0.56 לעומת 0.64. המשיבים מתחו ביקורת על לוחות הזמנים הקצרים שמקציבה הרשות ליישום הנחיותיה.



אחרי רשות ניירות ערך מדורגות לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ורשות ההגבלים העסקיים, שאמנם שמרה על ציוניה מ-2008, אך ירדה במיקומה בדירוג נוכח ההתקדמות הגדולה יחסית שרשמה לשכת המדען הראשי. מרכז ההשקעות רשם עלייה בכל הסעיפים, אך ההערכה כלפיו נותרה שלילית. אחריו מדורים אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון ורשות המסים - שעדיין לא התאוששה מהחילופים בצמרתה. בציוני הביטוח הלאומי נרשמה עלייה קלה, אך רמת ההערכה כלפי המוסד עדיין שלילית ונמוכה מזו שקיבלו הגופים האחרים.



הערכת התפקוד התבססה על שלושה פרמטרים: רמה מקצועית, יעילות השירות והוגנות השירות. הרמה המקצועית הגבוהה ביותר מיוחסת לרשות ניירות ערך. אחריה מדורגים רשות ההגבלים העסקיים (שעלתה מקום אחד מהשנה שעברה) לשכת המדען הראשי, רשות המסים (שירדה מהמקום השני בשנה שעברה) אגף שוק ההון ומרכז ההשקעות. מקצועיות המוסד לביטוח לאומי זכתה לציון שלילי.



יעילות השירות של רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, המדען הראשי ומרכז ההשקעות זוכה להערכה רבה יחסית. הגופים המובילים בהוגנות הם רשות ניירות ערך, המדען הראשי, מרכז ההשקעות ורשות ההגבלים העסקיים.



כך בוצע הסקר



>> הסקר נערך בקרב חברי הפורום וכלל 97 משיבים. מתוכם, 43% הם חברי מועצת הפורום - שמועסקים בחברות שמחזורן גבוה מ-200 מיליון דולר. 48% הם חברי הפורום הכללי - שכולל חברות שמחזורן גבוה מ-40 מיליון דולר ו-9% הם חברי תא חברות היי-טק - שמחזורן נמוך מ-40 מיליון דולר.



הנשאלים ביקשו להעריך את הגופים הנסקרים, לדרג את תשובותיהם לפי ארבעה ציונים החל מהטוב ביותר (ציון 2) ועד הגרוע ביותר (2-).



לנשאלים היו מגעים ב-2009 בעיקר עם רשות המסים - ואחריה בסדר יורד עם המוסד לביטוח לאומי, רשות נירות ערך, לשכת המדען הראשי, מרכז ההשקעות, אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון ורשות ההגבלים העסקיים. יצוין כי תיתכן אפשרות שכמה מהדירוגים הושפעו מכך שבקשות של החברות המדרגות נדחו על ידי הגופים המדורגים או שהגופים האלה נקטו מדיניות שהקשתה.