כלל פיננסים: מדד ינואר יעמוד על 105.1 נקודות - ירידה של 0.1

שקלי - צמוד - מדד ינואר (שיפורסם ב-15/2) צפוי להערכת כלל פיננסים לרדת ב-0.1%, אך יושפע מאד מהתערבויות חיצוניות כגון העלאת מחיר המים והתחבורה ומצד שני מהפחתת המע"מ. כמו כן, אירועים חריגים כגון מזג האוויר הקיצוני וההפכפך בינואר (שמשפיע על מחירי הפירות והירקות) ואי וודאות בנוגע לכיוון מחירי הדיור, בעקבות בין השאר שבירת מגמת העליות בחודש דצמבר, עלולים לגרום לסטייה משמעותית מהתחזית לעיל.



האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים צפויה להערכת כלל פיננסים לעמוד על 2.1%, כאשר בשוק מגולמת אינפלציה נמוכה יותר של 1.8%. מכאן, נראה אמנם כי קיימת עדיפות לאפיק הצמוד, אלא שהסיכון בהתממשות ירידה במחירי הדיור יחד עם אפשרות להמשך התחזקות השקל בעולם, לא מצדיקה להערכת כלל פיננסים את תפיסת הפוזיציה ועל כן הם אדישים בין האפיקים, בכל הטווחים.



ריבית בנק ישראל - בנק ישראל עשוי להימנע גם מהעלאת ריבית מארס, כשברקע השקל מוסיף להתחזק אל מול רוב המטבעות בעולם, מחירי הסחורות במגמת ירידה, הציפיות האינפלציוניות התמתנו ובעולם דוחים שוב ושוב את העלאות הריבית. עדיין, מגמת הריבית הנה למעלה, בעיקר בשל ההתאוששות הכלכלית והריבית הריאלית השלילית.



טווחי אג"ח - גם ההפתעות של מדד דצמבר הנמוך (0% לעומת צפי ל-0.2%-0.3%) וגם של אי העלאת ריבית פברואר לא השפיעו על הטווחים הארוכים באג"ח הצמודות ומעט מאד על האג"ח הלא צמודות (שקליות), החוסן שגילו הטווחים הארוכים מוסבר בין השאר על ידי התלילות הגבוהה שלהם (3%), שחזרה לעלות לאחרונה. למרות החוסן, הטווחים הארוכים חשופים מאד לעליית תשואות בארה"ב, כאשר המרווח בניהם, שנפתח במשבר, חזר לרמה הטבעית שלו- 1.49%, המגלמת את הבדלי הסיכון בין המדינות.



לעומת זאת, בתרחיש הפוך, של ירידת תשואות בארה"ב, לא נראה שהאג"ח בישראל ייהנו, מכיוון שזה עלול להתרחש עם התדרדרות כלכלית שתפתח בחזרה את המרווח. האפיק בישראל יוכל להשיג תשואה עודפת בעיקר אם השקל יחזור להתחזק אל מול הדולר, מה שאפשרי, אך לא בטוח שכוחו יעמוד לו אל מול הדולר שמתחזק גם הוא אל מול רוב המטבעות בעולם. ולכן, למשקיעים שמוכנים לחיות בסביבה של סטיות תקן גבוהות יותר בכלל פיננסים מעדיפים שלא להתרחק יותר על העקום הממשלתי אלא לעבור לאפיק המנייתי והקונצרני.



הפגיעה האחרונה בשני האחרונים נובעת בעיקר מניסיונות ממשלתיים בארה"ב ובסין לקרר את ההתנפחות המהירה, אך להערכת האנליסטים של כלל פיננסים, גדול הסיכוי שמדובר בהפרעה זמנית למגמת העליות בהם. המרווח בין התשואה שגלומה במכפילי הרווח (שעלתה) לבין התשואה על האג"ח הממשלתי (שירדה) עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2009 ומאותתת על כדאיות בהגדלת הסיכון.



בתחילת החודש הצליחה כזכור העלאת ריבית בנק ישראל יחד עם הקדמת הפחתת המע"מ להנמיך את החששות האינפלציוניים ארוכי הטווח ולהגן על האג"ח הארוכות בישראל מגורל דומה לזה של האג"ח האמריקאיות שהמשיכו לסבול מעליית הציפיות האינפלציוניות, שהגיעו לשיאן ב-11 בינואר (2.47%).



אלא שב-12 לחודש דוחות מאכזבים של יצרנית האלומיניום אלקואה, החברה הראשונה לדווח מבין חברות ה-s&p500, וניסיונות חוזרים של סין לרסן את כמות ההלוואות, החלו להחליש את מדדי המניות בעולם ודחפו את המשקיעים אל האג"ח הממשלתיות, בהמשך החודש תמכו במגמה זו גם הצלחת ההנפקות של ממשלת ארה"ב וגם ניסיונות של ממשלת ארה"ב להתמודד נגד כוחם של הבנקים הגדולים, שהצליחו לבטל את ההשפעות של גל דוחות חיובי מוול-סטריט ונתוני תוצר טובים לרבעון הרביעי.



ברקע ירידת הציפיות האינפלציוניות בעולם, לאחר הפתעה כלפי מטה של מדד המחירים בארה"ב ובישראל ועל רקע מחירי הסחורות היורדים ירדו התשואות על אגרות החוב ברוב העולם עולם וכמוהם גם של רוב טווחי העקום בישראל שבנוסף נהנו מהשקל המתחזק.



ירידה בציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח:



ציפיות האינפלציה בישראל למח"מ של שנה, כפי המגולמות בשוק האג"ח, עומדות כיום על 1.8%, זאת לאחר ירידה מ-2.4% לאחר פרסום מדד נובמבר (שעמד על 0.3%). עוד תמכו בירידת הציפיות האינפלציוניות הם: הפחתת המע"מ בחצי אחוז, שנזכיר כי להערכת כלל פיננסים יפחית מהמדד השנתי רק 0.3%, העלאת ריבית בנק ישראל לחודש ינואר שהדגישה את נחישותו של בנק ישראל להילחם באינפלציה, ירידת מחירי הסחורות במונחים שקליים והתחזקות השקל.



כמו כן, הוסיפו לכך התבטאויות בנוגע להפחתת מחירי החשמל וסימנים של עצירת עליית מחירי הדיור במדד חודש דצמבר ובפרסומי למ"ס. ירידת הציפיות עשויה להאט מעט את קצב העלאות הריבית של בנק ישראל ולכן עדכנו את תחזית קצב העלאת הריבית לשנה הקרובה. עדיין, יש לשים לב שלמרות שהאינפלציה ל-12 חודשים נמצאת בתוך היעד האינפלציה המגולמת ל-2011 גבולית ועומדת על כ-3.1% ותאלץ את בנק ישראל להמשיך במוקדם או במאוחר את העלאות הריבית.



בארה"ב, הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים הקרובים ממשיכות לעלות ועומדות כיום על 1.24%, ביחס ל-0.45% לפני חודש וחצי ומאותתות על עליית לחצים אינפלציוניים בעולם שישראל עשויה לייבא חלק מהם.



במחמי"ם הארוכים (ל-10 שנים), הציפיות האינפלציוניות הארוכות בישראל ירדו מרמה של-2.8% ל-2.6%, על רקע העלאת הריבית הרצופה של בנק ישראל (בדצמבר וינואר) ועל רקע ירידות הציפיות האינפלציוניות הארוכות בארה"ב, ל-10 שנים מ-2.47% לפני שבועיים ל-2.33% היום. עדיין, מדובר במגמה של עליית שיעורי האינפלציה בארה"ב כשבתחילת דצמבר עמדה זו על 2.1% בלבד.



לקראת מדד ינואר



"להערכתנו, מדד ינואר יעמוד על 105.1 נקודות, כלומר, ירידה של 0.1", אומר היום אמיר כהנוביץ, כלכלן המקרו של כלל פיננסים. באופן עקבי מדד ינואר הינו המדד הנמוך ביותר מבין שאר המדדים החודשיים, בעיקר מסיבות עונתיות, בניהן תחילת מכירות סוף העונה של ההלבשה וההנעלה. בממוצע של 5 השנים האחרונות היה מדד ינואר 0.3%-. בנוסף לסיבות העונתיות, גורמים נוספים דוחפים השנה למדד נמוך בניהם הפחתת המע"מ בחצי אחוז, ירידה במחירי הדלק, התחזקות השקל ועליית הסבירות להמשך ירידת סעיף הדיור, שהחל לרדת כזכור בחודש דצמבר לאחר עלייה רצופה מתחילת 2009.



מצד שני, בינואר הועלו מחירי המים ומחירי התחבורה הציבורית. כמו כן, יתכן שגל הקור ונזקי הגשמים מאמצע החודש הספיקו לגרום גם הם לעליות מחירי הפירות והירקות, אך לא ברורה השפעתם היחסית. נשוב ונדגיש כי מחירי הדיור הם שוב הופכים לנעלם משמעותי, ברור שככל שמחירי הבתים עולים בזמן שהשכר במשק נשאר יציב והריבית עולה גובר הסיכוי לעצירת עליית מחיריהם.



השקל המטבע המתחזק ביותר בעולם



בחודשיים האחרונים פתח השקל "מבערים" וטיפס לצמרת המטבעות המתחזקים בעולם. להמחשה, מתחילת דצמבר התחזק השקל ב-8.8% אל מול היורו, ב-5.5% אל מול הין וב-4% אל מול הפאונד הבריטי. ההתחזקות החדה מול המטבעות המובילים מסתירה גם התחזקות של הדולר אל מול רובם, זאת על רקע נתוני תוצר טובים מהצפוי ברבעון הרביעי בארה"ב, מינוי ברננקי לקדנציה נוספת וחשש לרפורמה בסקטור הפיננסים שתדרדר את השווקים לירידות, מה שמבריח משקיעים אל הדולר.



מצד שני, היורו סובל מחולשה, בעיקר בשל התדרדרות מצבה של יוון. השקל מצליח לשמור על חוזקו ואף שהתחזקות זו הייתה בין הגורמים העיקריים לדחיית העלאת ריבית בנק ישראל, לאחר הדחייה הוא כמעט ולא נפגע, בין השאר בשל דחיית הצפי להעלאת הריבית גם במדינות אחרות. כמו כן, לשקל סיבות רבות להתחזק. השקל עדיין מהווה סיבה נגד העלאת הריבית.



מדיניות מוניטרית (ריבית)



לאחר שתי העלאות רצופות של רבע אחוז כל אחת הותיר ביום שני הקודם בנק ישראל את ריבית פברואר ברמתה (1.25%). קצב העלאות הריבית צפוי להיות מתון גם בחודשים הקרובים (העלאה של רבע אחוז בתכיפות של פעם בשלושה חודשים, אף שבהודעת בנק ישראל אין רמזים שיכולים להצביע על כך. נזכיר כי רק העלאה בקצב שונה מהמגולם תשפיע על האפיק הממשלתי ותגרום להפסדי או רווחי הון, אחרת כל ההשפעה על העקום השקלי תגיע מגורמים אחרים.



כהנוביץ: "להערכתנו, גובר הסיכוי שבנק ישראל ימנע מהעלאת ריבית גם בחודש פברואר (בנוגע לריבית מארס), כשנטייתו הטבעית היא לעודד את המשק ליציאה מהמשבר כשהגורמים העיקריים המאפשרים לו לנהוג כך הם השקל החזק האינפלציה הנמוכה ודחיית העלאות הריבית בעולם:"



פער הריביות - ריבית בנק ישראל מושפעת גם מסביבת הריבית העולמית ובעיקר הריבית הפד. לאחרונה התגברו הציפיות לדחיית העלאת הריבית בארה"ב מאוגוסט 2010 לספטמבר (על פי המגולם בחוזים העתידיים עליה), זאת בעקבות סיום תוכניות התמריצים של הפד, כלומר, גם גורם זה ירסן הגברת קצב העלאות הריבית בישראל.



מלבד הסיבות שהוזכרו המאטות את קצב העלאת הריבית נזכיר למה המגמה היא עדיין כלפי מעלה:



ריבית נמוכה בישראל (ביחס למדינות דומות) הן נומינלית והן ריאלית



עלייה מהירה יחסית במחירי הנכסים (נדל"ן, ני"ע...)



התייצבות שיעור האבטלה בישראל (ובארה"ב)



ציפיות אינפלציוניות גבוהות מיעד בנק ישראל ל-2011



בדיקת הגמישות בספיגת הכסף



כמות כסף נזיל גבוהה ולא יורדת (m1)



התאוששות כלכלית וצמצום פער התוצר



הורדת אי הוודאות במשק



עליית מחירי הסחורות - למרות ירידת מחירי הסחורות בינואר המגמה ארוכת הטווח היא של עליית מחיריהם ובמיוחד גובר החשש לעליית מחירי המזון.