למי שייכים 4.8 מיליארד שקל בענף עריכת הדין

לעשרים עורכי הדין המעונבים שהתייצבו לצילום הקבוצתי המסורתי במשרדי חברת דאן אנד ברדסטריט היו יותר מדי סיבות לחייך. חברת המידע העסקי הזמינה אותם למשרדיה למפגש עתיר כיבוד ושמפניה לרגל חשיפת דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2010. הדירוג מתבסס על גודל משרד עורכי הדין בלבד, מבלי שהפירמות ייאלצו לחשוף ולו נתון פיננסי או עסקי אחד.



כמה הרווחתם השנה? כמה הפסדתם? אילו בונוסים קיבלו השכירים אצלכם, אם בכלל? מהם נתוני השכר בפירמה? האם אתם משלמים שכר כמתחייב לפי חוק שעות עבודה ומנוחה למתמחים אצלכם? כמה לקוחות נטשו את הפירמה? אילו לקוחות הצלחתם להעביר למשרדכם ממשרדו של עורך הדין שעומד לידכם? עורכי הדין המחויכים לעולם לא משיבים לשאלות הללו.



כלכלני דן אנד ברדסטריט, כמו כולנו, היו מתים לקבל את התשובות. בהיעדר שיתוף פעולה מצד החייכנים הם נאלצים להתבסס על הערכות כלכליות שלא ברור מהיכן הן שאובות.



חברות דירוג אמריקאיות עורכות את דירוגיהן על בסיס מידע עסקי גלוי אותו משגרות אליהן הפירמות המדורגות. האחרונות מוסרות מידע מלא בנוגע לגובה הבונוס השנתי לעובדים, והשינוי שחל בו לעומת שנה שעברה, דוחות שכר של כלל עובדי הפירמה ניתנים לצפייה באינטרנט. בנוסף נערכות בדיקות לגבי רמת שביעות הרצון של העובדים, מספר ימי החופש שהם מקבלים ויתר התנאים הסוציאליים של השכירים.



הפירמות הישראליות מתהדרות בנוהלי העבודה "האמריקאיים" שהוחדרו אליהן. הנהלים חלים על העובדים אך פחות על המנהלים. כמה ישראלי מצידם. שקיפות? טוסו לאמריקה.



כלכלני דאן אנד ברדסטריט בכל זאת הצליחו להוציא איזו כותרת, ליד החיוך המצולם, וכך שלפו נתונים כלכליים שלא ניתן לאמת. כיצד הסיקו הכלכלנים, למשל, כי 2% מהעוסקים בענף עריכת הדין מקבלים כ- 4.8 מיליארד שקל מהפידיון בענף? לטענתם, הם ערכו חישובים.



נמחיש את הנתון כדי להבהיר את הבעייתיות. בישראל כ- 43 אלף עורכי דין רשומים. אף אחד, כולל לשכת עורכי הדין, אינו יודע באמת כמה מבין עורכי הדין הרשומים עוסקים במקצוע באופן פעיל. כלומר, גם לכלכלנים אין יכולת להגדיר מספרית את כמות עורכי הדין שחולקים את הפדיון המפואר. ועל פי מה נקבע שיעור הפדיון? הכלכלנים ערכו חישובים מורכבים.