>> היצירתיות המשפטית של שלמה אליהו במאבקו בבנק ישראל, ובהצגת מועמדותו של דוד קליין לתפקיד דירקטור בבנק לאומי, פתחה את הדלת למהלך יצירתי לא פחות מצדה של גליה מאור. כפי שנחשף אתמול ב-themarker, מנכ"לית בנק לאומי הציגה מועמדותה לתפקיד יו"ר הבנק גם דרך המלצת ועדת המניות וגם באופן ישיר, שלא דרך ועדת המניות, כדי שלא תידרש לתקופת הצינון הקבועה בחוק.
למעשה, מדובר בתרגיל פשוט ביותר. מאז הלאמת הבנקים לאחר פרשת ויסות המניות, מועמדות לדירקטורים לבנק לאומי הוגשה אך ורק דרך ועדת המניות של הבנק. לפני כחודש קבע אליהו, מחזיק המניות הפרטי הגדול בבנק (9.6%), תקדים והציע לראשונה מועמד מטעמו לדירקטוריון הבנק - את נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' דוד קליין. לאחר שאליהו הציע את קליין, חיכו בבנק לאומי לעמדתו של בנק ישראל בעניין, שתכריע אם בכלל מותר לבעל מניות פרטי להציע מועמדים לדירקטוריון הבנק.
בנק ישראל החליט לא למנוע את המהלך בשלב זה - ואז החליטה מנכ"לית לאומי, מאור, שגם מחזיקה ב-0.2% ממניות הבנק, שאם מותר לכל בעל מניות להציג מועמדים לדירקטוריון הבנק - היא מציעה את עצמה. בדיווח המיידי שהוציא שלשום בנק לאומי צוין כי מאור הציעה את עצמה לתפקיד לפי סעיף בתקנון הבנק המאפשר לבעל מניות להציע מועמדים מטעמו.
בנוסף, החליטה ועדת המניות להציע את מאור לתפקיד. ההבדל בין שני המקרים הוא שבמידה ששמה של מאור מועלה על ידי ועדת המניות - היא כפופה לכל הסייגים והמגבלות שבחוק המניות הבנקאיות שבהסדר, שמכוחו פועלת ועדת המניות, ובכלל זה השאלה המשפטית אם מאור כפופה לתקופת צינון או לא. לעומת זאת, אם אכן כל בעל מניות פרטי יכול להציע מועמדים מטעמו, ומאור היא מועמדת מטעם עצמה - הרי שאינה כפופה למגבלות חוק המניות הבנקאיות שבהסדר, והיא לא מחויבת בתקופת הצינון.
תנועת אומ"ץ הודיעה בסוף השבוע שעבר כי היא סבורה שמאור כפופה לתקופת צינון. ואולם גם אם תנועת אומ"ץ תממש את איומה ותפנה לבג"ץ נגד החלטת ועדת המניות להמליץ על מאור, ללא התנגדות בנק ישראל מאור עדיין תוכל להיבחר לדירקטוריון מבלי להיות כפופה למגבלת הצינון, כמועמדת מטעם בעלת מניות פרטית בבנק.
טייקונים מול מוסדיים
מדוע, אם כן, מאור מתעקשת לעבור את המסלול של ועדת המניות ולא מסתפקת בהגשת מועמדות באופן עצמאי? אף שמתגבשת סביבה קואליציה של בעלי מניות, דרך המלך להשגת הרוב הדרוש ולמינוי לדירקטוריון היא עדיין דרך ועדת המניות, משתי סיבות. ראשית, אמנם בנק ישראל עדיין לא הביע התנגדות לכך שבעל מניות פרטי יציע דירקטור, אך הוא גם לא הביע הסכמה לכך. ייתכן שבשלב אישור הדירקטורים יחליט בנק ישראל כי הוא לא מקבל מועמדים שלא הוצעו על ידי ועדת המניות.
שנית, קל יותר יהיה לגבש את הרוב הנדרש אם שמה של מאור יעלה דרך ועדת המניות. אף שתמיכתם של אליהו, דוד עזריאלי, יצחק תשובה ואלפרד אקירוב שמחזיקים יחד כ-24% מהמניות כבר מובטחת לה, הגופים המוסדיים המחזיקים בבנק עדיין מהווים קול חשוב. גופים מוסדיים גדולים טוענים שיהיה להם קשה מאוד לא לאשר מועמד שהוצע על ידי ועדת המניות.
הקרב המשמעותי של מאור הוא על תפקיד היו"ר. משום שכך, ייתכן שהתרגיל המשפטי של הצעת המועמדות באופן פרטי אפקטיבי פחות. גם אם בג"ץ יקבע כי מאור מחויבת בצינון והיא לא יכולה להיות מועמדת מטעם ועדת המניות, והיא תיבחר לדירקטוריון מכיוון שהציגה את מועמדותה באופן עצמאי - העניין יובא שוב בפני ועדת המניות כשיידרש אישור מינויה ליו"ר, והיא תצטרך לדון בעניין עם המפקח על הבנקים ועם שר האוצר, שמתנגד למינוי מאור.
"הוועדה בלתי תקינה"
במשרד האוצר לא היו מרוצים אתמול מהחלטת ועדת המניות להעמיד את מאור כמועמדת לדירקטוריון הבנק. עיקר האש כוונה לוועדת המניות בראשות מרגלית נוף, והחלטתה לפנות לקבל חוות דעת מפרופ' יובל לוי, היועץ המשפטי החיצוני של לאומי קארד, בעניין. "מדובר בוועדה ציבורית, וההתנהלות שלה בלתי תקינה לחלוטין", מציין גורם באוצר. באוצר מלינים על כך שהוועדה פנתה לייעוץ משפטי פרטי חיצוני ולא ליועץ המשפטי לממשלה: "לוועדה מונו אנשים עם השכלה משפטית בשביל שיקבלו החלטות כאלה בעצמם, ואם הם לא מצליחים כגוף ציבורי הם צריכים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה".
בוועדת המניות דוחים את הטענות ומציינים כי עצמאותה מתבטאת בכך שהיא לא פונה לממשלה. בנוסף טוענת נוף כי חברי הוועדה ראו לנכון לפנות לייעוץ חיצוני, וגם הוועד הציבורי חשב שראוי לפנות לייעוץ חיצוני בעניין, ולא ליועץ המשפטי לממשלה.
התרגיל של גליה מאור סולל את דרכה לתפקיד יו"ר לאומי
מאת אתי אפללו
2.2.2010 / 7:03