לפי תקנון הבנק, המועמדות של מאור וקליין אינה תקינה

>> רשימת המועמדים לתפקיד דירקטור בלאומי כוללת שישה אנשים שמתמודדים על חמישה מקומות. ואולם על פי הנוסח היבש של תקנון בנק לאומי, אין מניעה כי רשימה זו תגדל עד מועד האסיפה הכללית שתתקיים בתחילת מארס.

למעשה מנכ"ל הבנק, גליה מאור, שהגישה את מועמדותה לפי סעיף בתקנון הבנק המאפשר זאת, החייתה סעיף בתקנון שלא נעשה בו שימוש עד כה. הסעיף קובע כי בעל מניות המעוניין להציע מועמדים לתפקיד דירקטור בבנק יכול לעשות זאת עד שבעה ימים לפני מועד האסיפה הכללית, ולא יותר מ-28 יום לפני כינוס אסיפה כזו.



הנוסח היבש של הסעיף מעלה כמה נקודות מעניינות. הראשונה, מועמדותם של מאור ודוד קליין הוגשו יותר מ-28 ימים לפני כינוס האסיפה, והן לא עומדות בזמנים שנקבעו בתקנון להצגת מועמדות. השנייה, מלשון התקנון עולה כי כל בעל מניות יכול להחליט עד שבוע לפני האסיפה כי הוא מגיש מועמד מטעמו לבחירה. כלומר אם אורי יוגב, משה טרי או כל אדם אחר שמעוניין להתמנות ליו"ר לאומי הוא צריך לשכנע בעל מניות קטן ככל שיהיה להעלות את שמו בפני הבנק עד שבעה ימים לפני האסיפה. למעשה, הפתח שפתח איש העסקים שלמה אליהו, שהיה בעל המניות הראשון בבנק שהחליט להציע מועמד מטעמו לדירקטוריון הבנק, מביא למצב שבו כל בעל מניות יכול לעשות זאת.



עם זאת, תקנון הבנק ישן יחסית, ונוצרת בעיה בין הזמנים הקבועים בתקנון לבין זמנים הקבועים בחוקים אחרים מעודכנים יותר. כך לדוגמה, נוצר מצב שבו בעל מניות יוכל להציע מועמד לאחר שכבר עבר התאריך שבו בעלי מניות אחרים הגישו לבנק את ניירות העמדה שלהם לקראת ההצבעה. אם בנק לאומי יקבל שמות של מעומדים שבוע לפני האסיפה הכללית, סביר שלא יאשר אותם בשמחה, והשאלה אם ניתן להעלות עוד מועמדים במועד זה או לא תגיע לרשות לניירות ערך. אגב, אף שעשויים להיות מועמדים נוספים, המתמודדים יצטרכו להשיג רוב, שזוהי משימה לא פשוטה - מכיוון שלבעלי המניות אסור לתאם ביניהם למי להצביע.