מומחים בעבירות ניירות ערך על המעצר בפסגות: "התחום האפור רחב ובתי משפט נוטים לזכות"

משפטנים המתמחים בשוק ההון מאוחדים בדעתם כי הרשות לניירות ערך תתקשה להוכיח בבית המשפט את החשדות שהעלתה אתמול בבקשת הארכת המעצר. בהתבסס על המידע המועט שחשפה הרשות עד עתה בנוגע לחשדותיה מסביר עו"ד רונן עדיני כי "פעולות בני"ע שאנשים מבצעים בבורסה, יכולות להתפרש בדרכים שונות וסותרות. פעולה יכולה להיראות תמימה, אף שאינה כזו, אך גם להיפך: מה שנראה "חשוד", אינו בהכרח פסול או אסור או פלילי".



עדיני מסביר כי בייחוד בעבירות של תרמית בניירות ערך יש חשיבות מכרעת למה שמכונה "היסוד הנפשי" של האדם. האם הוא רצה, התכוון, ניסה להשפיע על שער ני"ע בצורה מלאכותית, כלומר- בתרמית". בשל הפרשנויות הסותרות שניתן לתת לאותה פעולה, עבירת התרמית בני"ע אינה קלה להוכחה ולכן רצוי להיזהר ולא למהר להסיק מסקנות".



לגבי העובדה כי ההשקעות בוצעו מכספי הנוסטרו של פסגות אומר עדיני כי "אם היו מחדלים בפיקוח או בבקרה הפנימית על כספי הנוסטרו, זה עשוי לעניין את ציבור המשקיעים, שכן הדבר משליך על פעילות בית ההשקעות. אם יש בעיה בפיקוח ובקרה בעניין אחד ייתכן ויש לך בעיה בפיקוח ובקרה בעניין אחר". לגבי אחריות בית ההשקעות ומנהליו לחשיפת התרמית ציין כי "לא כל תרמית, בהנחה שבכלל היתה כאן תרמית, ניתנת לגילוי, בצורה סבירה, גם אם יש בקרה ופיקוח יעילים".



עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בעבירות ניירות ערך, מזכירה כי קיים ברשות ניירות ערך תזכיר חוק בנוגע לעובדי בתי השקעות בנוגע לסוגיית פרונט רנינג (הטרמה בעברית). החקיקה אמורה למנוע מאדם להפיק רווח מכך שהוא יודע שאדם אחר עומד לבצע פעולה בניירות ערך. "אם בית השקעות יודע שלקוח כבד עומד לרכוש מניות בסכום נכבד והשער יעלה, הוא ימהר לרכוש מניות קודם לכן. כך גם יתאים את פעולות המכירה לתזמון מכירת הלקוח".



"אתה בעצם יכול להפיק רווח מעצם הידע על הרכישה. מטבע הדברים יועצי השקעות וכל מי שבמקצוע הוא המועמד הטבעי להיות קשור לחקיקה כזו". להערכתה, טיפול הרשות בפסגות הוא חלק מההתמקדות בענף זה.



"כמו בכל עבירת תרמית לא מספיק להראות שמישהו קנה או מכר מניות ואפילו לא מספיק להראות היקפים גדולים לאורך תקופה. צריך להוכיח כוונה להפיק רווח מעליית השער ושזו היתה הכוונה היחידה", מדגישה גרוסמן את הקשיים העתידיים בתיק.



מה הסיכוי להרשיע על פי ראיות נסיבתיות?



גרוסמן: "הרבה פעמים אנשים שנחקרים ברשות אינם ערים לחשיבות של הדרך שבה הם מציגים את הדברים. אם במהלך החקירה הם אומרים דברים שאפשר להבין מהם שהיתה להם כוונה להשפיע על השער, אז הם הסתבכו. אם הם נותנים הסבר כלכלי-רציונלי והיתה להם כוונה אמיתית בפעילות אז העבירה לא תוכח. היא תוכח רק אם מטרת הפעילות היחידה היתה השפעה על השער. אם לחשודים לא יהיה הסבר אז הרשעה תהיה בתנאי שהראיות הנסיבתיות מוכיחות את ההשפעה על השער באופן חד משמעי. זה לא פשוט. הכל תלוי בהסברים של האנשים. התבוננות בפעילות שהיא מוזרה לא מספיקה".



משפטן בכיר אף הוא סבור שקיים קושי בטיפול במישור הפלילי במקרים המבוססים על ניסיון להשפיע באופן מלאכותי על השער על ידי הזרמת ביקושים או היצעים. "הקושי נובע מכך שהתביעה צריכה להוכיח מעל לספק סביר את היסוד הנפשי, שהוא במקרים רבים האלמנט המרכזי המבחין בין פעילות מסחר לגיטימית לניסיון להשפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. מנגד, הנאשמים מנסים לספק הסברים המבוססים על פרקטיקת המסחר בשוק כדי להראות מדוע לא פעלו כדי להשפיע על השער".



"התיקים האלה בדרך כלל מאוד מורכבים, הנאשמים מביאים מומחים לשוק ההון כדי להראות שפעולתם לא חרגו מהסטנדרד המקובל בשוק. כיוון שיש תחום אפור רחב בתפר שבין ניצול לגיטימי של מערכות המסחר לבין פעולה שעולה כדי השפעה בדרכי תרמית, יש נטייה לבתי המשפט שלא להרשיע אלא במקרים בהם התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שלא היה מסחר לשמו אלא ניסיון למניפולציה של מחיר המניה".