בימ"ש דחה הערעור של מזרחי טפחות והבינלאומי; החרושת בית השיטה יימכר תמורת 13 מ' ד'

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת עאטף עילבוני, מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הבנק הבינלאומי בדיון בו דחה ערעור של הבינלאומי ושל מזרחי- טפחות על הסדר נושים שגובש למפעל "חרושת מתכת בית השיטה" המצוי בהקפאת הליכים. המפעל המייצר חלקים לתעשיית המיכון החקלאי, נקלע בשנתיים האחרונות לחובות של 120 מיליון שקל בגין ביטול צבר הזמנות גדול מתעשיית המיכון החקלאי האמריקאית, שצמצמה את פעילותה בתקופת משבר הכלכלי העולמי.



הסדר הנושים שגובש למפעל בידי נאמן בית המשפט עו"ד גיל הירשמן, קבע כי המפעל יימכר לחברה ליצור תשתיות השקיה "פלסטרו אינטרנשיונל" (פלסטרו גבת לשעבר) מקבוצת המיכון החקלאי האמריקאי ג'ון דיר ב-13 מיליון דולר, כשהתמורה מהמכירה תתחלק בין הנושים המובטחים (בנקים ומממנים אחרים) - 58%, נושים רגילים (ספקים ונותני שירותים) - 25% ונושים בדין קדימה (עובדים ורשויות המס) - 100%.



עוד נקבע בהסדר כי בעלי המניות של המפעל, קיבוץ בית השיטה (51%) ואנשי העסקים צבי בירן ואיתמר ברננפלד (49%), לא יקבלו כל תמורה מהמכירה וכי המפעל ימשיך להעסיק את עובדיו לפחות 4 שנים נוספות, תוך התחייבות להעסיק לפחות 90% מהם כעבור שנה ו- 75% מהם כעבור 3 שנים.
המזרחי-טפחות והבינלאומי, שערערו על ההסדר, טענו בבית המשפט כי בידיהם ובידי בנק הפועלים ערבות אישית של קיבוץ בית השיטה המחזיק בשליטה במפעל וכי על הנאמן היה לכנס אסיפת נושים מיוחדת עבור שלושת הבנקים, בהיותם "בעלי אינטרס מיוחד" בשל החזקתם בערבות הקיבוץ ואילו היה הנאמן מכנס את האסיפה הזו, הרי הם (מזרחי טפחות והבינלאומי) היו מתנגדים להסדר בשל הפטור מהערבות שניתן לקיבוץ וכך לא היה מתקבל אישור להסדר בהעדר רוב מספרי באסיפת הנושים המיוחדת וזאת משום שהתנגדות שני הבנקים תגבר על הסכמת בנק הפועלים.



בהחלטתו לדחות את הערעור כותב השופט עילבוני: "סכום נשייתם של הבנקים המערערים הוא 1.8 מיליון דולר, לעומת 18 מיליון דולר נשייתו של בנק הפועלים. אילו התקבלה דעתם של המערערים הרי "המושכות", כהגדרתו, "היו ניתנות בידי שני הבנקים, בהם הבנק הבינלאומי שנשייתו מסתכמת ב-35 אלף דולר בלבד מהיקף נשייה כללי של 120 מיליון שקל, בעוד שמנגד בנק הפועלים, בהיקף נשייה של 18 מיליון דולר מסכים להסדר. המשמעות היא שנושה של 35 אלף דולר מבקש לטרפד הסדר נושים של 120 מיליון שקל, שכתוצאה מכך יתכן ש-120 משפחות יאבדו את מקור פרנסתן.



עוד קבע השופט עילבוני בהחלטתו, כי הסכמתו קיבוץ בית השיטה לוותר על 500 אלף שקל, חלקו בתמורה בגין "דין קדימה'" והאחריות שלקח על עצמו לטיפול באיכות הסביבה במפעל הממוקם ברמת צבאים ובסביבתו ומילא בכך תנאי שהעמיד הרוכש, מצדיקים את מתן הפטור: "לא ברורה כלל עמדת שני הבנקים, המברכים על מכירת המפעל אך מתנגדים לאישור הסדר הנושים".



השופט דוחה את הטענה כי הייתה מוטלת חובה על הנאמן לכנס אסיפת נושים מיוחדת: "החוק וטובת הכלל מסמיכים את בית המשפט לבחון את עמדתו של כל נושה ונושה וככל שייקבע כי הצבעתו מונעת משיקולים זרים, או לא עניינים, מוסמך בית המשפט לפסול את הצבעתו. התנגדותם של שני הבנקים אינה משרתת את טובת הכלל, כולל את טובתם הם. התנגדותם נובעת משיקולים זרים, בתקווה כי אם תתקבל, כי אז יהוו גוש חוסם שיטרפד את הסדר הנושים כולו, שמא בכך יוכלו להשיג נתח יותר גדול לעצמם, אף אם הם גורמים בכך לנזק לייתר הנושים ולעובדים המועסקים במפעל. השופט מוסיף וקובע כי קבלת הערעור עלולה להביא לטרפוד מכירת המפעל והסדר הנושים ולנזק משמעותי למשק ולאזור כולו, עת יפוטרו 120 עובדים וייפגעו 120 משפחות על כל המשתמע מכך ועל כן יש לדחות את הערעור ולאשר את הסדר הנושים.



בית המשפט קובע עוד כי "עבודתו המבורכת", כהגדרתו של הנאמן בזמן הקפאת ההליכים, הצילה את פעולתו העסקית של המפעל ואפשרה לו מרווח נשימה ויכולת לתפקד כעסק חי עד השגת הסכם למכירתו והסדר נושים לחובותיו.