מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי: "המשק מפסיד עשרות מיליארדים בגלל אי הפיתוח במגזר"

מאת ליאור דטל ואורה קורן



"המשק הישראלי מפסיד עשרות מיליארדי שקלים כל שנה בגלל אי הפיתוח של הכלכלה הערבית", כך אמר איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, בדיון בנושא המגזר הערבי שנערך בכנס הרצליה.



סייף מנה את הבעיות המונעות את התפתחות המשק בחברה הערבית: "המגזר הערבי סובל מהיעדר קרקעות מפותחות וזמינות לפעילות כלכלית ולפיתוח, אין לנו מספיק מוסדות פיננסיים והיקף האשראי שניתן לנו הוא מאוד מוגבל, בעיקר בגלל מדיניות קשוחה של הבנקים או מתן אשראי בריבית גבוהה מאוד. החסם השלישי הוא ההון האנושי, אבל חשוב לציין שיש עלייה משמעותית ברמת ההשכלה במגזר בשנים האחרונות".



איימן ציין כי הרשות מגבשת תוכנית פיתוח לישובים במגזר הערבי, שאמורה לטפל בנושא הקרקעות לפיתוח, ושלאחרונה נסגר המכרז להקמת קרן השקעות למגזר הערבי בהיקף של 160 מיליון שקל.



ד"ר יעקב שיינין, הציג בכנס נתונים מתוך דו"ח שהכינה "מודלים כלכליים", החברה שבראשה הוא עומד, וסקר את המגזר הערבי. שיינין טען כי הבעיה המרכזית של המגזר הערבי היא במערכת החינוך המופלית לרעה מבחינה תקציבית, ואי ההשקעה של הרשויות הערביות בחינוך. שיינין הציע לקבוע רף מינימלי לתקצוב החינוך ברשויות האלה, על ידי חיוב הרשויות הערביות להשתתף בתקציב החינוך, או להגדיל את התקציב הממשלתי. כך, אמר שיינין, הפערים בין המגזר הערבי ליהודי יצטמצמו בשני שליש בתוך 20-30 שנה.



לפי הדו"ח, בין האוכלוסייה הערבית לממוצע של רוב האוכלוסייה קיים פער של כמעט פי שניים בהכנסות. לטענתו, הפער נובע מפערי ההשכלה באוכלוסייה, כשלפי הנתונים קיים פער של 3.5 שנות לימוד בין המגזר הערבי לרוב האוכלוסייה בישראל (10.4 שנות לימוד לעומת 13.9).



בנוסף, בעוד שההוצאה הממוצעת לתלמידים ברשויות המקומיות הערביות עומדת על 4,730 שקל בלבד, ההוצאה על תלמיד הממוצעת בישראל עומדת על 7,250 שקל. ברשויות שהמעמד הכלכלי-חברתי של התושבים שלהם הוא מעמד הביניים (דירוג 4-7 מתוך 1-10), ההוצאה לתלמיד עומדת על 6,720 שקל.



שיינין אמר כי הוא מציע לקבוע שסכום המינמום להוצאה לתלמיד במערכת החינוך בכל הארץ יעמוד על ההוצאה ברשויות אלו. לפי הדו"ח שהציג שיינין, רק 16% מהנשים הערביות משתתפות בכוח העבודה לעומת 57% מהנשים באוכלוסייה כולה. זאת, כאשר במדינות אחרות כמו במצרים, ערב הסעודית וירדן שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גבוה בהרבה. באיראן 47% מהנשים משתתפות בכוח העבודה.



"יכול להיות שזה נובע מכך שרמת ההכנסה פה היא כל כך נמוכה שבעצם לנשים עם השכלה נמוכה והרבה ילדים פשוט לא כדאי לעבוד מבחינה כלכלית".



ח"כ אחמד טיבי, שעומד בראש ועדת חקירה לקליטת עובדים ערבים בסקטור הציבורי הציג נתונים המצביעים על הקושי של ערבי ישראל להשתלב בשוק העבודה בישראל. "הערבים בישראל מהווים 20% מהאוכלוסייה, אבל רק 6.7% מהמועסקים בסקטור הציבורי הם ערביים. הממשלה החליטה שצריך להגיע עד 2012 לשיעור של 10%, אבל לא נראה לי שזה יושג בהתחשב בהתקדמות האיטית ליישום המטרה הזאת. לכן הממשלה נדרשת לצעדים אקטיביים נוספים שיביאו ליישום חוק ייצוג הולם, או את החלטות הממשלה בעצמה".



טיבי הוסיף שגם כאשר ערבים מועסקים במגזר הציבורי, הם נמצאים בתפקידים זוטרים בדרך כלל. לדבריו, בדיקה שערך בסגל האקדמאי הבכיר באוניברסיטאות מצביעה כי רק 64 ערבים מועסקים מתוך 4,576 עובדים (1.4%), במגזר השירותים הפיננסיים רק 1.6% הם עובדים ערבים, וכי בענף ההיי-טק רק 1.8% מהמועסקים הם ערבים. בחברות הסלולר, מועסקים 7%-8% ערבים.



"אין אזורי תעסוקה בתוך המגזר הערבי", הוסיף טיבי, "ולכן ערבי צריך לנדוד לאזור אורבני גדול כדי למצוא עבודה. הוספת תשתיות גנים ותחבורה בישובים הערביים תקל על נשים ערביות לעבוד ותגדיל את התוצר בחברה הערבית".



"האינטרס של המדינה להתייחס לסקטור הערבי כאל מקור שיכול להצמיח את הכלכלה. האינטרס של המדינה הוא לצמצם את פערים ולהעניק לאזרח הערבי הרגשה שהוא שווה בחלוקת המשאבים", אמר טיבי.



"יש בלימה של יוזמות במיגזר השלישי"



בפאנל נוסף בכנס הרצליה, שעסק ב"יחסי ממשל, מגזר עסקי והחברה האזרחית", אמר אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י כי "יש קנאה מהממשלה, שלפעמים הופכת לשנאה, ויש בלימה של יוזמות במיגזר השלישי". לדברי אללוף, בחלק מפעילותה הממשלה פוגעת ביוזמות מצליחות של המיגזר השלישי – גופים לא ממשלתיים וללא כוונת רווח שהוקמו לתמוך בגורמים חלשים בחברה.



קרן רש"י השקיעה כחצי מיליארד דולר בתמיכה באוכלוסיות נזקקות בשנים האחרונות. לפי מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', לקרן תקציב של 30 מיליון דולר בשנה ל-10 שנים.



אלאלוף תקף את מדיניות ההפרטה הממשלתית של הפעילות החברתית. לדבריו, הממשלה לוקחת פרויקטים מצליחים ומעבירה אותם לאחריותה, ואז מוציאה מיכרז שבו זוכה חברה, שיכולה לבצע אותם פחות טוב. "הפרטה לא חייבת להיות עסקית. מה שתיפקד עשרות שנים בהצטיינות עובר לחברה שתעשה קופון קטן. זה הרס היוזמה", אמר.



אלאלוף האשים את הממשלה בכך שבפרויקטים משותפים עם העמותות לא תמיד נותנת את הקרדיט לעמותה התורמת את מירב הכספים לפרויקט. איצקוביץ האשים את העמותות בכך שהן מצניעות את התמיכה הממשלתית שהן מקבלות. בתגובה להאשמות אלאלוף אמר איצקוביץ כי הממשלה והמגזר השלישי צריכים לעבוד יחד על יוזמות חדשות. עם זאת צריכה להיות הבנה לפיה אם מיזם מצליח, אחרי שנתיים-שלוש הוא יועבר לטיפול המשרד הממשלתי הנוגע בדבר.



גיל-עד חריש יו"ר עמותת לשובע אמר, כי בניגוד לנתונים המתפרסמים בתקשורת, על מיליון רעבים בארץ, "יש מצוקת מזון, אך אין רעב". לדבריו, אין צורך בהמלצת ועדת איצקוביץ להקצות 30-50 מיליון שקל בשנה לעמותות המחלקות מזון. "אני קורא לממשלה לעשות הבחנה בין עניים אמיתיים לאלה שעניים כי הם לא רוצים לעבוד, או שהם עובדים מחוץ לספר", אמר. לדבריו, "תקציב הרווחה יכול לשמש את העניים האמיתיים אבל משתמשים בו עניים לא אמיתיים, ומכאן הבעיה".