"אין צורך לפקח על חברת האחזקות, מספיק לפקח על ניהול הגמל וקרנות הנאמנות"

המפקחים



>> גופי הפיקוח על שוק ההון בישראל - הפיקוח על שוק ההון באוצר ורשות ניירות ערך - אינם מפקחים על בתי ההשקעות, וגם אינם מתכוונים להיכנס לפיקוח שכזה. כך עולה משיחות שערך themarker עם נציגיהם.



המפקחים מודים בכך שיש שאלות של שקיפות שיש לבחון במקרה של פסגות, אך סבורים כי די בפיקוח הקיים, כלומר פיקוח על החברות הבנות של בתי ההשקעות העוסקות ישירות בניהול כספי הציבור - חברות קרנות הנאמנות וחברות קופות הגמל - וכי אין צורך לפקח גם על חברות האם (חברות האחזקה).



כל אחת מהחברות הבנות של בתי השקעות מפוקחת באופן נפרד. קופות הגמל מפוקחות על ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, וקרנות הנאמנות מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. במקביל, הבורסה מפקחת על פעילות בתי ההשקעות, לרבות פעילות המסחר (ברוקראז') ופעילות ההון העצמי (נוסטרו).



עם זאת, בתי ההשקעות עצמם - הפועלים כחברות אחזקה ומחזיקים חברות בנות בתחום הגמל, הפנסיה, קרנות הנאמנות או הברוקראז' - אינם מפוקחים על ידי אף גורם. הם אינם מחויבים בדיווח כספי, אין להם כמעט חובות בכל הנוגע למינוי מנהלים ודירקטורים, אין להם חובת הון עצמי, וממילא אין דרישות פיקוחיות לגבי דרך ההשקעה של ההון העצמי שלהם.



המפקחים האחראים על שוק הון אינם מוצאים פסול במצב. לטענתם, אין כל צורך בפיקוח על בתי ההשקעות עצמם, מאחר שבתי ההשקעות אינם מנהלים כספי ציבור, והם מופרדים באופן מלא מהחברות הבנות המנהלות כספי ציבור. "אנו מפקחים באופן מלא על החברות הבנות", מסבירים בירושלים.



"יש לנו דרישות של ניגודי עניינים, חובות הון עצמי, חובות ביטוח, כשירות למינוי דירקטורים, איסור מסחר בהון עצמי ועוד. הרגולציה קפדנית, והיא נועדה להבטיח כי כספי הציבור יהיו בטוחים וניהולם לא יושפע מניגוד עניינים. בגלל זה דרשנו כי מדובר יהיה בחברות בנות שנפרדות לחלוטין מהחברה האם. כל עוד החברות הבנות מפוקחות ויציבות - וזהו המצב כיום - מצבה של החברה האם אינו אמור להשפיע או לסכן כספי ציבור", אומרים בירושלים.



לדברי המפקחים בירושלים, גם אם החברה האם תפשוט את הרגל - נניח, בגלל פעילות נוסטרו לא אחראית, או אם מפני שרכשה אחזקות בקופות הגמל במחיר גבוה מדי - לא צריכה להיות לכך השפעה על החברות הבנות ועל כספי העמיתים בהן. "בהראל בית השקעות התגלתה מעילה בהון העצמי של החברה האם. האם זה השפיע בדרך כלשהי על כספי עמיתי קופות הגמל של הראל?", שואלים המפקחים שאלה רטורית. לדבריהם, גם במקרה שבו החברה האם פושטת רגל, היא יכולה למכור את החברות הבנות לבעלים אחרים. לחברות הבנות עצמן, ולכספי הציבור המנוהלים בהן, לא תהיה כל נגיעה לכך.



עם זאת, גם המפקחים יודעים שהטענה הזאת - החברות הבנות הן שמנהלות את כספי הציבור, ולכן רק עליהן צריך לפקח - אינה נטולת בעיות. כך, עובדה שהמפקחים מעמידים דרישות ממי שרוכש בית השקעות - לדוגמה הדרישות שהועלו בפני קרן איפקס, שרוכשת כעת את השליטה בפסגות - לגבי היקף ההון העצמי שעליו להביא כדי לבצע את הרכישה.



גם האיתנות הפיננסית של הרוכש נבדקת עם הרכישה. זאת כדי להבטיח כי בית השקעות לא יקנה בהלוואות גדולות מדי - דבר שידחוף את הרוכש לנסות "לחלוב" את בית ההשקעות, כלומר לנסות ולמשוך כמה שיותר דיווידנדים. "אנחנו בודקים את האיתנות בעת הרכישה", מסבירים המפקחים, "אבל מסיימים בזאת. אי אפשר לצפות מאתנו, למשל, שנפקח גם על קרן יורק או על קרן איפקס מפני שהן מחזיקות בקרנות. יש גבול עד לאן אפשר להגיע עם דרישות פיקוח".



בעיה אחרת היא התדמית. הבעיות שהתגלו באחת מקופות הגמל של פריזמה הביאו לבהלה ציבורית, שגרמה להתפרקות פריזמה וחייבה את החברה למכור את קופות הגמל. "הציבור לא עושה הבחנה בין פסגות קופות הגמל ובין פסגות בית השקעות", אומרים המפקחים.



"אם מחר פסגות בית השקעות יהיה בסכנה יציבותית, אולי יהיו עמיתים בקופות הגמל שייבהלו וימשכו את כספם - אף שכספם בטוח לחלוטין. אבל אנחנו לא יכולים להתנהל לפי ציבור שלא מבין. בשביל זה דרשנו את ההפרדה בין החברה האם ובין החברות הבנות, ובמקרה הרע ביותר הן יימכרו לבעלים חדשים. זה הכל".