מדוע כן גליה

>> המתנגדים למינויה של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור לתפקיד דירקטור בבנק, בדרך לבחירתה כיו"ר דירקטוריון לאומי, טוענים שהמינוי לא ראוי משני טעמים עיקריים: החוק מחייב תקופת צינון של שנתיים ואין מנכ"ל יכול להיבחר ליו"ר מיד עם סיום תפקידו.

לדעת משרד האוצר אין חוות הדעת בדבר כישוריה המיוחדים של מאור מצדיקה ויתור על תקופת הצינון. אין זה ראוי שמנכ"ל, שהיה כפוף לפיקוח הדירקטוריון, יוצב בן לילה בעמדת פיקוח על המנהל שיחליפו.



נראה ששני הנימוקים אינם עומדים במבחן הביקורת. אם בהוראה המחייבת תקופת צינון של שנתיים לא היה הסייג המאפשר ויתור על תקופת הצינון כאשר יש למועמד כישורים מיוחדים, לא היה אפשר למנות את מאור. ואולם יש היגיון בקיומו של סייג זה, היות שאין היגיון בתקופת צינון של שנתיים. זאת, מאחר שמשמעות תקופת צינון כזו היא שלילה מוחלטת של אפשרות מינויו של מנכ"ל לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. האם ניתן להעלות על הדעת שייבחר יו"ר אחר לתפקיד וכעבור שנתיים תעמיד עצמה מאור כמועמדת לכהונת יו"ר? יש הסבורים כי אין מקום לבחור מנכ"ל לכהונת יו"ר הדירקטוריון, אך אז יש לומר זאת במפורש בחוק.



האומנם אין זה ראוי שמנכ"ל שהיה כפוף לפיקוח הדירקטוריון "יוקפץ" לעמוד בראשו? יש בעניין זה דעות לכאן ולכאן, ומה שצריך להכריע הוא שילוב של שניים: כישוריו המיוחדים של המועמד ונסיבותיו של המוסד שמבקש למנותו כיו"ר. גם המתנגדים למינויה של מאור אינם חולקים על כישוריה ועל ההצלחה שבה מילאה את תפקידה כמנכ"לית במשך תקופה ארוכה.



המנכ"ל שיבוא בעקבותיה יזדקק לתקופה לא קצרה של הסתגלות והתבססות, גם אם יתמנה משורות עובדי הבנק. לסיוע ותימוכין של המנכ"ל היוצא יכולה להיות השפעה מכרעת על סיכויי הצלחתו של המנכ"ל הנכנס. מנסיוני בגופים שפעלתי בהם אני יודע שלמעבר של מנכ"ל לכהונת יו"ר יכולה להיות השפעה חיובית מאוד על תפקודה של חברה.



הכותב מכהן כסגן יו"ר icc ישראל והיה מפקח על הבנקים, יו"ר הבורסה לניירות ערך ויו"ר בנק לאומי