ניו יורק טיימס
>> בתקציב הפדרלי, העמוס בסטטיסטיקות מפוצצות, בולטים במיוחד שני נתונים שעשוים לשנות את הפוליטיקה בארה"ב ואת ההשפעה האמריקאית בעולם. הראשון הוא הגירעון הצפוי בשנה הקרובה - כמעט 11% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה. זהו אינו שיעור חסר תקדים: במהלך מלחמת האזרחים, מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, צברה ארה"ב גירעונות אדירים, אך בדרך כלל מתוך ציפייה שיפחתו כשההוצאות על המלחמה ייפסקו.
אך הנתון השני, שקבור עמוק בין התחזיות, מטריד באמת: לפי הערכותיו האופטימיות של אובמה, הגירעון האמריקאי לא ישוב לרמה שנחשבת כבת קיימה בעשר השנים הקרובות. למעשה, ב-2019 וב-2020 - שנים לאחר שיעזוב אובמה את המערכת הפוליטית גם אם ייבחר לקדנציה נוספת - צפוי הגירעון לעלות בחדות ליותר מ-5% מהתמ"ג. מהתקציב עולה תמונה של אומה במצב דומה לזה של בעלי בתים רבים בארה"ב שלא מצליחים לצאת מהבוץ.
עבור אובמה ויורשו, השפעת תחזיות אלה ברורה: ללא צמיחה פלאית, או פשרה פוליטית פלאית שיביאו לשינויים בלתי צפויים, לאובמה וליורשיו לא נותרו אפשרויות ליוזמות מקומיות חדשות. מעבר לכך טמונה האפשרות כי ארה"ב תסבול מהמחלה שממנה סבלה יפן בעשור האחרון. משום שחוב צומח במהירות רבה יותר מהכנסה - השפעת המדינה ברחבי העולם נשחקה. או, כפי שנהג לשאול יועצו הכלכלי הבכיר של אובמה, לורנס סאמרס, לפני שנכנס לממשלה לפני שנה, "כמה זמן תוכל הלווה הגדולה בעולם להמשיך להיות המעצמה הגדולה בעולם?". ההנהגה בסין, שמלווה חלק ניכר מהכסף שמשמש את הוצאות התקציב האמריקאי, סבורה כי התשובה ארוכת הטווח לשאלתו של סאמרס מובנת מאליה. האירופים יגידו כי זהו אחד החששות המשמעותיים ביותר לעשור הקרוב.
אובמה עצמו רמז על חששותיו כשהודיע בתחילת דצמבר כי בכוונתו לשלוח 30 אלף חיילים אמריקאים לאפגניסטאן, אך עמד על כך שארה"ב לא תוכל להרשות לעצמה להישאר זמן רב במדינה.
"השגשוג שלנו מספק בסיס לעוצמה שלנו", אמר לצוערים בווסט פוינט. "הוא משלם עבור הצבא שלנו. הוא משמש כערובה לדיפלומטיה שלנו. הוא ממצה את הפוטנציאל של האנשים שלנו ומאפשר השקעות בתעשיות חדשות. זו הסיבה שהמחויבות הצבאית שלנו באפגניסטאן לא יכולה להימשך לעד, משום שהאומה שאני מעוניין יותר לבנות היא שלנו".
התקציב של אובמה ראוי לשבחים בשל הישירות שלו. הוא לא מנסה לייפות, לפחות לא במידה מופרזת, את קנה המידה הפוטנציאלי של הבעיה. הנשיא ג'ורג' וו בוש טען לאורך כהונתו כי יצא מהמשרד עם תקציב מאוזן. הוא אפילו לא התקרב לכך; למעשה, בשנותיו האחרונות בתפקיד נרשם זינוק חד בגירעון.
"הגדלת הגירעון תגרור לשפל מתמשך"
אובמה פירסם את התחזיות שלו לעשור הקרוב, כך נראה, כדי לטעון כי מאבקי הכוח הפוליטיים של השנים האחרונות לא יכולים להימשך. "התקציב מזהה את ההכרח ביצירת משרות וצמיחה בטווח הקצר, וכולל צעדים משמעותיים להגדלת הביטחון בטווח הבינוני", אמר סאמרס בראיון ביום שני. הוא התכוון להקפאת ההוצאות המקומיות, שלא קשורות לביטחון לאומי, לניסיונות המדשדשים להפחית את עלויות הבריאות ולהחלטה לא לחדש את הורדות המס מתקופת בוש לתאגידים ולמשפחות שמכניסות יותר מ-250 אלף דולר בשנה.
ואולם, יתכן כי התחזיות מטעות. "לתחזיות לעשר שנים אין אמינות", אמר הכלכלן ג'יימס גלבריית מאוניברסיטת טקסס. והוא צודק. בשנים הראשונות של ממשל קלינטון צפתה הממשלה גירעונות אדירים של יותר מ-3% מהתמ"ג עד 2000. אך עד אז הגיע קלינטון לעודף תקציבי של כ-200 מיליארד דולר, טענה שהשמיע אובמה בניסיון להזכיר למדינה כי תקופה זו חלפה כש"הממשל הקודם והקונגרס הקודם יצרו תוכנית מקיפה למניעת שימוש בסמים, הפחיתו את המסים לעשירים ומימנו שתי מלחמות מבלי לשלם עבור זה. חלק גדול תלוי בשאלה אם נבצע רפורמות פיננסיות שיוכלו לבנות מחדש מערכת כלכלית פונקציונלית". הכלכלן האמריקאי פיטר שיף, שצפה את המשבר הפיננסי והמשבר בשוק הדיור בארה"ב, יצא בחריפות נגד כוונת ממשל אובמה להגדיל את הגירעון בתקציב. "על אף מס השפתיים שלו על צמצום הוצאות הממשל בעתיד, המהות של התוכנית הנוכחית של אובמה היא הגדלת הוצאות הממשלה והגירעונות בתקציב", כתב שיף באתר הבלוגים lewrockwell.com. "למרות כל הדיבורים של אובמה על יצירת מקומות עבודה, המדיניות שלו רק תכביד עוד יותר - עם מסים גבוהים ועוד רגולציה - על אלה שהיו עשויים ליצור מקומות עבודה. במקום לפרוע את החובות שלנו, אנחנו מגדילים אותם. במקום לעודד אנשים לחסוך אנחנו מעודדים אותם לבזבז. במקום ליצור מקומות עבודה, אנחנו רק יוצרים הטבות למובטלים. כתוצאה מכך, במקום להכין את הקרקע להתאוששות אמיתית, אנחנו יוצרים את התנאים לשפל כלכלי מתמשך", כתב שיף.
מס ההכנסה המרבי בארה"ב יזנק לכ-40%
>> נטל המס על בעלי שכר גבוה בארה"ב צפוי לגדול בכטריליון דולר בעשור הקרוב, לפי הצעת התקציב שהגיש שלשום הנשיא ברק אובמה לקונגרס. התקציב בסך 3.83 טריליון דולר, גדול ב-3% מהתקציב הקודם. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", עיקר הכבדת המס תיגרם בעקבות תפוגתן בסוף 2010 של הקלות מס שקבע הנשיא הקודם, ג'ורג' וו. בוש.
בעקבות סיום תוקפן של הקלות המס, צפוי אחוז מס שולי לבעלי הכנסות שנתיות של יותר מ-200 אלף דולר, או 250 אלף דולר לזוגות נשואים, לעלות מ-33% ל-36%, או מ-35% ל-39.6% לזוגות נשואים. שיעור המס על רווחי הון ודיווידנדים גם הוא צפוי לעלות עבור בעלי שכר מעל לרמות אלה, מ-15% ל-20%.
סוכנויות הידיעות
הגירעון האדיר של ארה"ב עשוי לחבל במעמדה כמעצמה הגדולה בעולם
דייויד סנגר
3.2.2010 / 7:04