"הצלחנו להחזיר לישראל עשרות כוכבים"

>> תנועה ניכרת של מיטב המוחות עושה דרכה בחזרה לישראל. בשקט- בשקט שבו ארצה בארבע השנים האחרונות "כוכבים" ישראלים מתחום הננו-טכנולוגיה - אחד התחומים המבטיחים ביותר, שצפוי לשנות את פני הכלכלה בשנים הבאות. כיום הם יושבים במעבדות מחקר חדשות בטכניון, במכון ויצמן ובאוניברסיטאות הגדולות ושוקדים על הדור הבא של חומרים ומוצרים זעירים. המחקרים שיניבו ייושמו בתעשיות ההיי-טק, במוצרי אלקטרוניקה ובמוצרי צריכה, בשוק שהיקפו צפוי לצמוח במהירות למיליארדי דולרים.



חזרת החוקרים התאפשרה במהלך משולב של הממשלה, באמצעות המדען הראשי במשרד התמ"ת, האקדמיה ותורמים שונים, בעלות כוללת של כ-250 מיליון דולר. "התחלנו לפני ארבע-חמש שנים וכבר החזרנו עשרות מדענים", אומר המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר, בראיון ל-themarker.

לדבריו, "זו היתה היערכות מיוחדת דרך תל"ם - הגוף הוולונטרי של תשתיות לקידום מחקר בראשות יעקב זיו, שחברים בו המדען הראשי, ראש ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב ההשכלה הגבוהה), ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), מנכ"ל משרד המדע, האקדמיה הלאומית למדעים וסגן הממונה על תקציבים. בטכניון הוקם המכון הגדול ביותר בהשקעה של 78 מיליון דולר - שליש במימון הממשלה, שליש הגיע מהטכניון ושליש מתורמים - לחמש שנים. התורמת היא קרן ראסל ברי.



"הודות להקמת מרכזי מו"פ לננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות החל תהליך של החזרת מדענים הביתה, המעולים שבמעולים. התחלנו עם הטכניון. חלק מהתקציב הוגדר ניתן להחזרת חוקרים 'כוכבים', 'סטארים'. נשיא הטכניון הקודם, יצחק אפלויג, ביצע את המהלך, שלא היה קל, מכיוון שבתוך האוניברסיטה לא פשוט לתת תנאים מועדפים רק לחלק מהסגל - ואז התחילה תחרות בין המרכזים באוניברסיטאות על האנשים. זה תהליך מרכזי בהחזרת ישראלים מצוינים מהעולם. בדיקות שערכנו העלו כי הם יחזרו אם תהיה להם עבודה ברמה הגבוהה ביותר. אלה חוקרים מהאקדמיה, מתעשייה בחברות גדולות וחברות בעלות פוטנציאל במשק", אומר אופר.



25% מהתקציב מופנים לסקטורים מועדפים



בקיץ הקרוב יסתיים החוזה האישי של אופר, וקרוב לוודאי שהוא יפנה את כיסאו כדי להתמקד בתפקיד החדש שהוטל עליו - יו"ר תוכנית יוריקה, תוכנית המו"פ הגדולה של האיחוד האירופי, שבה שותפה ישראל. מדובר בתוכנית מו"פ תעשייתי שמממנת כ-300 פרויקטים בהיקף של 1.5 מיליארד יורו מדי שנה. חברות ישראליות משתתפות ביותר מ-10% מהפרויקטים. ישראל מייחסת חשיבות רבה לתפקידה כיו"ר התוכנית היוקרתית, כאמצעי לא רק לקידום המו"פ, אלא גם לקידום תדמיתי. אפשרות נוספת היא שאופר ימשיך בתפקידו במקביל לתפקיד ביוריקה.



עדיין לא ברור מי יהיה המדען הראשי הבא. אם כהונתו של אופר לא תוארך, תיחתם תקופה בת שמונה שנים שבהן ניהל את מערך המו"פ הישראלי, תוך התאמתו לשינויים ולצרכים שהובאו לפתחו. בתקופה זו נהפכה קרן המו"פ מקרן כללית שהקריטריון המרכזי שלה הוא חדשנות גבוהה לקרן שיודעת לתעדף תחומים כמו ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה - ועל הפרק תחומים כמו אנרגיה ירוקה, מים ואיכות סביבה.



"מתוך עיקרון שהכלכלה צריכה להיות חופשית, הפתרון שלנו הוא לתת בערך 75% מהתקציב לפי הבקשות השוטפות וכ-25% לעידוד סקטורים מועדפים. אם ניתן 50% לסקטורים מועדפים, אלה שחושבים שצריך לא להתערב כלל יקימו צעקה", אומר אופר.



"זה תפקיד פנטסטי, המדען הראשי. חשבתי שאבוא לשלוש-ארבע שנים, אבל התלהבתי כל כך מהתפקיד, שנשארתי", הוא אומר. "זה משהו בהיקף עצום. אתה מרגיש שאתה עושה משהו. והמלחמה על התקציב - הרי החיים במערכת הממשלתית הם כאלה, שיום-יום יש עיסוקים מאתגרים".



אופר משוכנע כי לשכת המדען הראשי נקייה מכל רבב של הון ושלטון. "כנראה שבכלכלה שלנו אנשים מעטים שולטים בכל, כי זו מדינה קטנה. עם זאת, אצלי בלשכה מנעתי בצורה רצינית כל התערבות של הון ושלטון. העסק בנוי על קריטריונים, ואפילו שרים לא מבקשים ממני כלום. יש אינסוף ועדות שבודקות כל בקשה. אפילו אולמרט ואנשיו לא פנו אלי". ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מואשם כי בתקופת כהונתו כשר התמ"ת התערב לטובת מקורבים בענייני מרכז השקעות ועסקים קטנים.



אופר נהנה מהכרה עמוקה בחשיבות המו"פ לצמיחת המשק - אפילו במשרד האוצר, שאינו ממהר לנדב כספים לתמיכה ממשלתית. בסוף 2009, על רקע המשבר הכלכלי וההאטה הניכרת בהשקעות מצד קרנות הון סיכון ומשקיעים, קיבל המדען הראשי תוספת של 100 מיליון שקל לפעילותו, בנוסף לאישור הקדמת השימוש ב-100 מיליון שקל מתקציב 2010. בימים אלה מנהל אופר מגעים להגדלת תקציב 2010 ב-200-300 מיליון שקל.



"בכל העולם שוררת ההכרה שמו"פ הוא מנוע קיומי. כולם מבינים שלישראל זה גורלי, אבל בלהט הקרבות אני צריך להילחם על התקציב", אומר אופר. "למזלי, שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, מצוי בעניינים האלה ועוזר לי מאוד. הוא שר מנוסה, שיודע איך להעביר דברים, וזה לא כל כך פשוט במדינה הזאת". בן-אליעזר הינחה את משרד המדען להגביר פעילות בשנה הקרובה בתחומי קלינטק (אנרגיה מתחדשת ומים), ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיית מידע (it).



"אני עובד על הגדלת תקציב 2010, ויש לי מספיק תימוכין להניח שהוא יוגדל ב-200-300 מיליון שקל, כי זה הצורך. התקציב נקבע על 1.5 מיליארד שקל וכרגע הוא 1.4 מיליארד שקל בשל ההעברה בסוף 2009. ההשפעה הכי ברורה של המשבר הכלכלי על המשרד שלי היא העלייה בביקוש למענקים, גם מצד כאלה שבעבר אמרו שהם לא רוצים כסף ממשלתי.



"המשבר החל ברבעון האחרון של 2008 ונמשך ב-2009. אין לתעשייה כסף, משום שקרנות הון סיכון לא משקיעות. ב-2009 הן כמעט לא השקיעו, והסבירו שהן מתמקדות בשמירה על החברות הטובות להערכתן, אבל גם בקיימות הן לא ממהרות לחזור להשקיע. אני רואה את זה בתוכנית החממות. ב-2009 התקשו חברות שסיימו את החממה לגייס הון ממשקיעים, מכיוון שחלק מהמשקיעים הנוכחיים בהן הן קרנות הון סיכון, שלא מיהרו לחזור ולהשקיע. אני צופה שזה יימשך בכל 2010".



הביקושים לתקציב מהמדען הראשי ב-2009 עלו בשיעור חד של 40% לעומת 2008. ועדת המחקר, בראשות אופר, דנה ב-1,126 בקשות תמיכה ב-2009, שהוגשו על ידי 744 חברות, בהיקף של 5.5 מיליארד שקל. מתוכן אושרו 839 תוכניות ל-564 חברות בהשקעה כוללת של 3 מיליארד שקל - 1.24 מיליארד שקל מהם מענקים של המדען.



החברות שקיבלו את המענקים הגדולים ביותר היו אי.סי.איי טלקום, שקיבלה 37.3 מיליון שקל, אלביט מערכות (כולל אל אופ) שקיבלה 36 מיליון שקל, ופרוטליקס שקיבלה 25.4 מיליון שקל.



"המדינה צריכה לסייע למשקיעים, לקרנות ההון סיכון", סבור אופר. "הם גורם חשוב בהזזת כל העסק. לדעתי, הם צריכים לקבל ערבויות מהמדינה - או ממש כספים, או שתוקם קרן משותפת של משקיעים פרטיים והמדינה להשקעה בתעשיות עתירות ידע. אני רואה בעיה כוללת של הרבה מאוד חברות טובות שאין להן מקורות מימון. פתרון חלופי יכול להיות שהמדינה תיתן למדען עוד 2 מיליארד שקל לשנתיים כדי לממן את החברות הטובות".



88 תוכניות בתעשייה המסורתית



שתי החמצות הצליח אופר לאתר בתקופת כהונתו. הראשונה היא הכישלון להשיג תקציב להקמת תשתיות לחברות ביו-טכנולוגיה - מעבדות, או ציוד שיוכלו כמה חברות קטנות לרכוש במשותף. "לגייס את הכספים למטרות מסוג זה זו אמנות", אמר. החמצה נוספת היא אי הקמת מרכז מו"פ בישראל על ידי חברת תרופות רב לאומית. "כשזה יקרה, התשואה למדינה תהיה פנומנלית, אף שיש ויכוח על זה. זו משימה לאומית לפתוח מרכז מו"פ לחברת פארמה גדולה. אני עובד על זה, אבל בינתיים לא הצלחתי להביא לכך שחברה כמו פייזר או נוברטיס תקים פה מרכז מו"פ שיעסיק 100-200 חוקרים".



עם זאת, אופר הצליח לפתח מנגנון חלופי לשיתוף פעולה עם חברות רב לאומיות, באמצעות "הסכם התאגידים". ההסכם מעודד חברות כמו אינטל, מיקרוסופט, רנו, קוקה קולה ומרק לאתר בישראל, בסיוע משרדו, חברות המפתחות מו"פ. המדען מסייע במימון הפרויקטים המשותפים והחברות הרב לאומיות מממנות במקביל בכסף, או בשווה ערך לכסף כמו היתר שימוש במתקניהן, ייעוץ וערוצי שיווק.



אופר רואה בהגדלת תקציב לשכתו את אחד ההישגים הבולטים בתקופת כהונתו. "משפל של 1.3 מיליארד שקל ב-2003 הגענו ל-1.7 מיליארד שקל ב-2009, וזה נותן סיפוק גדול על רקע כל מלחמות התקציב", הוא אומר.



הישג נכבד נוסף הוא שינוי ברגולציה, שקובע כללים להוצאת ידע מישראל תמורת תשלום למדינה ומקל על רכישת חברות ישראליות על ידי משקיעים זרים. המהלך החל בתקופת המדען הקודם, כרמל ורניה, וקיבל תפנית והושלם בתקופת אופר.



מהלך גדול נוסף שבוצע בתקופת אופר, אם כי עדיין לא נשא פרי, הוא קידומה של תוכנית מו"פ וטכנולוגיה בתעשייה המסורתית - הממשלה החליטה לתת עדיפות לשדרוג טכנולוגי וחדשנות בתעשייה זו. ב-2009 דנה ועדת המחקר ב-100 פרויקטים בתעשייה המסורתית בהיקף של 221.8 מיליון שקל ואישרה 88 תוכניות ב-130.5 מיליון שקל, מהם 75.5 מיליון שקל מענק מדינה.



חברות שהגישו בקשות מספמבר 2009 פטורות מתשלום תמלוגים למשך שנתיים ממכירת המוצרים שפותחו באמצעות המענק, כתמריץ לשידרוגן. "הבעיה כאן היא בביקוש למימון. עוד לא הגעתי למצב שיש בקשה טובה מהתעשייה המסורתית שנדחה אותה בגלל מחסור במימון".



בתחום התעדוף, בשנים האחרונות בולט ענף הביו-טכנולוגיה. "קידמנו את זה יפה מאוד, והשיא הוא הקמת קרן הביופארמה, שנמצאת באמצע מכרז שבו ייבחרו מנהלי הקרן. הקצנו לקרן 300 מיליון שקל מהמדינה, שצריכים להיות ממונפים פי שלושה ולהגיע לקרן של כמיליארד שקל. מחצית מהכסף מגיע מתקציב המדען ומחצית ממשרד האוצר".



למרות ההכרה בפוטנציאל של הביו-טכנולוגיה, המענקים בתחום עלו ב-6% בלבד ב-2009 לעומת 2008. אושרו 84 פרויקטים ל-51 חברות בהיקף של 293 מיליון שקל, מהם 142 מיליון שקל מענק. "יש דיונים גם לגבי הדרך לקידום תחומי אנרגיה וקלינטק, כולל מים וסביבה, והאם צריך להקים עבורם קרן מיוחדת, או שיהיה אפשר לקדם את זה בערוצים רגילים. העניין עוד לא הוכרע".



כשבמגזר הפרטי חוששים להשקיע - המדען הראשי נכנס לתמונה



>> לשכת המדען הראשי תומכת במחקר ופיתוח (מו"פ) תעשייתי של חברות באמצעות סיוע כספי ישיר, בהתאם לחוק המו"פ. התמיכה ניתנת לחברות בעיקר מקרן המו"פ לפי דירוג איכות הפרויקטים ורמת הסיכון (סיכוי לכישלון) שלהם. בנוסף, ניתנת תמיכה לפרויקטים בתחומים מועדפים, כמו תעשייה מסורתית, ננו-טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, מים ואנרגיה מתחדשת.



במקביל, מפעיל המשרד תוכניות תמיכה הכפופות לחוק המו"פ. תוכניות מגנ"ט ומגנ"טון מיועדות לפיתוח מו"פ תשתיתי בשיתוף התעשייה, מכוני המחקר המתקדמים והאקדמיה. תוכניות נוספות הן לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים בין חברות, באמצעות קרנות משותפות כמו קרן בירד האחראית על הקשר עם ארה"ב. יש למשרד גם תוכניות שמיועדות לשיתוף פעולה דו לאומי על בסיס פרויקטים, ללא מסגרת של קרן, וכן מוענקת תמיכה לפרויקטים בינלאומיים, במטרה לשלב בהם חברות ישראליות כמו גליליאו - תוכנית אירופית המיועדת לפתח מערכת לוויינית שתתחרה בג'י.פי.אס האמריקאית.



תמיכה נוספת ניתנת לחברות בשלביהן הראשונים (סיד ופרה-סיד), באמצעות חממות טכנולוגיות, שכמעט כולן הופרטו. תוכניות נוספות תומכות במו"פ בשלב הרעיון והיזם הבודד (תנופה) ובשלב המעבר מהמחקר האקדמי לישום התעשייתי (נופר).



המכנה המשותף לכל החברות המקבלות תמיכה ממשלתית במו"פ הוא הסיכון הגבוה יחסית של הפרויקט. ההערכה היא שחברות נוטות לממן מו"פ ברמת סיכון נמוכה, ואילו ברמת סיכון גבוהה הן יממנו זאת רק אם יימצא שותף למימון הסיכון.