המאבק בכספית שמזהמת את המים מייצר לענף הברום שוק של 400 מיליון דולר בשנה

>> כיל היא המובילה העולמית בשוק הברום ותרכובות הברום. חטיבת המוצרים התעשייתיים שלה מייצרת 30% מהברום בעולם, אבל הדומיננטיות של החברה בשוק הברום לא תמיד הביאה תועלת רבה לבעלי המניות.

כיל מוצרים תעשיתיים ייצרה רווח תפעולי של 5 מיליון דולר בלבד (0.7% מהמחזור) בינואר-ספטמבר 2009, שהיה 0.7% מהרווח התפעולי של קבוצת כיל כולה, וגם בנטרול הפרשות חד-פעמיות לפרישה מוקדמת של עובדים הגיע הרווח התפעולי של חטיבה זו ל-42 מיליון דולר בלבד, שהם 5.5% מהרווח התפעולי של כיל כולה - על אף שהמכירות של מגזר פעילות זה הסתכמו ב-738 מיליון דולר, שהם 22% מהכנסותיה של הקבוצה.



הסיבה העיקרית לרווחיות הנמוכה ב-2009 ולתנודתיות ברווחיות היא שהיקפי המכירות של המוצר העיקרי של כיל מוצרים תעשיתיים - מעכבי בעירה - תלויים במידה רבה ברמת הפעילות בשוק מוצרי האלקטרוניקה, שהוא הצרכן העיקרי של מעכבי בעירה.



באחרונה מצאה כיל תחום פעילות חדש שפוטנציאל המכירות שלו מגיע ל-400 עד 500 מיליון דולר בשנה, והעשוי להיות מנוע צמיחה עבור חטיבת המוצרים התעשייתיים של כיל, ולהקטין את תלותה בשוק מוצרי האלקטרוניקה והמחשבים.



כיל פיתחה את merquel, תרכובת מבוססת ברום, כפתרון לבעיה של פליטת כספית - שמגיעות בעיקר מתחנות כוח מונעות פחם, הפולטות לאוויר כספית שמצויה בפחם, ובמידה פחותה ממשרפות של חומרים מסוכנים ומייצור כלור.



הכספית נושרת לקרקע ונשטפת לנהרות ואגמים עם הגשם או המסת השלגים. בקטריות במקווי המים הופכות את הכספית למתיל כספית - תרכובת רעילה שנקלטת בקלות בגופם של דגים ועלולה להגיע לצלחתו של מי שרוכש אותם. מתיל כספית עלול לגרום גם בריכוזים נמוכים נזק למוח, ללב, לריאות ולמערכת החיסונית, וכן לעבור לתינוקות ברחם ולהזיק למערכת העצבים.



זיהום כספית, שפוגע בדגי מים מתוקים, כה נפוץ בארה"ב עד שרק 14 מדינות פטורות ממנו לחלוטין, ואילו ביתר המדינות מוזהר הציבור מאכילת דגי מים מתוקים במקווה מים אחד לפחות.



המזהמת העיקרית - סין



המקור העיקרי לזיהום הוא תחנות כוח פחמיות באסיה, בעיקר בסין, שמייצרות 52% מפליטות הכספית. ואולם גם ארה"ב ואירופה תורמות 9% ו-11% בהתאמה מפליטות הכספית בעולם, למרות הפיקוח.



כמו בכל היבט של שוק האנרגיה, גם במקרה זה הרגולציה היא הקטליזטור להפיכת זיהום מתיל כספית מבעיה סביבתית להזדמנות עסקית. חקיקה פדרלית שתגביל את פליטות הכספית נמצאית בשלבי הכנה.



המשרד האמריקאי להגנת הסביבה (epa) צפוי להגיש באביב הקרוב הצעת חוק מתוקנת שתצמצם דרמטית את פליטות הכספית, לאחר שהצעה קודמת של המשרד נפסלה בדצמבר 2008. במקביל יגישו בשבוע הבא, הסנאטורים טום קרפר ולאמאר אלכסנדר הצעת חוק משלהם להגבלת פליטות של שלושה מזהמים, והכספית ביניהם.



החקיקה הפדרלית צפויה להיות מחמירה יחסית. ואולם כבר עתה 20 מדינות אימצו חקיקה שמחייבת תחנות כוח לצמצם את פליטת הכספית ב-90%.



צעד ראשון ליישום מדיניות זו בעולם נעשה בכנס איכות הסביבה של האו"ם שנערך בפברואר 2009 בניירובי, קניה, כאשר 120 מדינות תמכו בהסכם מחייב בנוגע לפליטות כספית ואפילו ארה"ב תמכה בכך לראשונה, כמה ימים לאחר עליית ממשל אובמה.



עם זאת, ברור שהמאמץ הגלובלי למזער את זיהום הכספית לא יהיה אפקטיבי כל עוד ממשלת סין אינה מצטרפת אליו - זאת משום שמכל 100 יחידות כספית שמצויות בפחם המוזן לדוודים בתחנת הכוח, 60 יחידות נפלטות לאוויר ומהן 20% מצטברים ויורדים באזור המיידי, 0.03% מהכספית שנושרת באזור המיידי של האתר הופכים למתיל כספית, ו-80% נודדים עם הרוח והופכים לבעיה אזורית ועולמית.



בשוק מעריכים כי הסכם ניירובי לא ייושם במלואו עד לאמצע העשור הנוכחי. ואולם גם עד אז תשחק המודעות הגוברת לדחיפות הטיפול בבעיה לידי כיל.



בכיל מוצרים תעשייתיים מציינים שחברות רבות החלו לפתח טכנולוגיות לטיפול בבעיה, והמאפיין העיקרי של 70%-80% מהן הוא שהכימיקל שנקשר לכספית ומנטרל אותה הוא תרכובת כלשהי של ברום.



הסיבה לכך שמרבית הטכנולוגיות שפותחו לנטרול פליטות הכספית מבוססות על הוספת תרכובות ברום לאזור שריפת הפחם בתחנות כוח היא שתרכובות ברום הן בעלות היחס הטוב ביותר של עלות-תועלת בהשוואה לחומרים אחרים המשמשים לחמצון הכספית, כמו תרכובות מבוססות כלור, פלואור או יוד.



תמריץ מס לתחנות הכוח



כיל, כחברה הדומיננטית בעולם בייצור ברום אלמנטרי ותרכובות ברום, צפויה ליהנות מהביקושים שתיצור הרגולציה המתגבשת בענייני זיהום כספית כספק של תרכובות ברום עבור יצרניות אחרות של מוצרים לנטרול כספית, שיימכרו ישירות לתחנות הכוח. הרגולציה נתמכת בתמרוץ באמצעות מנגנון המס, שמקנה זיכוי מס של 6 דולרים לטונה ליצרן של פחם מטוהר, כלומר פחם שעבר טיפול לנטרול זיהום הכספית.



בשוק מעריכים כי תוספת הביקוש לברום אלמנטרי בארה"ב, כתוצאה מיישום מלא של התקינה במדינות והחקיקה הפדרלית הצפויה בנושא הפחתת פליטות כספית, תגיע ל-30 אלף טונה בשנה. השוק הסיני גדול פי שלושה מהשוק האמריקאי, כך שהביקוש הכולל עשוי להגיע ל-150 אלף טונה בשנה, כלומר 15% עד 20% מכושר הייצור הפוטנציאלי בעולם כולו.



חלקה של כיל בייצור הברום העולמי עשוי לצמוח בטווח הבינוני כתוצאה מהידלדלות תמלחות הברום בארקנסו שבארה"ב והניצול האינטנסיבי של פוטנציאל ייצור הברום בסין. שוק הברום האלמנטרי ותרכובות הברום נאמד כיום ב-2.5 מיליארד דולר בשנה, ושעד 2015 צפויה הרגולציה על זיהומי הכספית ליצור שוק נוסף שגודלו 400 עד 500 מיליון דולר בשנה.



ביקושים בקנה מידה זה יסייעו לכיל להגביר את הנצילות של כושר הייצור שלה - שהורחב ב-2009 ל-280 אלף טונה בשנה - וינטרלו חלק ניכר מהתנודתיות של הביקוש לתרכובות ברום מצד שוקי האלקטרוניקה וקידוחי הנפט.