שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, כובש לאחרונה כותרות וכתבות בעיתונים ואתרי האינטרנט. יחד עם זאת, צריך לזכור שנוסף לשר, קיים ועומד משרד התיירות. לכן זו היא ההזדמנות לבדוק את הצלחתו של משרד התיירות בהגדלת תנועת התיירים לארץ, ולאו דווקא את התנהלותו מעוררת המחלוקת של שר התיירות בביקוריו בספרד ובברזיל.
השאלה המרכזית היא: מדוע משרד התיירות כמשרד כלכלי, אינו מצליח לגרום לענף להמריא? אחת האפשרויות היא שהתחלופה המהירה של השרים והמנכ"לים בשנים האחרונות השפיעה על היעדר פריצת דרך רצויה. אמנם ישנם שיפורים במערכות התיירות הפועלות להגברת תנועת התיירים לארץ, אך התוצאות אינן מצביעות על הצלחה של ממש בכיוון זה.
לאורך כהונות ממשלות ישראל השונות, משרד התיירות נחשב למשרד כלכלי שאינו בעל חשיבות מרכזית בהתנהלות הממשלה. התקציבים והכלים שהועמדו לרשות המשרד היו מוגבלים ולא הותאמו לפוטנציאל הטמון בתיירות. בעשור האחרון, מספר התיירים נשאר כפי שהיה ואחוז לינות התיירים אפילו ירד. המספרים אכן מוכיחים זאת: 2.7 מיליון כניסות תיירים ו 19.6 מליון לינות בשנה, ללא שינוי. באחוז לינות התיירים מתוך סה"כ הלינות הייתה ירידה מ- 49% ל- 40%.
הגישה הממשלתית יצרה את 'אפקט פיגמליון' במשרד התיירות. 'אפקט פיגמליון' ידוע גם בשמו האחר: 'נבואות המגשימות את עצמן'. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית הוכיחו שנבואות חיוביות או שליליות, שנובאו על ידי גורמים שונים וכוונו לאדם מסוים השפיעו על הישגיו של אותו אדם. כלומר, עצם הנבואה והציפיות השפיעו על התנהגותו והחלטותיו של אותו האדם.
האם יתכן שיש לנו 'אפקט פיגמליון' בהישגי משרד התיירות כתוצאה מהיחס המזלזל של הממשלה וגורמים בענף עצמו? בכל מקרה, משרד זה נתפש על ידי שרי הממשלה כמשרד שולי שאינו יכול לתרום רבות לכלכלתה של המדינה, גישה שיסודה בטעות כלכלית וזלזול מיותר. גורמי התיירות השונים, כולל השר המככב במדיה, מעוניינים לראות את צמיחת הענף והכפלת התיירות לארץ, והשאלה שנותרה היא כיצד עושים זאת.
הרחבת תחומי הפעילות
האפשרות המתבקשת היא העצמה משמעותית וחיזוק ניכר של משרד התיירות. שינוי מהותי זה ניתן לעשות על ידי הגדרה מחדש של המשרד והרחבת תחומי פעילותו. ישנה כאן הזדמנות לשלב את שירותי התיירות במכלול של ענפי השירותים האחרים המכוונים ליצוא, ולהקים את "המשרד ליצוא שירותים ושיתוף פעולה בינ"ל". שירותי התיירות יהיו חלק ממשרד מורחב זה.
ההגדרה מחדש של המשרד מבוססת על ההסכמה של גורמים מקצועיים ופוליטיים שיצוא השירותים הינו אחד ממנועי הצמיחה של כלכלת ישראל. הפוטנציאל המשמעותי של יצוא שירותי הנדסה, שירותי תכנון וייעוץ בתחומים מגוונים, ניהול ויישום פרויקטים רב-לאומיים וכמובן שירותי תיירות, מהווים אתגר משמעותי לכלכלת ישראל.
חברות ישראליות רבות, העוסקות בתחומי השירותים מחפשות את המנוף שיסייע להם בפריצת דרך לשוק הבינלאומי. הרחבה זו והגדרה מחדש של משרד התיירות במסגרת "המשרד ליצוא שירותים" עשויים להשתלב בתפיסתו של ראש הממשלה, המשמש כשר-על אסטרטגי לנושאי כלכלה.
בהצעה זו אין הקטנה או החלשה של מאמצי יצוא שירותי התיירות. הקמת 'המשרד ליצוא שירותים ולשיתוף פעולה בינ"ל' מחייבת הרחבה משמעותית של הקצבת תקציבים והקצאת אמצעים מתאימים. על ידי כך יקבל ענף התיירות את חשיבותו הרצויה ושירותי התיירות יקבלו דגש מרכזי בין שאר המשרדים הכלכליים.
האתגר מונח לפתחה של ממשלת ישראל. סטס מיסז'ניקוב, למרות ועל אף הביקורות והלעג כלפיו, יכול לפעול לשינוי מהותי במשרד התיירות ולהתחיל להציגו כמשרד חשוב יותר בכלכלת ישראל.
ד"ר בנצי נחמן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה, נשיא לשכת המסחר ישראל אירלנד.