מנכ"ל האוצר: "אם מנכים את הערבים והחרדים מהסטטיסטיקה, ישראל היא מהעשירות בעולם"

פרופסור רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, הבינתחומי הרצליה:



כולם מתייחסים לעובדה שישראל עברה את המשבר בצורה טובה יותר מרוב המדינות בגלל המדיניות הפיסקלית והמוניטרית ומצב המוצא של המשק. אך אנחנו שוכחים נקודה שלישית וחשובה שאינה מוסברת: המיצוי של תהליך הרפורמות שעבר המשק הישראלי בכל השנים האחרונות. המשק יותר מוכן לספוג ולהתמודד עם זעזועים. בנינו לעצמנו משק גמיש. שתי רפורמות כאלו הן ההחלטה מרחיקת הלכת בשנות ה-90 להנהיג חשיפה גבוהה לסחר חוץ עם אסיה והליברליזציה במטבע חוץ. הסרנו את כל הפיקוחים ואנחנו חיים היום במשק גמיש שיכול לספוג את הזעזועים שיש לנו שער חליפין נייד שמסוגל להתמודד עם הזעזועים.



מלניק מכנה את המדיניות אותה צריך לנקוט כעת כ"השמן עשה דיאטה והגענו למשקל נכון". לפני מספר שנים הציבה המדינה יעדים ארוכי טווח לצמצום הגרעון ושיפור המצב הכלכלי של המשק. "עכשיו," אומר מלניק, "אנחנו צריכים להכנס למשטר חדש - שמירה על המשקל ולא צמצום המשקל. אנחנו צריכים לרסן את ההוצאות, את התקציב. יש לי ביקורת קשה על איך זה נעשה עם המחיר החברתי שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו. היום אנחנו צריכים להגיע למצב שאם התוצר גדל ב-5% לשנה אנחנו יכולים תיאורטית להגדיל ב-5% את ההוצאה הציבורית. ה-1.7% גידול ריאלי שנתי המונהג כיום בקביעת התקציב הוא לא מתאים יותר לכלכלת ישראל ואנחנו צריכים להתחיל לתכנן גידול הוצאה גבוה יותר שיטפל בסוגיות של בריאות, חינוך ורווחה כדי שסוף סוף נוכל לבצע מדיניות מקרו כלכלית שתטפל בזה."



אסור להוריד מיסים



מלניק גם מעביר ביקורת קשה על חוק המיסוי. "הויכוח הוא לרתום את הסוסים לפני העגלה. כולנו רוצים מיסים נמוכים והוצאות נמוכות. לדעתי, יש יעד ברור ומוסכם על כולם של המשך הורדת החוב הציבורי ביחס לאוצר. זה מאפשר גירעון נמוך. תוואי ההוצאה הוא כזה שלא ממשיך את הדיאטה של כלכלת ישראל. המיסוי הוא זה הנדרש כדי לבצע את זה. אסור לנו להוריד את המיסוי לפני שנעשה זאת."



הסיבה למשבר הפיננסי - מינוף יתר



פרופסור דניאל צידון, ראש מערך אסטרטגיה ופיתוח עסקי וראש החטיבה לשוקי הון בנק לאומי לישראל טוען כי המכשול המרכזי בשמירה על יציבות הוא מינוף גבוה מדי: "מצב בו המינוף במערכת הפיננסית הוא 1:10 הוא לא טוב אבל אפשר לחיות איתו. במצב שבו היחס הוא 1:20 או 1:30 מדובר בבעיה שאי אפשר להתמודד איתה. יחסי המינוף צריכים להיקבע על ידי הרגולטור בצורה סבירה. במקומות שהם עלו ל-20 זה המקומות בהם קרסו החברות. בנוסף, כאשר שומרים על רמת מינוף נכונה, זו טעות להקטין את רמת הפיזור. הדברים לא ברורים מתוכנית אובאמה אבל לדעתי מדברים שם על להקטין את רמת הפיזור וזו טעות. זה בא לכסות על הצורך להקטין את המינוף וזו הדרך הלא נכונה."



בראייה קדימה, טוען צידון כי צריך נוהל חירום צבאי: "אנחנו צריכים לעבור לנוהל חירום הרבה יותר ברור ולהחליט מי הוא מנהל המשבר. אני זוכר את כנס אילת לפני פרוץ המשבר. הצעתי לשר האוצר למנות את הנגיד למנהל המשבר וכולם צחקו עלי. אני חושב שצריכה להיות מערכת מאוד ברורה של קבלת החלטות ומעבר למצב חירום. אני שהמשבר הבא יחזור לסיבוב נוסף עוד בקריירה של רוב הנוכחים פה"



החשבונאות פשטה את הרגל



אהרון פוגל, יו"ר מגדל ויו"ר הועדה המייעצת של בנק ישראל : "אני בא מארוחת צהריים שערך הנשיא לברלוסקוני. הוא אמר דבר אחד: "הבעיה בארה"ב ששם חושבים שהכיס ממלא את הראש כאשר אנחנו נמצאים בעידן שהראש ממלא את הכיס" אנחנו עדיין חיים את התדמית, אנחנו עדיין משתמשים במדדים, בחינות והשוואות. אחד הדברים החשובים הוא להכיר בעובדה שלפחות שלוש שפות בין לאומיות פשטו את הרגל: חשבונאות, ערך למחירי שוק וניהול סיכונים. אלו צריכים לקבל טיפול בינלאומי מחודש".



"נושא השלום הוא הדבר הכי מרכזי והכי אסטרטגי גם בנושא כלכלה. פוליטיקאים אצלנו מדברים ומדברים ולא עושים דבר. היינו מאוד קרובים לשלום מול סוריה עם מתווך טורקי ותמיד הדברים נופלים. רוב ההתרחשויות קורות בגלל אנשים. שלום הוא אחד הדברים הכי בסיסיים והוא זה שיביא לצמיחה ושיוויון הזדמנויות".



"יש לשנות את שיטת המשטר. כללי המשחק הם כאלה שיכולים להיות הרעיונות הכי טובים וכלום לא קורה. תוכנית צריכה לטפל בצמיחה, חלוקת עושר, גטאות בחברה- חרדים או ערביי ישראל. שער חליפין- אין קשר במה שקורה בתחום המוניטרי לבין תעסוקה וצמיחה. ההתערבות כנראה שלא תספיק וצריך לחשוב. 10-15 מיליארד שקל בשנים האחרונות נלקחו מהיצואנים בגלל הייסוף בשער החליפין".