כשסין תשלוט בעולם

ניו יורק טיימס



יום אחד ידונו היסטוריונים בשאלה אם המשבר הפיננסי שהחל לפני שנה חשוב יותר בהקשר של היקף הנזק שנגרם לארה"ב, או בהקשר של השפעתו המועטה על המעצמה העולה המשמעותית בעולם - סין. סין נהנתה ממשבר מוצלח במיוחד, בסיוע התערבות ממשלתית ואופטימיות חסרת מעצורים, שלא נפגעה כלל ממשבר האמון באזור האוקיאנוס השקט. סין מצמצמת את הפער מול הכלכלות המפותחות בעולם בקצב מהיר מהצפוי, וייתכן שבעת סיכום הנתונים הסופיים של 2009 נגלה כי עקפה את יפן ככלכלה השנייה בגודלה בעולם.

ההתעוררות המהירה של סין כבר משנה דברים רבים, מבריתות דיפלומטיות באפריקה ועד למעמד הדולר כמטבע המועדף בעולם. ייתכן גם כי אנשים יתחילו להיפתח בפני אפשרות פרובוקטיבית שעד לא מזמן היתה נדחית על הסף כהפרזה מופרכת.



בספרו "when china rules the world" ("כשסין תשלוט בעולם"), טוען מרטין ז'אק, פרשן בעיתון הבריטי "גרדיאן" ומרצה אורח בבית הספר לכלכלה של לונדון (lse), כי סין לא רק תחליף את ארה"ב כמעצמה הגדולה בעולם, אלא גם תדחק את המערב לשוליים של ההיסטוריה, ותהפוך על פיה את תפישת המודרנה.



קביעה זו, הוא מודה, נשענת על ההנחות כי דבר לא יפגע ביציבות הפוליטית ובדינמיות הכלכלית שמהן נהנית סין כיום. לא ברור אם אפילו מנהיגי סין שותפים לאמונה של ז'אק בתחזית זו. אך לא ניתן לדעת מה צופן העתיד, והנחותיו אינן בלתי סבירות, גם אם בלתי ניתנות להוכחה. עצמתו של הספר טמונה בבחינה הממצה שלו את מגוון האפשרויות של עתיד שסין עומדת במרכזו.



חלק גדול מהכתיבה העיתונאית ומהספרים הפופולריים על סין מתייחסים לעלייתה של המדינה כתופעה כלכלית. סין מוצגת כמדינה מתפתחת - גם אם הגדולה שבהן - שפתחה את דלתותיה בפני המערב, התירה לכלכלת שוק מערבית לפרוח בקרבה, וייצאה טובין לצרכנים עשירים מחוץ לגבולותיה. כל זה נכון, אך ז'אק טוען כי ההתמקדות בצד הכלכלי של הסיפור מעניקה למערב תחושת ביטחון כוזבת. "הגישה הרווחת במערב היא שהעולם לא ישתנה במידה רבה על ידי עלייתה של סין", הוא כותב. אך לדעתו, "עלייתה של סין תשנה את העולם באופן העמוק ביותר".



בניגוד לבריטניה, לארה"ב או לגרמניה בתקופות שונות ב-200 השנים האחרונות - סין אינה פורצת לבמה העולמית כמדינת לאום חדשה ורבת עוצמה. כפי שסופר סיני הגדיר זאת, סין "בונה מחדש את המעמד הבינלאומי האבוד שלה", ונחשבת לתרבות העתיקה הראשונה שחוזרת לבמה ודורשת בחזרה את מעמדה כמעצמה עולמית.



סין היתה התרבות העשירה, המאוחדת והמתקדמת טכנולוגית ביותר בעולם עד למאה ה-18, מציין ז'אק. היא איבדה מעמד זה לפני כ-200 שנה, עם פרוץ המהפכה התעשייתית באירופה. חוקרים ראו בעבר את סין כבעלת פגמים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משתקים, שרק מדגישים את עליונות המערב. אך בהתחשב במהירות ובעוצמה של הצמיחה בסין לאחרונה, נראה שפגמים אלה הם לא יותר מאנומליות. תקופת השליטה הקצרה של המערב, ולא תקופת החולשה של סין, היא המקרה החריג, טוען ז'אק.



העתיד שייך למנדרינית



גורדי שחקים ושוקי מניות בסין לא נראים שונים מאלה שבמערב, כמובן. אך ז'אק טוען כי ליבתה התרבותית של סין דומה יותר לסין העתיקה מאשר לאירופה או לארה"ב המודרניות. סין צוברת עושר באופן מהיר מכפי שהיא מאמצת רעיונות זרים. לדבריו, התוצאה היא שסין כמעט לבטח תהיה למעצמה מרכזית בעלת אופי ייחודי, ולא למדינה נוספת שמקבלת את המוסדות ואת הנורמות המערביים.



הנאמנות הנמשכת של הפזורה הגדולה של סין בעולם, כמו גם הפופולריות של המטבח הסיני, מעידות על הקסם של התרבות הסינית בעיני תרבויות אחרות. אך התפשטותה של תרבות לאומית מסוימת תלויה רק באופן חלקי בקסמה - היא תלויה גם בעוצמה שסין צוברת במהירות, וביתרון הגודל שממנו היא כבר נהנית.



סינים רבים למדו אנגלית כדי להתחרות טוב יותר בכלכלה העולמית. אך העתיד, כותב ז'אק, שייך דווקא למנדרינית. זאת השפה הלאומית של 20% מתושבי העולם, והיא דוחקת במהירות את האנגלית כשפה השנייה המועדפת באסיה. בימים הראשונים של האינטרנט, השפה המובילה בו היתה אנגלית. אך הזינוק בשימוש באינטרנט בסין יטה את כף המאזניים למנדרינית במהרה.



סין יצרה סגנון ייחודי משלה של תפוקה כלכלית. בעוד היפנים ידועים בעיסוק האובססיבי שלהם באיכות ובמנגנוני בקרת מלאי מדויקים, סין פיתחה לעצמה תדמית של מהירות ושל גמישות. החברות שלה מחליפות ספקים, רוכשות, מעתיקות או גונבות רעיונות, ופולטות מוצרים מספיק טובים ומספיק זולים כדי להימכר. חברות בינלאומיות רבות מתקשות להתחרות בהן, גם אם הן מנצלות את כוח העבודה הסיני הזול. סין גם מנהלת את כלכלתה באופן שונה. המגזרים הציבוריים והפרטיים מתמזגים זה בזה. יזמים תחרותיים פורחים לצד מדינה מתערבת ובעלת נוכחות פולשנית.



בעוד סין מוצאת את דרכה הכלכלית, היא לא עתידה לחפש פתרונות פוליטיים במערב, לטענת ז'אק. המפלגה הקומוניסטית השלטת, שהניחה לאידיאולוגיה הסוציאליסטית שלה זה מכבר, היתה לגרסה מודרנית של השושלות האימפריאליות. המנהיגים הקומוניסטים של סין משתעשעים ברעיון של החייאת המחשבה הקונפוציאנית, וממקמים עצמם כמגני האחדות הסינית.



כיצד צפוי העולם להיראות ב"פקס סיניקה" (המקבילה הסינית האפשרית ל"פקס רומנה" שבו שלטה רומא בעולם)? ז'אק מציג כמה רעיונות מרתקים: ארה"ב מעודדת לרוב דמוקרטיה בתוך מדינות העולם. סין מתעקשת על דמוקרטיה בין המדינות. אם עוצמת המדינות בזירה הבינלאומית היתה נקבעת לפי גודל האוכלוסיה שלהן, לסין היתה עוצמה גדולה יותר מכל הדמוקרטיות המערביות גם יחד.



ז'אק התגורר בסין והוא כותב על מסעותיו בה. עם זאת, ברור שהוא פיתח את דעותיו בעיקר מקריאה בספרים ובעיתונים, במקום מחוויות שחווה בעצמו בסין או מהיכרות עם תושביה. ייתכן שכתוצאה מכך הוא לא עוסק הרבה בטלטלות המלוות את חיי היום-יום בסין - בליל התרבויות בעריה, ההתקוממויות האלימות של האיכרים במדינה, מאבקי המנהיגות בין הפלגים השונים, זיהום האוויר, הרחובות הפקוקים, הכלכלה הבועתית והביורוקרטים המושחתים. אחרים הצליחו בעבר ואחרים יצליחו בעתיד להביע באופן משכנע יותר את המאבק האנושי על עתידה של סין.



עם זאת, העובדה שסין מסודרת פחות במציאות מאשר בספרים אינה מפריכה לחלוטין את התיזה של ז'אק. הוא כתב ספר מקיף ביותר, הכולל השערות פרובוקטיביות ומפתיעות בנוגע לאחת השאלות החשובות שעומדות בפני העולם כיום. כשכתב את הספר, הוא לא יכול היה לדעת באיזה קצב תאיץ המציאות את המגמות שניתח.