בעל מסעדה שמחליט להשתמש במלה "רק" בשם העסק שלו (ועוד כאחת מתוך שתי מלים), רוצה לומר שני דברים: 1. אנחנו מינימליסטים המתמקדים בתחום אחד, וזה הופך אותנו למקצוענים. 2. החד-ממדיות הזאת לא רק שלא תפגע בהנאתך - היא אף תקפיץ אותה מדרגה. הרי כל השאר (מה שאנחנו מזניחים במכוון) הוא הקישוט.
הבשר הוא באמת המרכיב החשוב בארוחת צהריים, אלא שמסעדת "רק בשר" השוכנת באולם אבן עתיק בעל קשתות ערביות עושה לעצמה עוול עם השם היומרני הזה. לא שהבשר גרוע, אפילו להפך. אכלנו גם סטייקים מצוינים במאורת הבשר ברחוב סלמה על גבול תל אביב-יפו. אלא שבאליפות המסעדות ישראל 2010, "רק בשר" נראית כאילו צצה מימי הניינטיז העליזים עם הגימיקים הזכורים לטוב של גריל קטן המוצב על השולחן ומשגר נטיפי שומן לכל עבר (ייבוא של רשת אל גאוצ'ו משנות ה-80), ויין בכמויות גדולות ובזול (15 שקל לסועד בלי הגבלה). אפשר היה לחיות עם התרגילים השחוקים האלה אם הסחורה האמיתית שאנחנו מצפים שעסקית תספק - ארוחה משביעה, נעימה ואיכותית במחיר מפתה - היתה מושלמת. והיא לא.
הדיל ב"רק בשר" מתחיל בהזמנת הבשרים בעמדת הגריל-מן - מאחוריו ניצב גריל פחמים גדול, מלפניו מקרר בשרים מפתה ומעליו לוח מחירים גדול. בעל הסכין חובש כפפת ניילון חד פעמית, משל היה מנתח פלסטי מבית החולים אסותא החדש, ומתקתק למחשב את משקל הנתח שבחרת.
לכאורה, אתה אמור להרגיש כאילו בזה הרגע ביצעת רכישה כלכלית אצל הקצב השכונתי ובמקרה עומד שם גם גריל, אלא שזאת כמובן טעות והמחירים לא נמוכים כלל. כך למשל, נקניקיית צ'וריסו תעלה 160 שקל לק"ג (כ-20 שקל לנקניקייה), שיפוד בשר - 170 שקל לק"ג (60-70 שקל לשיפוד), מחיר קבב מגיע ל-190 שקל לק"ג (25-20 שקל ליחידה) ואילו מחירי צלעות הטלה והסינטה מגיעים ל-290 שקל לק"ג, כלומר כ-100 שקל לסטייק מכובד של 350 גרם או 30 שקל לשתי צלעות טלה קטנטנות. המלצר החביב שהיה לטובתנו הסביר שבארוחה עסקית מקבלים הנחה של 30% על הבשר.
לאחר הביקור בגריל, התיישבנו - כשבידינו יין שקיבלנו מהמארחת בתוספת חיוך חמוד - והרגשנו פתאום את בעיית האוורור באולם. ואולם הסועדים שמסביב היו עסוקים בשיחות (על אילו מניות לקנות ואיפה משיגים בשר לשבת) ונראה שריחות המטבח והמחנק שנכפו עליהם בשעת צהריים חורפית זו לא ממש מפריעים להם.
למנה ראשונה הזמנו סלט עשבי תיבול עם שבבי פירות יבשים (18 שקל), שהפתיע לטובה, וגוואקמולי עם נאצ'וס (14 שקל) שהיה סתמי. כשסיימנו לשתות את היין (שקיבלנו בחינם) הזמנו דיאט ספרייט ודיאט קולה, אך נראה של"רק בשר" יש דיל טוב עם טמפו ("רק טמפו") ולכן קיבלנו דיאט 7 אפ ופפסי מקס (9 שקלים לבקבוק).
כדי לטעום כמה שיותר הזמנו לעיקרית שישה סוגי בשר (אבל קצת מכל דבר): מגזרת הטחונים הונחו על הגריל הקטן שלנו צ'וריסוס וקבב (שהיו סבירים), מהסטייקים - ברושט צוואר (לא מדהים), סינטה (מצוין) ושדרת טלה (כנ"ל) ומהמיוחדים - ספריבס, שהיה מאכזב במיוחד. למה מאכזב? כי מן הראוי שבמסעדת בשר הספריבס תהיה מנת דגל מושקעת. אנחנו קיבלנו מנה מוכנה מראש שבקושי חוממה ושחתה בכמויות בלתי נדלות של תבלינים ורטבים, עד שהתגנב ללבנו חשש קטן שמא הגריל-מן מעדיף להסתיר את טעמן האמיתי. עם הבשר הוגשה צלחת קטנטונת של תפוחי אדמה קטנים אפויים (שהיו לא מספיק אפויים) - וזהו. לא סלט, לא לחם הבית ולא חמוצים.
לקינוח הזמנו פרפה חלווה (בינוני פלוס) ושני אספרסו (טוב). לקראת החשבון (290 שקל לשני סועדים חסכנים יחסית - אחרי הנחה של 30% על הבשר ואחרי טיפ) רמזנו למלצר שייתכן שהארוחה הספיציפית הזאת תגיע לעיתון. הוא לא התרגש במיוחד וגיחך: "בכל פעם שכותבים עלינו דברים רעים בעיתון, המסעדה מתמלאת עוד יותר" (זוכרים את "לא מ-פ-ח-דים" של נתניהו?).
אותנו דווקא שימח לגלות שהעט שלנו לא חדה כמו הסכין של הגריל-מן. חשבנו גם שהגיוני שיש מסרים תת-טקסטיים חבויים ששולחים אותך למסעדה אפילו אם שמעת עליה דבר מה שלילי או שמרחיקים אותך מסרט למרות ביקורת נלהבת.
ספוגי עשן יצאנו לאוויר החופשי וסיכמנו שבסך הכל המארחים התנהגו אלינו יפה, היו נחמדים ובעלי רצון טוב. ניכר שיש להם תודעת שירות ורעב להצליח והם אפילו מגישים אוכל טוב. אלא שבעולם התחרותי של הארוחות העסקיות, "רק בשר" נופלת על חוסר התאמה.
רק בשר, דרך סלמה 19, תל אביב. טל': 6813590-03. העסקית מוגשת בימים א'-ה' בשעות 12:00-17:00
חשבון, בבקשה
ההצעה: בשרים מכל הסוגים בהנחה של 30%. טוב לביזנס: המבנה החו"לי והמיקום נותנים תחושה חיובית של ריחוק. בשולחנות הסמוכים: סוכני ביטוח, זוגות בחופשה וקרניבורים מכל גוש דן. יתרון יחסי: בשר על האש נטו. לא מומלץ למי שלא נוהג להחליף בגדים אחרי ארוחות עסקיות. מישהו מטפל בך: שירות קשוב ונעים.
נופלת על חוסר התאמה
מאת רותם שטרקמן
4.2.2010 / 10:39