פורצים את החומה הדיגיטלית

ניו יורק טיימס



קשה לומר שהחומה הדיגיטלית הסינית בלתי אפשרית לחדירה. בדיוק כפי שהחומה הסינית לא הצליחה לעצור את הפולשים המונגולים, מצאו אזרחי סין דרכים לעקוף את מערכות הצנזורה האינטרנטיות המתוחכמות שנועדו להגביל את הגישה שלהם.

הם משתמשים במגוון רחב של כלים כדי לחמוק מחסימות (פילטרים) של הממשלה ולהגיע לאתרים שהממשלה רואה כמסוכנים, כמו יוטיוב, פייסבוק ובעתיד אולי גם גוגל - אם החברה תממש את איומיה לעזוב את סין. קשה לדעת בדיוק כמה אנשים בסין אינם מצייתים לממשלה כשהם גולשים באינטרנט, אך סטודנטים בסין ואקטיביסטים ברחבי העולם אומרים שמספרם גדל והולך מאז שהממשלה הגבירה את מאמציה ל"טיהור" הרשת, במהלך אולימפיאדת בייג'ין וחגיגות ה-60 למשטר הקומוניסטי בשנה שעברה.



כחלק מהטיהור הזה, חסמה ממשלת סין את הגישה לאתרים פורנוגרפיים, לבלוגים, לאתרי וידאו, לפייסבוק, לטוויטר ועוד. בעוד רק שיעור קטן מהסינים משתמשים בכלים האלה כדי להימנע מחסימות הממשלה, הקלות שבה הם יכולים לעשות זאת ממחישה את הקושי שעמו מתמודדת כל ממשלה המנסה לאכוף צנזורה חמורה שהיתה אפשרית רק לפני כמה שנים.



ג'ייסון נג, בוגר של בית ספר להנדסה שמוכן לומר רק שהוא עובד בעסקי המדיה, מתעורר בכל בוקר ב-8:30, ומתחיל את שיטוטיו באינטרנט במה שמכונה בסינית "פאנקיאנג", או "טיפוס על החומה". הוא מתחבר למחשב שנמצא במדינה זרה בעזרת שרת פרוקסי שסידר לעצמו. החיבור, שאותו הוא חולק עם 24 חברים נוספים, עולה לו 15 יואן מדי חודש, שהם כ-2 דולרים.



אחר כך מתפנה נג לבלוג שלו, ובודק את החדשות בגוגל ובטוויטר, כדי "להתחיל באופן רשמי את היום שלי עם מידע". אזרחים סינים שנוהגים כמותו אומרים שהממשלה נוקטת לעתים רחוקות אמצעים נגד אנשים פרטיים, ומעדיפה להתמקד במתנגדים בולטים שלה, שמפרסמים באינטרנט מידע על אתרים אסורים.



כתוצאה מכך, ממהרים סטודנטים, פעילי זכויות אדם, בלוגרים, עיתונאים ואפילו תאגידים בינלאומיים בסין לפנות לכלים שיעקפו את המחסומים שהציבו הרגולטורים הסינים, בין השאר מכיוון שהם חשים שזאת הדרך היחידה לקחת חלק בקהילת האינטרנט העולמית.



אייזק מאו, בלוגר ואקטיביסט ידוע בסין, אומר שמספר האנשים שמבקשים גישה לאתרים חסומים גדל, בעקבות סגירתם של יותר ויותר אתרים פופולריים על ידי הממשלה. מתנגדי הממשלה הדיגיטליים החלו לארגן ועידות קטנות, רשתות לשיתוף מידע ושיטות לעקיפת המחסומים. "אנשים מתחילים לנטור טינה לממשלה על כך שהיא מונעת מהם גישה לאתרי אינטרנט שבהם הם נוהגים לבקר", אומר מאו.



מרדף חתול-עכבר טכנולוגי



ואולם ככל שהממשלה מרחיבה את שליטתה באינטרנט, היא גם מגבירה את המאמצים לסגור כמה מהערוצים המשמשים לעקיפת החסימות שלה. התוצאה של כל זה היא מרדף חתול-עכבר טכנולוגי בין ממשלת סין לבין המאבק הגלובלי למען חופש באינטרנט.



anchorfree, חברת סטארט אפ מסאניווייל, קליפורניה, נהפכה לעסק רווחי כאשר יצרה תוכנה חינמית בשם הוטספוט שילד, שמכניסה 7.5 מיליון אנשים מרחבי העולם לאינטרנט על ידי קידוד המידע הפרטי שלהם והסתרת זהותם.



אך בקיץ שעבר חסמה ממשלת סין את אתר האינטרנט של anchorfree, כך שאזרחי המדינה לא יוכלו יותר להוריד את התוכנה. כמעט באופן מיידי, החלו משתמשי האתר לשלוח לחבריהם את העותקים שלהם לתוכנה ולפרסם קישורים לאתרים אחרים שדרכם אפשר להוריד אותה. דיוויד גורדיננסקי, מייסד anchorfree, אומר כי השימוש בתוכנה בסין הוכפל מאז.



כלים אחרים לחמוק מצנזורה נוצרו על ידי ארגונים ללא מטרות רווח, שניסו להיאבק בממשלה האוטוריטרית, ועל ידי אזרחים סיניים לשעבר, שבמקרים רבים פשוט רצו לעזור לחברים בקבוצות מיעוט נרדפות שעדיין חיים בסין.



מי שיצרה כמה כלים כאלה היתה קבוצה בשם גלובל אינטרנט פרידום (g.i.f). היא נוסדה ב-1999 על ידי חברי כת פאלון גונג שחיים בארה"ב, כדרך להכניס לסין מידע לא מצונזר לגבי הכת, באמצעות האינטרנט. כמיליון איש בסין משתמשים כעת בשירות, שמתוחזק על ידי 50 מתנדבים ברחבי העולם.



דיוויד טיאן, מהנדס נאס"א ממרילנד שעובד כמתנדב ב-g.i.f, אומר שנציגי ממשלת סין החלו להתחזות למשתמשי g.i.f כדי שיוכלו לאתר את כתובות השרתים ולחסום אותם. בתגובה לכך, פועלים כעת מתנדבי g.i.f לזהות נציגי ממשלה ולעקוב אחריהם, כך שיוכלו לשמור על המידע בידיהם. אתגר גדול אף יותר, אומר טיאן, הוא לעמוד בקצב הביקוש הגובר ממדינות כמו סין ואירן.



רבים מהארגונים האלה מקווים שממשלת ארה"ב תעניק להם סיוע כספי. מאז שנת התקציב 2008, הקצה הקונגרס כמעט 50 מיליון דולר לכלים שמעודדים את "חופש האינטרנט", אך רק חלק קטן מהסכום הזה חולק בינתיים.



מייקל ג'יי הורוביץ, חבר במכון הדסון, קבוצה שחוקרת מדיניות שמרנית, אומר שבעיה אחת היא שנראה כי הממשל הפדרלי לא מוכן לשלם בעבור תמיכה בקבוצות שמתנגדות לממשל הסיני. "הרבה מהחבר'ה האלה הם אנשי פאלון גונג, ומשרד החוץ האמריקאי לא רוצה להרגיז את סין".



למרות המאבקים הביורוקרטיים האלה, תומכי החופש האינטרנטי אומרים שהמערכה הזאת נוטה להיות לטובתם. "המבנה של האינטרנט הופך את העבודה שלנו לקלה הרבה יותר", אומר ביל צ'יה, מתכנת מצפון קרוליינה שכמה תוכנות שלו, כמו דיינה ווב ופריגייט, מספקות גישה לאתרים אסורים למאות אלפי אנשים בסין מדי יום. "נקודת ההתחלה של האינטרנט היא רשתות פתוחות. כל אחד יכול לפרסם ולקבל מידע. אלא אם כן הם מתכוונים לחסום את הגישה לאינטרנט לחלוטין, יש לנו יתרון".