ואיפה יטוס רקסי?

>> באחת הסצינות הראשונות של הסרט "ברברים בשער" משוחחים בטלפון מנכ"ל rjr נאביסקו, רוס ג'ונסון, ואחד ממנהלי החטיבות בחברה. השיחה מתנהלת כשהשניים נמצאים במטוסי הסילון הפרטיים שלהם שטסים במבנה, זה לצד זה, לאתר נופש בפאלם ספרינגס. ג'ונסון (השחקן ג'יימס גארנר) מתרעם על כתבה ב"ביזנסוויק", שמסבירה כי מחיר המניה הנמוך של נאביסקו נובע מניהול בזבזני וחשבון הוצאות ראוותני ומנופח של מנהלי החברה. "טיפים בשטרות של 50 דולר? כבר שנים שאני לא נותן טיפים כאלה", הוא אומר.

בסיומה של השיחה מנסה אשתו (היפה והבלונדינית, כמובן) של ג'ונסון לשכך את כעסו. היא מלטפת אותו בחיבה ומנסה לפלרטט אתו. "תיזהרי, אנחנו לא יכולים לעשות את זה לפני "די-או-ג'י", הוא אומר לה, ורומז לכלב הרועה הגרמני ששרוע על המושב שלידם.



כן, קשים חייו של מנכ"ל חברת ענק בוול סטריט. הוא צריך לתמרן כל העת בין כתבות מגזין שמנאצות אותו לבין מסיבות קוקטייל, נשפים, אירועים נוצצים, מגרשי גולף וטיסות ברחבי היבשת על חשבון בעלי המניות שלו. מזל שלפחות לכלב יש תנאים. לאחר שהכלב סבל באחת הטיסות מעלה אותו ג'ונסון לטיסה חזרה לפלורידה, ומורה לפקחים לתת אישור המראה לנוסע בשם "ג'י שפרד".



"עזוב את המחיר של המניה", אומר לו סגן הנשיא. "חכה שהפרמייר תגיע לשוק". פרמייר היא סיגריה חדשנית ללא עשן שג'ונסון תולה בה תקוות רבות. למרבה הצער, לאחר שהושקעו בה 350 מיליון דולר היא מתבררת כפלופ גדול. "האנשים שניסו אותה אומרים שיש לה טעם של צואה", מסביר לג'ונסון אחד ממנהלי הפיתוח בפרויקט. "אבל אנחנו עדיין עובדים עליה".



מתנה מהדוד סם



ואולם רוס כבר נע הלאה. באחד ממגרשי הגולף הוא מתוודע לאפשרות להשתלט על החברה באמצעות מנופי אשראי ולגרוף בדרך הון עצום לכיסו. לשם כך הוא נפגש עם הנרי קראביס (ג'ונתן פרייס). קראביס, שותף בקרן ההשקעות הפרטית kkr, מסביר לג'ונסון את רזי ההשתלטות. הוא מבהיר לו שלשם כך תצטרך החברה להנפיק חוב גדול באג"ח. החוב מיועד לתשלום דיווידנד למשתלטים, כדי שיוכלו להחזיר את החוב שייטלו בעצמם לצורך ההשתלטות. היי, למה זה מצלצל לנו כל כך מוכר? אולי בגלל פרטנר? בזק? hot? מישהו?



"מעולם לא הייתי חסיד גדול של חוב", אומר ג'ונסון לקראביס. "חוב יכול להיות נכס חשוב", עונה קראביס. "הוא מהדק את ההוצאות של החברה". "כן, חוב יכול לחולל נפלאות גם לשרירי הישבן", עונה ג'ונסון במרירות. אבל רעיון ההשתלטות והכסף הגדול שיגרוף קוסם לו. הוא מאוכזב מכך שהמניה משייטת סביב 40 דולר בלבד גם לאחר פסיקה משפטית שניתנה לטובת חברות הטבק והסיגריות - ומחליט לבצע את התוכנית. אבל לא עם קראביס, אלוף ההשתלטויות הממונפות של אותה עת.



ג'ונסון מעדיף דווקא ידידים ושותפים מהעבר מחברת שירסון ליהמן, שנשלטה אז על ידי אמריקן אקספרס. הוא סולד מאישיותו של קראביס וסבור שהידידים משירסון ליהמן יתנו לו לנהל את החברה כרצונו - כולל כל טובות ההנאה שנגזרות מכך. והחוב? בשנה שבה היתה אמורה להתבצע ההשתלטות, 1988, גיוס חוב היה אחת המשימות היותר פשוטות בוול סטריט. הסיבה לכך פשוטה: פגם בחוקי המס האמריקאיים איפשר למשתלטים להחליף חלק ניכר מההון של החברה בחוב, ועל ידי כך לחסוך מס של מאות מיליוני דולרים בשנה. הדוד סם סייע בלא יודעין למגיפת ההשתלטויות הממונפות.



מלחמה על המוניטין



ג'ונסון וליהמן מגישים לדירקטוריון הצעה לרכישת rjr נאביסקו תמורת 75 דולר למניה, המשקפת תמורה של כ-17 מיליארד דולר. קראביס זועם. הוא יודע שלשירסון אין ניסיון רב בהשתלטויות ממונפות והוא כועס על ג'ונסון שגנב ממנו את רעיון ההשתלטות ומנסה לבצע אותו עם בנק השקעות אחר. ניסיונות הגישור בין הצדדים נקלעים למבוי סתום וקראביס מגיש לנביסקו הצעה מתחרה ב-90 דולר למניה. "אני לא יכול לשבת על הספסל ולראות אותם משחקים במשחק שלי עם הכללים שלהם", הוא אומר לאשתו. "אני לא נלחם רק על החברה. אני נלחם על המוניטין שלי".



ג'ונסון חושש מהשתלטות של קראביס. הוא יודע שמאבק השליטה ייאלץ אותו לקצץ בהוצאות ההנהלה בלא רחם. "ומה יהיה עם המטוסים שלנו? ומגרשי הגולף? נצטרך למכור את כולם?" הוא תוהה.



באחד הימים מופתע ג'ונסון למצוא בעיתון את מתווה תוכנית ההשתלטות שלו על נאביסקו. בכתבה נאמר שהמניות שהוא עתיד לקנות (בחוב כמובן) יסייעו לו לשלשל לכיסו קרוב ל-2.5 מיליארד דולר. בדירקטוריון של נאביסקו לא אוהבים את הרעיון ומחפשים פתרון.



מלחמת המחירים נמשכת כשקראביס מעלה את הצעתו ל-109 דולר למניה ואילו ג'ונסון ושירסון מעלים את הצעתם ל-112 דולר. בסופו של דבר הדירקטוריון מאמץ את הצעתו של קראביס.



מצנח זהב של 53 מיליון דולר



ההשתלטות על נאביסקו, שבוצעה בשלהי 1988 בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, נחשבה לגדולה ביותר באותו הזמן. היא היתה הסמל לשיגעון ההשתלטויות הממונפות שגרם לחברות ליטול חוב גבוה ולפעול ברמת סיכון גבוהה יותר.



תרבות לקיחת החוב נמשכה גם בשנות ה-90 ובעשור שבא אחריהן. את מה שעשה החוב המופרז לחברות האמריקאיות ראינו במשבר של 2008, עם קריסתן של חברות ענק כמו ג'נרל מוטורס, קרייזלר וחברות רבות מהמגזר הפיננסי.



הסרט "ברברים בשער" מתאר היטב כיצד חודרת השחיתות לארה"ב התאגידית. מנהלי החברות הגדולות חושבים בעיקר על עצמם ועל כיסם. הם מדברים גבוהה גבוהה על טובת החברה והעובדים, אבל כשג'ונסון מתכנן את ההשתלטות שלו הוא יודע שאלפים רבים ימצאו את עצמם בלי עבודה בעקבות המהלך שלו. ולא, הוא לא מתכוון לרגע לקצץ את המטוס הפרטי שלו. ובכל זאת, זה לא מרתיע אותו ולא מרפה את ידיו. הוא יודע שאם לא הוא יעשה זאת, יעשו זאת כרישים אחרים בלעדיו. קראביס למשל.



בשנים שלאחר ההשתלטות הצליחה rjr להפחית ב-40% את הוצאות ההנהלה ולשפר את רווחיה בעקבות גלי פיטורים שביצעה. אבל החוב הגדול המשיך להעיק עליה. בסופו של דבר החברה פוצלה ב-1999 כחלק מהמאבקים המשפטיים בחברות הטבק. חטיבת המזון נאביסקו שייכת כיום לתאגיד המזון קראפט.



ג'ונסון נבעט החוצה מנאביסקו בסופו של מהלך ההשתלטות, אבל לא צריך לדאוג לו: הוא קיבל מצנח זהב בשווי של 53 מיליון דולר. למרבה הצער, בנסיעותיו הבאות הוא כבר יצטרך להסתפק בטיסות מסחריות רגילות (במחלקה הראשונה כמובן), וכלב הזאב המסכן יצטרך להסתפק מעתה בכלוב צר מידות בתא המטען.