הושט היד וגאגא

>> תרבות הפופ נשענת על דמויות אייקוניות - ביונסה, ריהאנה ובריטני ספירס. אלה דמויות שחיות במרחב הווירטואלי של מקדש הפופ. בתרבות הזאת המושגים מתבלבלים: מה פרטי ומה פומבי? וגם כשהפרטיות נחשפת, אין לדעת עד כמה היא נאמנה למציאות.

באופן מסוים, ליידי גאגא היא ממשיכת דרכה של מדונה ביצירת הפרסונה הדו-ראשית "זונה-קדושה". מדונה היתה הראשונה שביטאה את אישיותה הבימתית באמצעות האופנה. ליידי גאגא לוקחת את החיבור הזה צעד נוסף קדימה: אישיותה הבימתית היא אופנה.



היא משחררת אמירות פרובוקטיביות בראיונות, בדיבור אטי ופומפוזי המעניק תחושה שהנה, הרגע, נופק לחלל העולם "מונה ליזה ורבאלי".



האמירות האלה יכולות להיות אמת או שקר, זה לא ממש חשוב. אין לנו בעצם עניין באדם שמאחורי הפרסונה. אנחנו צורכים ליידי גאגא בדיוק כפי שאנחנו צורכים קוקה קולה, קולגייט או כל מוצר צריכה אחר.



הפרסונה של ליידי גאגא נוצרה על ידי דמות של דראג קווין בשם ליידי סטאר לייט. היא חיקוי של אמני תדמית מוקדמים, כמו גרייס ג'ונס ודיוויד בואי. זהו פסטיש - חיקוי שהוא הטלאה של סגנונות עבר שונים לכדי "פשטידה" אחת. בעולם עמוס פסטיש, ליידי גאגא היא הפסטישיסטית הייצוגית: היא מוצר סינתטי - "ברביפלצת".



היא מקצינה את הייצוג דמוי בובת הברבי לתחומים מפלצתיים. זוהי אסתטיקה מזן חדש - הפיכת המכוער ליפה. אין זה היפה המוכר, הבלונדיני ותכול העיניים. את היפה ההוא מחליף ה"רלוונטי" - מושג חמקמק ופתוח לפרשנויות. זה הסיוט והחלום של התרבות הפופולרית.



כמייצגת תרבות פופ וכאייקון אופנתי, ליידי גאגא מאחדת את שני התחומים ומעבירה מסר רדיקלי שטוען כי "אופנה היא הכל". כך גם התבטאה באחד הראיונות שלה. זוהי תפישה טוטאלית של האופנה כדרך חיים, רוחנית אפילו, שמדמה עולם שנשען על אסתטיקה בלבד. בעולם זה, ההופעה של הליידי היא מעין "פוטושופ בזמן אמת". במתחם הדימויים הגאגאי, האופן שבו היא מתלבשת, מתאפרת, מסתרקת ומתאבזרת, הוא אמנות לכל דבר. צוות הסטייליסטים שעובד עמה, haus of gaga, הוא קולקטיב אמנותי שמזכיר, לא בכדי, את ה-art factory של אנדי וורהול. היא לקחה את האמירה הוורהולית המפורסמת על 15 דקות התהילה, ומתחה אותה עד לקצה.



באופן שבו היא מתלבשת, כמו בשירים שלה, מודגשת אובססיה לחיי העשירים והמפורסמים של הוליווד, הטפה ללא טבעי ואמירה שמציבה את השפה החזותית מעל לכל. השילוש הזה, יחד עם התדמית של אליל אנדרוגיני, מתאימה ככפפה ליד לתמצית תרבות הפופ והאופנה של ימינו.



ליידי גאגא לא מייצגת טרנד אחד. היא מדלגת ביניהם כאיילה שלוחה. אם אלה נעלי הארמדילו שנעלה בתצוגה של מקווין, הלוק הגותי סטייל המכשפה מעמי ותמי בהפקת האופנה בכיכובה ב"ווג" האמריקאי (גיליון דצמבר האחרון, צילום: אנני לייבוביץ) או מחוות פרודיות למייקל ג'קסון ולמיקי מאוס (בתסרוקת המדמה את אוזניו של העכבר המפורסם). היא "קופי פייסט" של כל מה שחולף על פניה.



באחד הקליפים שלה מתנוססים פניה על שטרות כסף המפוזרים על הרצפה. בלקסיקון של המאה החדשה, זה הכי קרוב שאפשר לאלוהים. אז ליידי גאגא היא סגנית של אלוהים וממונה על מחלקת הסטייל, ובד בבד (רצוי לייקרה נוצצת) היא מנגישה להמונים את האופציה להיות star.



בעידן הכוכבים הנולדים, זו בהחלט סיבה טובה להכתיר את ליידי גאגא כדיוות האופנה האולטימטיבית של הרגע הזה.