אמא הלכה לעבודה - חלק ב'

כיצד נפעל מתוך מוטיבציה של הגשמה עצמית?
ניתן לבחור בין שילוב או מיקוד בשני צירים של הגשמה:
1.שייכות - ציר אופקי של בדידות מול קרבה. הגשמה בציר זה נובעת ממערכות יחסים מספקות, המאפשרות יחסי אינטימיות – עם חברים, קרובי משפחה, בן זוג, ילדים וכו'.

2.השגיות –ציר אנכי של עלייה בסולם הדרגות. הגשמה בציר זה נובעת מהיכולת לממש פוטנציאל ושאיפות ולהגיע להישגים. ציר זה מתקשר לתחרותיות והתמודדות מול אחרים.

אמנם האותיות דומות, אך המנגינה שונה:
בריחה במקום בחירה; לעיתים קיים חשש לחבר בין שאיפות להישגים בשל קושי להתחרות, ואז בורחים מציר ההשגיות לציר השייכות. או הפוך- בריחה לציר ההשגיות, הנובעת מקושי ביצירת יחסים.
בריחה מובילה לחוויית הימנעות, ויכולים לעבור חיים שלמים ללא מימוש עצמי בתחום משמעותי.

בחירה טובה, היא עניין אישי, המביא לתחושת משמעות וסיפוק. למשל, אם בשבילך הבחירה באמהות זו מהות, חשוב להפנות את המשאבים והמיקוד כדי להגשים תחום משמעותי זה.

כמו הבחירה שמציב בפניך שודד, האומר "את החיים או את הכסף". עבור נשים הלחץ החברתי השם דגש על הגשמה בציר השייכות והמשפחה, ביחד עם השעון הביולוגי המתקתק, עלול להוביל להטיה בתהליכי קבלת ההחלטות. היות והצורך בהתקבלות חברתית הוא צורך קיומי, ולנשים חלון הזדמנויות מצומצם יותר מאשר לגברים לממש את האמהות, בחירה בפן זה עלולה לנבוע כתוצאה מפשרה ואילוצים.

אולם גם אם המימוש בציר ההשגיות הוקרב למען מימוש ציר השייכות בהיבט של משפחה- אף פעם לא מאוחר. לקבוצה זו הזדמנות שניה ליצור חיים מאוזנים, וביטוי של שני התחומים המשמעותיים – שייכות (משפחה) והשגיות (קריירה). ואכן, נשים רבות ממשות קריירה בגילאי +40, כשהילדים כבר גדולים. אז הן מגיעות למימוש עם יתרונות הבשלות וניסיון החיים.

מודעות כתנאי הכרחי – האם אני פועלת מהמקומות הנכונים עבורי (בהיבטים של הוכחה לעומת מימוש, בחירה ולא בריחה וכו'). להלן מספר כלים להגברת המודעות:
מדד סוף היום – כיצד אני מסיימת את היום - עם סוללות ריקות או עם כוחות ותחושת סיפוק.

מדד הקנאה –לרגש הקנאה יצא מיתוג שלילי, על גבול הלא לגיטימי. יש להפריד בין שני מונחים – קנאה וצרות עיין. קנאה היא הרצון שגם לי יהיה - רצון לגיטימי, שיכול להניע להשגיות, צמיחה והתפתחות – כנאמר "קנאת סופרים תרבה חוכמה". אישה שנותנת לעצמה מקום ומרשה לעצמה לקנא, יכולה לזהות חלופות לבחירות שלה, ולקחת זאת כמנוף לקידום מה שחסר לה בחייה.

לעומת זאת, צרות עין היא האחות הרעה של הקנאה, שמובילה למשאלה פוגענית, שלזולת לא יהיה מה שאין לנו. ואז במקום להשקיע את האנרגיה בצמיחה ומימוש עצמי שלנו, אנו עלולים להשקיעה באנרגיות שליליות כלפי הסביבה – ומכאן מעולם לא צמחה הישועה.

מדד היומן - בחינת המשימות היומיות– ומיפוי היחס בין משימות שאני רוצה לעשות למול משימות שצריך לעשות.

א.בת בכורה מצופה להגשים את ציפיות ההורים, יותר מאחיותיה הבאות בתור. הורים בגישה של שייכות יצפו מהבכורות, שכפי שהפכו את ההורים להורים, יהפכו אותם גם לסבא וסבתא. ההורים בגישה של השגיות – יצופה מהבכורות להגשים עצמן בקריירה, לעיתים גם כפיצוי על הגשמה בכיוונים שההורים עצמם לא הצליחו להגשים.

ב.בת שניה בסדר הלידה, מתוך חיפוש מקום יחודי, לעומת הבכורה, עלולה ללכת לכיוון הפוך מזו של הבכורה. ככל שאווירת התחרות גדולה, הנטייה לבחירה כפויה חזקה יותר.

ג.בת שלישית ואילך - ככל שיש יותר ילדים השפעת לחץ ההורים יורדת, בשל חלוקתו, מחד, ומאידך יתכן לחץ של מציאת מקום יחודי, ממקום ש"רבים היו שם לפני". לחץ זה עשוי להוביל ליצירתיות ומימוש עצמי יחודי, אך גם עלול להוביל לבלבול ואיבוד עצמי.

כלומר - אם אין כוח בסוף יום להביט על המראה מראה שעל הקיר, תחושות קנאה אינן זרות לך, יום המחר מסתמן כהר של משימות בלתי נגמרות שצריך לעשות, וביחס שלך להוריך ואחיותיך את מזהה נורית אזהרה לבחירה כפויה, זה הזמן לפסק זמן ומחשבה.

להלן מספר כלים משיטת האימון הממוקד של פ.ד.ה יעוץ והדרכה, שכבר ניתן להתחיל ליישם, בכדי לטפח תשתית של צמיחה והגשמה:

א.לנוע מתפקיד לתפקוד – הגעת לגיל שאפשר להתחיל, לנוע מתפקיד הילדה הטובה, לתפקוד מספק וממלא. כהתחלה רשמי ביומנך והקפידי ליישם, מדי יום לפחות משימה אחת שגורמת לך סיפוק ואושר.

ב.לנוע בתפיסה – מתחושת אי הספק ליצירת איים של הספק. במקום להציב יותר מדי משימות ביום ולחוש תסכול בשל חוסר הספק או להגיע לסוף היום בלי אוויר, דאגי ליצור איים פנויים של זמן ביומן, שיאפשרו לך להכיל כמות ריאלית של משימות, בדגש גם על האיכות והחוויה, ובסוף היום בחני את פועלייך בדגש על חצי הכוס המלאה. לא בכדי טבע ויניקוט את המונח – "אמא טובה דיה" – הציבי לעצמך מטרות ומשימות ראליות, שתוכלי לחוש מסופקת עם השגתן. וזכרי שאמא מצויינת היא המודל הכי מתסכל עבור הילדים, בבואם בבגרותם להתמודד עם חיים מאוזנים.

ג.לנוע מהוכחה לשיתופי פעולה - צרי שיתופי פעולה עם קולגות / בן הזוג, להקלה בעומסי החיים. בואי בגישה של הדגמה ודוגמא אישית להתנהלות הרצויה עבורך, במקום ביקורת, ואם אפשר בשילוב של הומור (כדוגמת האישה שאמרה לבעלה "אתה צריך לראות את הילדים מוקדם פעמיים בשבוע ויש לך את הבחירה לעשות זאת לפני הגירושין או אחריהם...").