חומה סינית יש בסין

>> תמימותו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין גרמה למבול של יועצי תקשורת פרטיים לשטוף את המגזר הציבורי. ב-2003 ביקש רובינשטיין למזער את התופעה במכתב לממשלה, שבו הורה: "במשרדי הממשלה מכהנים דוברים לשרים ודוברים למשרדים, שזו בדיוק עבודתם. כל שימוש בגופים פרטיים לצורך כך צריך להתבצע, אם בכלל, במשורה". במשורה? יועצי התקשורת קיבלו אצבע ולקחו את כל היד.

רובינשטיין גם הוסיף: "יש להקפיד על ניגוד עניינים". ניגוד עניינים קיים כשאדם השוקל את אינטרס הציבור עלול למהול בשיקוליו אינטרס אישי זר. בהפעלת סמכות ציבורית על ידי מי שאינו עובד ציבור יש ניגוד עניינים אינהרנטי, קבעו המשפטניות טנה שפניץ, כיום יו"ר הוועדה לאישור מינויים בשירות הציבורי, וורדה לוסטהויז, לשעבר היועצת המשפטית בבנק ישראל. הן שהתוו כיצד למזער את הבעיה על ידי שלל הסדרים והגבלות.



ניקח לדוגמה את זמיר דחב"ש, בעל משרד ייעוץ תקשורת המלווה את יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן. דחב"ש מייצג גופים כמו איפקס, הרוכשת את בית ההשקעות פסגות המצוי בחקירת רשות ניירות ערך.



1. בפרשת פסגות העביר דחב"ש את ייצוג איפקס למשרד אחר וייצוג של לקוח אחר העביר לעובדת במשרדו והקים "חומה סינית". עם זאת, קשה להאמין שיועץ לא יושפע מהרצון להגדיל את מצבת לקוחותיו כשהוא נדרש לתת ייעוץ.



אדם אינו יכול להקים חומה סינית בינו לבין הידע שיש לו במוח. כל אדם מוטה פסיכולוגית לטובת האינטרס הפרטי שלו עצמו, גם אם הוא אינו מודע לכך או אפילו מכחיש זאת. אם כך, מה יקרה אם גושן יבקש עצה מדחב"ש על נאום שבו יקרא לקרנות השקעה כאיפקס לשקול מחדש רכישת בתי השקעות חשודים?



2. קיים הסדר ניגוד עניינים מפורש: דחב"ש אינו רשאי לקבל לקוח חדש מבלי שהרשות תאשר זאת. הרשות תמנע מדחב"ש לייצג את מי שהיא חוקרת או יודעת שהיא עשויה לחקור. בעיה: חברה החושדת שהרשות מקיימת נגדה חקירה סמויה יכולה לפנות לדחב"ש ולבקש לשכור את שירותיו. סירוב של דחב"ש יכול להיות מידע רלבנטי לחברה. דמיוני? אולי.



האטרקטיביות של דחב"ש נובעת מהמונופול הסינרגטי על מקורות מידע ציבוריים ופרטיים, שמעניק לו עוצמה גדולה יותר משיש לדובר פנימי של מוסד אחד. העוצמה הזו מועילה ללקוחות ציבוריים, אבל גם ללקוחות פרטיים.



דחב"ש אינו היחיד, ולכן ייעוץ תקשורת פרטי למגזר הציבורי מחייב הצבת גבולות חמורים יותר משיש כיום. יכולתו של יועץ ללחוש על אוזנו של הבכיר הנכון את שמו של לקוח פרטי שווה מיליונים. למשל, כשחברה ממשלתית שוכרת עורך דין חיצוני נדרש אישור של ועדה מקצועית המאשרת כי עורך הדין מתאים למשימה, כי המחיר הולם וכי תהיה תחלופה. כך מובטח שכספי הציבור והמוניטין הנצברים מייצוג המגזר הציבורי יחולקו באופן הוגן. ליועצי תקשורת נדרשת הסדרה כזו. לא די במכרז.



חומה סינית יש רק בסין. יועצי תקשורת אינם מלאכים. ככל שהאינטרס הציבורי חשוב יותר, ראוי להימנע מניגוד עניינים בכלל. מוטב לאסור על רשויות בעלות סמכות חקירה או שיפוט להיעזר ביועצי תקשורת חיצוניים.